בכורי שלמה חלק א קטז

דין ו' דאין הלכה כר"א דב"נ אינו מצוה על הרכבת אילן מ"מ אתרוג באילן לימו"ן אפשר דהוה מב"מ כרפ"ג מכלאים דין ה'. ומ"מ החזיק לאסור המורכב מטעמים אחרים ובתשובה הארכתי ואכמ"ל וכן מה שהשיב מעלתו על דקדוקו של והשיב משה בה"ד כי גזזו אינהו אוונכרי כו' והא חמיר טפי כשישראל עושה עבירה מעכו"ם דכיון דגזילו מותר לא עשה עבירה. וכ"ז אינו. דע"כ דקאי לר"ה דגזל עכו"ם אסור ואף אי נימא כמג"א דמ"מ לא מקרי מהבב"ע רק דלא הוה לכם מ"מ ע"כ דסוגיא דהכא הוי לר"ה החשש משום דגזלי ארעתא מישראל ואין זה נוגע כלל משום גזל עכו"ם. ובענין הקושיא מלפ"ע בהנהו אוונכרי בוודאי מהדין ליכא למיחש כיון דגם בעיקר האיסור רק משום לעז בעלמא להח"י והפ"י וכנ"ל ובדהאו"ז הארכתי בתשובה וקשה עלי להאריך יותר. וארשום מקצת מהגהות מש"כ בגליון הש"ס שלי בתוס' שבת (ג' א') ד"ה רבא כו' ועי' תוס' קידושין נו"א ד"ה אבל במתכוון ועי' ב"י ח"מ ר"ס קפ"ב בד"ה וכ' הרא"ש כו' בשם ר"נ ועי' מל"מ פ"ד ממלוה ולוה ה"ב וע' נדרים ס"ב והאיכא לפ"ע סתם עצים להסקה יע"ש בהגהות הרצה"ח ובי"מ (סי' שס"א) ועי' בחו"י (בדף רס"ז ב') בהשמטות לדקע"ב ע"ב במש"כ הש"ך יו"ד קנ"א סק"ו והא בפי' כתבו דאאפ"ל דמ"ש מותר מיירי בגוי דגם בגוי אסור והשיב דשם מיירי בנותן לידו דהוי כאמר להוציאו משא"כ בחשש שמא קונה לצורך אלילים כו' ובספרי זכ"י רמזתי דלש"ך דמומר אין מצווה להפרישו וא"כ טפי הומ"ל במומר דישנו בכלל חיוב ורק דהא כל פטורי דשבת בחטאת קאי דאינו מביא חטאת כחולין (ה' א') וגם דהכא מיירי לענין צדקה לעני כהרמב"ם והרע"ב דאשמעינן דמהבב"ע אסור וא"כ גרע מעני עכו"ם דחייב לפרנסו וכעת ראיתי בתפארת ישראל בחי' לפ"א דשבת מ"א שהרגיש בקו' זו ולא הרגיש במשל"ע דבמומר אינו שייך חטאת ויע"ש שהאריך בשיטת החולקים ולא עיין ג"כ בחו"י בהשמטות וכנ"ל ויעי' במג"א ר"ס שמ"ז וע"ע בישועות יעקב לא"ח שם סק"א ועי' במעין גנים מבעל עצי לבונה השייך לה' שבת שמ"ז ס"א ובמ"ש דכאן מוכח דגם בעבירה דרבנן שייך לפ"ע ועי' שו"ת ברית אברהם חיו"ד סימן ג' אות ב' ובסי' כ"ד אות ב' ובספרי זכ"י לעירובין (ל"ב ב') רש"י ד"ה מתחת ידו יעש"ב והחת"ס חיו"ד סי' י"ט כ' לדבר פשוט בדהתו' דלנכרי אין מצוה להפרישו ולא נתעורר בכ"ז גם מ"ש מהפנ"י עדא"ז רש"א ע"ש בהגהותי לפסחים כ"ב ע"ב שקושיתו נכון לסברת המקשה דלא ידע הא דקאי בתרי עברי יעש"ב בדהמ"פ שהשיגו עליו שלא כדין ועיקר חקירתו יע"ש עוד בסי' ע"ג ותמיה מאוד כמ"ש בתשובה לאו"ח סימן מ' אות ה' וע' שו"מ רביעי ח"ג סי' ק"י ובשו"ת שער נפתלי סי' ט"ו ועי' בהגהותי לבכורות (ו':) ואכמ"ל. במ"ש מעלתו באות נ"ט בענין איסור מטומאה יעיין בספרי זכ"י בתשובתי ליבמות ק"ד משש"ב ממני הדושכ"ט תמיד ומוכן לטובתו בכל האפשרי

