בכורי שלמה חלק א קיד

דלוקח שני פירות ממין אחד קאמר בגמרא פרי אחד אמר רחמנא ולא ב' וג' ה"ה בלוקח פרי אחד ובה שני מינים פרי עץ הדר ולימע"ן או תפוח ג"כ פסול דבאתרוג גופו לא היה יוצא דהרי אינו פרי שלימה ולא הוי לקיחה תמה. וע"כ צריך גם מין השני שיהיה לקיחה תמה. ושוב פסול מטעם מין אחד א"ר ולא ב' מינים עכת"ד היקרים. הנה דבריו ברורים כשמש בצהרים. וכעין זה כתבתי בעניי לעיל (בסי' כ"ז אות י"ב) להצדיק דברי האלשיך ודברי כ"ג יע"ש

ג) אולם לכאורה יש להקשות על תירוצו דנהי דהחצי הוא אתרוג וחצי השנית הוא לימע"ן מ"מ נקרא תמה מפני שהחסרון היא בתולדה. ואף בלא צירוף הלימע"ן מקרי תמה. דהא הט"ז העלה ביו"ד (סי' מ"ג) על אשר נמצא באיזה גליל עגלים שיש להם נקב מפולש בטחול בראש העב וסביב הנקב מבפנים מקיף עור הטחול ניכר שנבראת כך כו' והעלה להכשיר כיון שהוא בתולדה יע"ש. ואם כן ה"ה באתרוג גם כן מה שחסר בתולדה כשרה כא"ח (סי' תרמ"ח ס"ב) ברמ"א וז"ל ונהגו להכשיר הנקבים שנעשו באילן ע"י קוצים אע"פ שיש בהם חסרון שזהו דרך גדילתן תה"ד (סי' צ"ט) עכ"ל. ואף דבנה"כ ביו"ד שם חולק על הט"ז. מ"מ בשו"ת מעיל צדקה (סי' י"ז) ושו"ת צ"צ (סי' ע"א) ושו"ת פני יהושע (סי' ט"ו) ושו"ת שבו"י (ח"ב סי' ס"ה) מסכימים להט"ז להיתר. וא"כ ה"ה לענין אתרוג יש להתיר דיהיה נקרא תמה מה שחסר בתולדה. וכעין זה מצינו בשו"ת צ"צ (סי' ע"א) דיש מיני אווזות דלאחר שמסירין הנוצות מראשיהן נראה על הגלגולת גומא והעור שלם רק שכפוף לתחת ונראה כעין גומא וכאשר מתחילין לחתוך העור נראה בגלגולת סדק המגיע עד קרום המוח והקרום קיים כשירות דהכי רביתייהו הובא בבאה"ט יו"ד (סי' ל') וכ"ה בשו"ת חב"י (סי' ל"א) והעיד כן עוד בשם כמה גאונים. וא"כ ה"ה בנ"ד לענין אתרוג כיון שחסר בתולדה מקרי עדיין תמה. ובהרבה דינים שוים פסולי אתרוגי' לטריפות הריאה וגרגרת וכדומה יע"ש (בסע"א) לענין יבש (ובסע"ב) לענין גרגרת דחסרון בכאיסר ועוד הרבה דינים

ד) ונלפע"ד לתרץ קושייתי דצדקו דברי קדשו. דנהי דאם יש נקב וחסר מעט באתרוג בתולדה הוא כשר. היינו משום שעי"ז לא נשתנה עדיין צורת האתרוג. אבל אם נשתנה צורת האתרוג מכפי שצריך להיות הוא פסול כא"ח (סי' תרמ"ח סי"ח) העגול ככדור פסול (ובסעיף י"ט) כ' גדלו בדפוס ועשאו כמין בריה אחרת פסול עכ"ל. א"כ יש לחוש באתרוג המורכב דמה שנר' שיש לו צורת אתרוג היינו בצירוף הלימו"ן אבל יכול להיות דמה שהוא אתרוג בעצם בלא צירוף הלימו"ן הוא עגול או כמין בריה אחרת דפסול. וא"כ אינו כשר רק מפני צירוף הלימו"ן דמשלים מה שחסר מהאתרוג שיהיה לו צורת אתרוג. ושוב הוא פסול מטעם דפרי א' א"ר ולא ב' מיני פירות. היינו פע"ה ופרי הלימו"ן. וצדקו דברי כ"ג וכעין מה שתרצתי לעיל (אות י"ב)

