בכורי שלמה חלק א קג

דליתא. ואם נאמר דע"י החצי לימו"ן שמחובר בו פועל דיהי' תמה שוב פסול מטעם דהוי חמשה מינים כנ"ל. או ע"פ הלכה דהוי חציה כנ"ל

יד) ומה שכ' כ"ג (באות כ"ה) להשיג עלי דכוונת כת"ר דעכ"פ הוי באתרוג המורכב שיעור שני פלפלין דהוי ג"כ מנכר לקיחתו כסוכה (דף ל"ו:) דפסול משום דפרי אחד א"ר ולא שני פירות עכת"ד. ולפענ"ד אינו השגה. מש"ס שם נראה דצריך תלתא פלפלין דקאמר ננקוט תרי או תלתא [א"כ מספקא להש"ס אם סגי בתרי] וכשהם יבשים פשיטא דפסולים כמו אתרוג היבש דפסול. וע"כ כוונת הש"ס בעודם לחין ואז גדולים הרבה מיבשים כידוע. ונראה דכוונת הש"ס ננקוט תרי או תלתא דאז כשהם רטובים ועדיין גדולים הרבה אז יש להם ביחד שיעור אגוז או כביצה. [והיינו דשני פלפלין רטובים גדולים כאגוז. ושלשה כביצה]. תדע דהא אמרינן בעירובין (דף ד') שיעורין וחצוצין הלכה למ"ס. ויעי' בשו"ת חות יאיר (סי' קצ"ב) דשיעור אתרוג כאגוז או כביצה ג"כ הלמ"ס. א"כ קשה אמאי דאמרינן שם ננקוט תרי או תלתא דבזה מנכר לקיחתו דלפ"ז יקשה מה נעשה בהלכה למ"ס דצריך כאגוז או כביצה. דבשלמא אם כוונה התורה אתרוג צריך שיעור הנ"ל לגמר פרי. אבל פלפלין דאין גדולים בשום פעם כביצה גם בקטנים הוי גמר פרי. מה נעשה בהלכה למ"ס דאמרה שיעורו כביצה. אע"כ דהשיעור כביצה הוא גם לענין מנכר לקיחתו. א"כ גם בפלפלין צריך כשיעור ביצה. ואיך אמר בש"ס ננקוט תרי או תלתא דעדיין אין לו השיעור כביצה. ואף דבלא"ה קשית ואימא פלפלין הוי נגד הלמ"ס שהוא אתרוג. כבר הבאתי בקונטרסי (סי' כ"ה אות ו') בשם הרמב"ם בהקדמתו לזרעים שתירץ דחקרו על הרמז הנמצא בכתוב לזה הפירוש המקובל. יע"ש. אבל לא הי' להש"ס לומר דבר מה שהוא נגד הלמ"ס דכל השעורין הלמ"ס. מה שהי' יכול להסכים עם הלמ"ס דשיעורין. דהיינו שינקוט עשרה פלפלין וכדומה שבוודאי יהי' כשיעור אגוז או כביצה. אע"כ דכוונת הש"ס דתרי או תלתא כשהם רטובים גדולים כאגוז או כביצה. א"כ מיושב השגת כ"ג על האלשיך הקדוש

טו) ומה שהשיג כ"ג עלי (באות כ"ו כ"ז). לפענ"ד קשה להעמיס כן בדברי המג"א. דיסבור דאם כל האתרוג גדול כביצה מנכר לכל דהוי גמר פרי. ואם יחתוך מאתרוג גדול כשלשה ביצים חתיכה פחות מעט מביצה דאז ניכר לכל שהוא חתיכה מאתרוג של שלשה ביצים. לכל הפחות ניכר לכל שהאתרוג הי' גדול הרבה מביצה נימא דזה מקרי לא מנכר שהוא גמר פרי. אתמהה. אולם האמת דברי המג"א א"ש בפשיטות כמו שהוכחתי מש"ס דבפחות מביצה לא מנכר לקיחתו כנ"ל. ואף דהגרע"א בגליון תמה על המג"א ולא נחית לסברתי. משום תמיהתו לא נסתור דברי המג"א שברורים להלכה ויש להם יסוד בש"ס כנ"ל. וכעת מצאתי גם בס' באר יעקב בא"ח (סי' תרמ"ט) וז"ל י"ל דלהכי נקט כתותי מכתת שעורי' להורות בזה דאתרוג בעי שיעור וכמ"ש התוס' בסוכה (דף ל'.) יע"ש

טז) ומה שהשיג כ"ג עלי (באות כ"ח כ"ט). אינו השגה דכוונתי היה כיון דהאתרוג גופיה הוי פחות מביצה רק שעל ידי הלימו"ן שממלא האתרוג עד כביצה הוי שיעור. א"כ אם נאמר דהלימו"ן כמאן דליתא שוב הוי אתרוג פחות מביצה. וכבר העלה כ"ג אף אם נגמר הפרי כל שלא הוי גדול כביצה לא מנכר דהוי גמר פרי. וא"כ פסול ועל כרחך לומר כיון דנצרף את הלימו"ן להאתרוג וכללות הפרי הוי כביצה מש"ה מנכר דגמר פרי. שוב פסול מטעם חמשה מינים כיון דצריכים לצרף את הלימו"ן ולא נוכל לומר דהלימו"ן כמאן דליתא כנ"ל (באות י"ב) ויעיין שו"ת מהרי"ק שורש ס"ב