יוסף זכרי' שטערין אבד"ק הנ"ל בעהמ"ס זכר יהוסף

סימן לא

ב"ה יום ב' תשא תרמ"ב אזארקאוו

הרים ישאו שלום לכבוד ידיד ד' וידיד נפש כל חי ה"ה הרב הגאון האמיתי. שר התורה. נזר ישראל. סיני ועוקר הרי הרים בפלפולו הזך ועצום. חכם חרשים צדיק ונשגב. נ"י פ"ה עה"י כו' כקש"ת מו"ה יוסף זכרי' שטערן שליט"א אבד"ק שאוול בעהמ"ס זכר יהוסף וכו'

אחדשה"ט כמשפט. מכתבו הגיעני כו' והנני להשיבו כיד ה' הטובה עלי

א) הנה כתבתי בקונטרסי (אות פ"ה) דזה חששה רחוקה שהמוכר הזה יהי' גזלן רק דחיישינן שמא גזלו עובד כוכבי' המוכרו למוכר עובדי כוכבים זה או קודם לו וכיון דקרקע אינה נגזלת הוי הוא הגזלן וא"כ הוה רק ס' גזל גם אצל כותי הזה. והשיג כ"ג דמ"מ יש ספק שמא המוכר הגוזז בעצמו גזלו וא"כ הוי ספיקא דאורייתא ולהחמיר ע"כ דברי קדשו. ונלפע"ד לתרץ דנשמרתי מהשגת כ"ג במה שכתבתי דהוא חששה רחוקה שהמוכר הזה כו' ואינו ס' השקול רק מיעוט דשמא גזלו בעצמו והוי וודאי גזל אצלו אולם הרוב עומד נגד זה דרק אבותיו או מוכריו גזלוהו ועוד יש ספק שקול דאינו גזל כלל. ובפני יהושע פ' לולב הגזול ד"ה שינוי מעשה כ' להדיא דהוי רק מיעוטא דמיעוטא גזלנין יע"ש. ולכן לא חיישינן למיעוט הזה שגזלו בעצמו רק דהוה ס' השקול אם הוא גזל [כגון ע"י אבותיו או מוכריו] או דלא הוי גזל כלל. וא"כ מיושב קו' הט"ז על הלבוש דלא מקרי מהבב"ע ע"י גזל הנכרי כיון דהוה רק ס' גזל למי שגזזו ולהמיעוט שהוא בעצמו גזלו לא חיישינן כנ"ל דאזלינן בתר רוב נגד זה וא"כ כיון דהרוב אינם גזלנין פשוט דאזלינן בתר רוב ומותר לברך עליו