ה) שבתי וראיתי בשו"ת אלשיך (סי' ק"י) במקורו שכ' וז"ל ועוד שהרי תניא בהדיא בגמ' שאם הוא כדור פסול וכן אמר שאם נתנו בדפוס באופן שנשתנה מתואר אתרוג פסול והאיך יעלה על לב לפסול אתרוג ממש מפני שהוא עגול וליתכשר כשהוא חציו מין אחר וכן כשנראה בריה אחרת ולפי האמת הוא אתרוג שיהיה פסול וכשאינו אתרוג כלו אלא מין אחר מעורב בו יהא כשר כו' עכ"ל. ושמחתי שכוונתי בעזה"י לדעתו הגדולה. וא"ש דברי כ"ג

ו) עתה בא לידי בשאלה שו"ת מהריא"ז ענזיל [תלמידו של הקצה"ח] וראיתי שם (בסי' י"ח) שהאריך בענין אתרוגים מורכבים להשיג על הגאון המובהק מהר"ש קלוגר ז"ל שחידש דבאתרוג איכא חזקת חיוב דהוי כחזקת איסור ומש"ה אין ע"א נאמן להכשיר אתרוג דגברא בחזקת חיוב קאי. ומש"ה לא מהני גם סימנים. והביא הגאון מהריאז"ע בשם רב אחד שהשיג עליו מדברי תוס' חולין (דף צ"ו.) שכתבו דמחזירין שטר בסימנים ואח"כ מוציאין בו ממון אף ע"ג דאין מוציאין ממון ע"י סימנים משום דבשעה שאנו דנין על השטר ליכא חזקה נגד הסימנים ע"ש וה"נ אנו דנין על האתרוג דליכא חזקה נגד העד. והגאון מהריאז"ע הסכים להשגה זו. יע"ש. והנה כ"ג השתמש ג"כ בתשובתו בסברת מהר"ש קלוגר זצ"ל. א"כ נופל השגה זו גם על דברי כ"ג. וגם אני השתמשתי בסברא זו בקונטרסי ונופל השגה זו גם עלי. אולם לפענ"ד אינו השגה כלל. דשאני התם באבידה דבשעה שמוצאין השטר אנו דנין על גוף השטר למי נחזיר את השטר. ואין אנו דנין עדיין על הכסף. א"כ ליכא עדיין חזקה נגד הסימנים. מש"ה מחזירין השטר ע"י סימנים. כיון דאיכא נ"מ גם עתה לדון על גוף השטר למי להחזירו מש"ה מחזירין בסימנים. ואח"כ כיון שכבר הוחזק על ידי סימנים שהוא שלו. יכול אח"כ גם להוציא כסף על ידו. אבל באתרוג ליכא שום נ"מ כעת אם הוא מורכב או לא לדון עליו כיון דגם פירות מורכבים כשרים לאכילה. וא"כ הנ"מ רק אם כשר לברך עליו בסוכות למצוה או לא. וכיון שדנין עליו תיכף לענין המצות אתרוג אם כן הוי תיכף נגד חזקת איסור היינו חזקת חיוב דגברא. מש"ה אין ע"א נאמן בי' להכשירו וכן סימנים לא מהני להכשירו כיון דהוי תיכף נגד החזקת חיוב דגברא וז"ב בעזה"י