יז) ומה שהשיג כ"ג (באות כ"ט) עלי דנראה בחוש דאתרוג גדל שלשה שנים ולימו"ן נגמר מקודם. אינו השגה דהא מבואר בשו"ת רמ"א (סי' קי"ז) דגם לימו"ן גדל שלשה שנים יע"ש. ושוב י"ל דלימו"ן דרכו שלא ליגמר כ"כ כמו אתרוג במעט. דדוקא באתרוג מצינו שאם גדל כביצה הוי גמר פרי

יח) ומה שפלפל כ"ג (באות כ"ט ל') על דברי החת"ס (חא"ח סי' קפ"א) ע"פ דברי שו"ת ח"צ (סי' קס"ה) יעי' בחת"ס שם בגוף התשובה שהביא דברי הח"צ והעלה דבוסר הוא באיכות ביצה בכמות והוא כעין שכ' כ"ג. ויעיי' בתוס' סוכה (דף ל"א:) ד"ה שיעור ובסמ"ג עשין הל' לולב ובתוס' הרא"ם שם ובב"י באו"ח (סי' תרמ"ח) ובקרבן נתנאל (אות פ"א). ומ"מ אין השגה לדברי דנראה בחוש דאתרוגים נגמרים טפי מלימו"ן

יט) ומה שכ' כ"ג (באות ל') דדברי הח"צ ל"ש בנ"ד כיון שהוא ביחד כביצה לא הוי פחות משיעור. כבר הבאתי לעיל (באות י"ב) דלא נוכל לצרף הלימו"ן והוי כחציצה כמו נתנו בכלי ופסול. ומה שתמה כ"ג על הח"צ למה כ' דאית בפחות משיעור תרתי. יעי' כת"ר בגוף התשובה וימצא דבריו כנים. שהעלה שם דלא כסמ"ג לפי דעת הרא"ם שס"ל דגם דעת התוס' לפי תי' הב' כפירוש רש"י שאתרוג הבוסר הוא כפול פחות מכביצה ואפ"ה כשר לדעת חכמים דר"ע משום שעתיד ליגדל יותר. ע"ז חולק הח"צ דבעתיד ליגדל יותר בוודאי פסול כשהוא פחות מכביצה דאית ביה תרתי דאז הוי בוסר וגם פחות משיעור. אבל באין עתיד ליגדל יותר אז אינו משום בוסר רק דפסול משום פחות משיעור יע"ש. א"כ מבואר בח"צ דאתרוג בעי שיעור

כ) ומה שכ' כ"ג (באות ל"ב ל"ג) לדחות הראיה שהבאתי משו"ת בית אפרים ע"פ סברת כת"ר דצריך שיהיה מינכר פרי נגמרת. אתמהה. למה לן להוציא דברי הבית אפרים מפשטן אם הדברים מוכרחים כפשוטן מש"ס כמו שכתבתי לעיל (באות י"ד) וכפי שמבואר בתוס' סוכה (ד' ל"א.) ד"ה מהב"ע. וא"כ דברי הב"א כפשטן וכמ"ש האלשיך

כא) ומ"ש כ"ג (באות ל"ב ול"ג) דבאתרוג מורכב יש עכ"פ שיעור שני פלפלין דמנכר לקיחתו. כבר תרצתי זה לעיל (באות י"ד) ושדיתי בו נרגא. ומה שכתב כ"ג אך אם נימא דחלק האתרוג הוא המיעוט תלוי בשני הדיעות שהביא המג"א (סי' תרמ"ט ס"ק כ"ז) ולדעת הר"ן בעינן שישתייר רובו עכ"ל. לא זכיתי להבין דהמג"א מיירי שם ביו"ט שני דחסר כשר. אבל בנ"ד דמיירי ביום טוב ראשון דחסר פסול א"כ לכ"ע פסול אתרוג המורכב אם יש לו דין חסר במקום הלימו"ן

כב) ומה שכ' כ"ג (באות ל"ג) להשיג עלי דאין נ"מ במה דבעי שיעור באתרוג כיון דאיכא השיעור במורכב אינו השגה. לפי מה שהעלתי לעיל (אות י"ד) דשיעור מנכר לקיחתו הוא כביצה. אם כן כשכל אתרוג המורכב הוי רק כביצה במקום הלימו"ן חסר משיעור אתרוג ופסול ויפה כ' האלשיך דאתרוג המורכב פסול דבמקום הלימו"ן מקרי חסר. ונלפע"ד להביא ראיה דאתרוג בעי שיעור מסוכה (דף ל"ו:) כמחלוקת כאן כך מחלוקת באבנים מקורזלות כו' וכמה שיעורן ר"מ אומר כאגוז ר"י אומר כביצה. עכ"ל. ולשיטת כ"ג דבחתיכה מאתרוג גדול דהוי גמר פרי א"צ כאגוז או כביצה. אין הדמיון עולה יפה דבשבת השיעור אגוז או כביצה בדוקא. ובאתרוג משכחת לה דאינו צריך כאגוז או כביצה כגון בחתיכה מאתרוג גדול אע"כ דגם באתרוג השיעור בדוקא כמ"ש המג"א. וא"ש תירוצי על קושית הש"ך והט"ז משה אפילו מקצת שה

אלה דברי אוהבו מוקירו ומכבדו כערכו הרב משתחוה מרחוק מול הדרת קדשו דוש"ת באהבה רבה

שלמה אברהם בלא"א המופלג אי"א כש"מ דניאל זאב רזעכטע נ"י.