ב) באופן אחר קצת נוכל לתרץ השגת כ"ג דהנה מצאתי תנא דמסייע לי בדברי השלטי גבורים בשם הריא"ז ס"פ לולב הגזול וז"ל הלוקח עצמו אחד מן המינים הללו משדה העובד כוכבים הרי זה לא יתלשנו הוא עצמו לפי שסתם עובד כוכבים גזלנין וחמסנים ומשיגי גבול הוא ושמא הוא או אבותיו גזלוהו לאותו אילן וקרקע אין נגזלת כו' עכ"ל א"כ מבואר בדבריו דהחשש הוא דשמא הוא או אבותיו גזלוהו גם משמע מלשון שמא דהוא ספק אם הוא גזל וכמו שהוכיח הכפ"ת מלשון רש"י דכ' שמא הקרקע גזולה וכ"נ משו"ת הרשב"א (סי' תתקס"ח) וכ"כ בשעה"מ (ה' גזילה פ"א) דהוי ס' גזל וא"כ הוי ס"ס ס' שמא לא גזלו כלל ואת"ל דהוי גזל אפשר דאבותיו גזלוהו והוי אצל המוכר הגוזז הכותי הזה רק ס' גזל א"כ לא נעבדה בו עבירה דס' גזל מותר אף לב"נ כמו שהבאתי בקונטרסי. מ"ה מותר לברך על אתרוג זה שגזזו המוכר הכותי. ומה שהקשה כ"ג דהוי מש"א לפע"ד אינו קושי' דכבר העלה הש"ך ביו"ד (סי' ק"י דין י"ב) דכל דס' אחד מתיר יותר מחבירו הוי ס"ס אף דהוא משם אחד יע"ש. וא"כ בנ"ד ס' גזלוהו אבותיו אז אסור לאוונכרי גופיהו לגזוז דיהיו הם הגוזלים רק דמ"מ אף דאסור להכניס עצמו בספק לכתחלה מ"מ אם גזלוהו לא מקרי נעבדה בו עבירה כיון דהוה רק ספק גזל אולם להספק השני שמא אינו גזל כלל אז מותר לאוונכרי גופיהו לגזוז וא"כ הוי ס"ס מעליא ומהני וכעין זה תירץ הרב חת"ס בחי' לפ' לולב הגזול הביאותיו בקונטרסי (אות צ"ה) יע"ש

ג) ומה שהקשה כ"ג עלי מדברי הריב"ש (סי' רע"ג) דעובדי כוכבים רובן גזלנין נינהו ובההוא אוונכרי כודאי גזל חשוב דסתם עובדי כוכבים גזלנין נינהו דאל"ה בס' גזל מהני שינוי החוזר כדמוכח מהא דלוקחין מהן כר מלא מוכין משום שינוי ואף דהוי שינוי החוזר יע"ש עכ"ד. לפע"ד אינו השגה לעולם דהוה רק ס' גזל ואפ"ה א"ש דדוקא אם השינוי החוזר נעשה עוד ביד הגזלן אז אחר יכול לקנות אם הוא ס' גזל וכמו שהבאתי בקונטרסי (אות פ"ג) בשם כמה פוסקים ואפ"ה א"ש דדוקא אם השינוי החוזר נעשה כשהי' עוד ביד הגזלן אזי אחר יכול לקנות אם הוא ס' גזל אמנם וודאי אסור לקנות ס' גזל ולעשות בהחפץ שינוי החוזר וראי' לזה מח"מ (סי' שנ"ח סי"ב) אבל לוקחין מהן כר מלא מוכין דהוי נשתנה ביד הגנב כו' עכ"ל הרמ"א. א"כ מבואר דכל ההיתר הוא מדהוי נשתנה ביד הגנב מ"מ דכ"ז שלא נשתנה ביד הגנב אסור לקנות ממנו וא"כ באוונכרי כיון שהמה יעשו בו שינוי החוזר אינם רשאים לקנות ואינם יוצאים בלולב זה דדלמא הוי גזל ומיושב קושית הריב"ש. ובלא"ה הרב כפות תמרים הקשה ג"כ קושית הריב"ש מדעתא דנפשי' ותירצה בטוב טעם דלענין מצוה החמירו אפילו בס' גזל בשינוי החוזר אף דלענין דברים שאינם צורך מצוה מהני שינוי החוזר לברייתו יע"ש. ונלפע"ד להביא ראי' לתירוצו מדברי התוס' סוכה (דף ל') ד"ה שינוי החוזר לברייתו וז"ל ואע"ג דקני מדרבנן כו' כיון דמדאורייתא לא קני לא נפיק הכא ע"כ. א"כ נוכל לומר דגם בכר מלא מוכין דקונה בשינוי