ז) עוד הביא הגאון מהריאז"ע השגה מרב אחד על הגאון מהרש"ק. מהא דכ' הרשב"א לענין שחיטה דכיון דמתעסק ועושה מעשה להוציא דבר מחזקתו הלכה לה חזקת איסור יע"ש. וגאון הנ"ל הסכים להשגה זו. ולפענ"ד אינו השגה. דשאני התם יפה כ' הרשב"א כיון דהרוב מתנגד להחזקה רק דנימא סמוך מיעוט לחזקה. ע"ז תירץ שפיר כיון דרוב מתעסקים לסלק החזקה אין בכח החזקה בצירוף המיעוט להכריע את הרוב כיון דהחזקה מסתלקת. החזקה אבדה קצת חשיבתה להצטרף למיעוט לגרע את הרוב. אבל בע"א נגד החזקת חיוב. אף דהוי חזקה מסתלקת. עכ"פ כיון דליכא רובא המתנגד לה עדיין בתקפה שע"א אינו נאמן אף דהחזקה חלושה מעט משאר חזקת איסור. תדע דאל"ה אמאי בספק בשחיטה טריפה מדבהמה בחייה בחזקת איסור עומדת כחולין (דף ט'.) הלא החזקת איסור היא חזקה מסתלקת. אע"כ דדוקא ביש רוב נגדה אז לא הוי חזקה. וכשספק בשחיטה ליכא רובא נגד החזקת איסור מ"ה טריפה. ואף דבנ"ד לדעת המקילים באתרוגי קארפו הוי רוב אתרוגים כשרים שאינם מורכבים. א"כ הוי רובא נגד החזקת חיוב אולם באמת ז"א. דהא כבר העלתי בקונטרס פע"ה (סי' כ"ה אות קמ"ה) דמדלא שייך לומר דמיעוט אתרוגים המורכבים יהיו בטלים ברוב כיון דאתרוג של מצוה ודאי חשיב למצוה ואינו בטל. א"כ שוב הוי קבוע דרבנן וכבר קיי"ל ביו"ד (סי' ק"י) דבקבוע שאינו ניכר גם פירש ממילא אסור. גזרה שמא יקח מן הקבוע. וא"כ לא מהני כאן בנ"ד הרוב מש"ה י"ל אף דהחזקת חיוב הוי חזקה מסתלקת מ"מ ע"א אינו נאמן נגד החזקת חיוב מדליכא רובא המתנגד להחזק'. כיון דהוי קבוע והוי כמחצה על מחצה. כנ"ל. וא"כ ה"ה סימנים לא מהני נגד החזקת חיוב מדליכא רובא המתנגד להחזקת חיוב כנ"ל. ויפה כ' הגאון מהרש"ק

ח) ומה שהשיג הגאון מהריאז"ע בעצמו וז"ל שהם דחויין ועומדין ממקומן שהרי הרא"ש בפסקיו פרק הניזקין כ' להדיא דהיכא דלא הוחזק לא איסור ולא היתר ע"א נאמן להתיר וכ"ש לאסור ע"ש. ואם אמר על חתיכה שהוא חלב נאמן וחייב האוכלו אח"כ כרת ומלקות ומביא קרבן על שגגתו אף ע"ג דגברא בחזקת שלא חטא ובהמה בחזקת חולין לא חיישינן לחולין בעזרה. והרי הרא"ש ס"ל דע"א לא מהימן נגד החזקה. וכ"כ הרמב"ם. אבל האיסור עצמו בע"א יוחזק ע"ש וה"ה באתרוג כיון דאתחזק ע"פ נאמן כבר הוחזק בכשרות ויוצא בו כל אדם אף שיש לו חזקה שלא יצא עדיין עכ"ד. אולם לפענ"ד אינו השגה. דדוקא בחתיכת חלב שהוחזק ע"פ ע"א דאינו כלל נגד החזקה דנהי דיש לו חזקה שלא חטא אטו מגיד העד נגד החזקה בשלמא אם היה מגיד שחתיכה שאכל הוא חלב אז שייך לומר דמגיד