בכורי שלמה חלק א קב

אחד אמר רחמנא ולא חצי כופר דהכא שאני דכיון שאינו בן חורין אלא חציו וצד חירות שבו הוא שמשלם כופר שלם הוא אלא שכפרו פחות משאר עבדים משום עבדות שבו כו' יע"ש וכ"כ הריטב"א שם יע"ש. וחילוק זה דומה למאי דאמרינן בגיטין (דף מ"ג.) כשם שהמקדש חצי אשה אינה מקודשת כך חציה שפחה וחציה בת חורין שנתקדשה אינה מקודשת. א"ל ר"ח מי דמי התם שייר בקניינו הכא לא שייר בקניינו עכ"ל. וה"ה לענין כופר אף שכופר א' א"ר ולא חצי כופר דווקא בשייר החצי. אבל בחציו עבד וחציו בן חורין דצד חירות שבו הוא שמשלם כופר שלם. והנה כבר הבאתי בקונטרסי (סי' כ"ה אות מ"ו) בשם התוס' בב"ק (דף מ'.) ד"ה כופר שלם א"ר ולא חצי כופר וז"ל דוקא לענין כופר דכפרה היא דמסתמא כפרה שלמה צריכה. אבל לענין תשלומין אמר לקמן ה' בקר ואפילו ה' חצאי בקר יע"ש. וא"כ מבואר דאף בכופר צריך כפרה שלמה וא"כ הוא דומה ממש למצוה דבעי כולה כסברת הריב"ש. ואפ"ה הבאתי מגיטין דנותן חצי כופר בחציו עבד וחציו בן חורין. דצד חירות שבו הוא שמשלם כופר שלם. א"כ מבואר החילוק שכתבתי בביאור דברי התוס' בחולין (דף קל"ב.) הוא אפילו בכפרה דדומה למצוה. וא"כ שוב ליכא ראי' על אתרוג המורכב מלכם דצריך שיהי' כולו שלו. לעולם דאתרוג המורכב דחציו אתרוג וחציו לימו"ן כשר כמו שה אפילו מקצת שה. וא"כ ה"ה אם שנים יקנו בשותפות אתרוג מורכב שגדול שני ביצים חצי לימו"ן וחצי אתרוג היינו שלראובן יהי' שייך החצי שהוא אתרוג ולשמעון החצי השנית שהוא לימו"ן. אז ראובן יכול לצאת עם אתרוג זה אף דהוי שותפות כיון דכל מה שהוא אתרוג הוא שלו לגמרי כשיעור ביצה ואין לחבירו חלק כלל בזה. [רק חלק הלימו"ן הוא של חבירו ובזה אינו יוצא] וזה מקרי ג"כ כולו לכם כסברת התוס' בחולין (דף קל"ב) דכיון דכל שיות שבו מחויב במתנות וה"ה בזה דכל מה שהוא אתרוג הוא שלו. ודוקא אם האתרוג אינו מורכב וכולו אתרוג אף דגדול כשני ביצים צריך שיהי' כולו שלו. דאל"ה נשאר חצי אתרוג שאינו שלו והתורה אמרה לכם דכל מה שהוא אתרוג יהי' לכם. אבל לעולם דאתרוג המורכב כשר דשה אפילו מקצת שה וה"ה אתרוג אפילו מקצת אתרוג כשר. ונסתר ראית האלשיך מלכם על אתרוג המורכב

יא) לפ"ז נדחה ג"כ מה שכ' כ"ג בתשובתו אלי וז"ל. וגם מה שדחה מעכ"ת דברי וכן כתב הבית אפרים דבאתרוג המורכב אינו יוצא מטעם דאמרינן דשה אפילו מקצת שה דגם שם אינו חייב רק בחצי מתנות וגם כאן לא הוי לו רק חצי אתרוג. וכתב מעכ"ת לדחות ג"כ בסברא הנ"ל כיון דחלק אתרוג הוי כולו אתרוג. וגם זה אינו כנ"ל דהחצי אתרוג שפיר הוי אתרוג גמור אבל אין לו אלא חצי עכ"ל הזהב. אולם לפי מה שהצעתי גם זה נדחה דהא כמו בכפרה דצריך שיהי' כולו ואפ"ה בחציו עבד וחציו ב"ח שנותן רק חצי כופר ואפ"ה מקרי כופר שלם כיון דליכא רק חצי עבדות. א"כ ה"ה באתרוג המורכב דחציו אתרוג וחציו לימו"ן ג"כ מקרי אתרוג שלם כמו שה אפילו מקצת שה. אף דשם יתנו ג"כ רק חצי מתנות מ"מ מקרי כולו כנ"ל. א"כ ה"ה באתרוג. ודוקא אם יחתוך אתרוג לשנים מקרי חצי אתרוג. אבל כאן הוא שלם ומקרי אתרוג כמו בשה אפילו מקצת שה דלא אמרינן כיון דחציו צבי הוי רק חצי שה רק מקרי שה וה"ה באתרוג מורכב כה"ג

יב) אולם אחר העיון נלפע"ד לתרץ דברי האלשיך הקדוש שכ' בתשובה (סי' ק"י) וז"ל ועוד דהא קיי"ל דאי חסר כל שהוא ליום ראשון פסול ובהאי מורכב החצי הוא לימו"ן הרי הוא כחסר מן האתרוג כו' ועוד שהרי שלהי פ' יש נוחלין גרסינן אמר רבה בר רב הונא האחין שקנו אתרוג כו' הנה דמאי דבעי משלכם לאפוקי משל אחרים פירשו אפילו מקצתו שלא יהא אלא שלו כולו לגמרי ומעתה ק"ו הדברים ומה אפילו מה שנאמר משלכם בעינן שיהא כולו שלו לגמרי כל שכן אתרוג עצמו דודאי בעינן שיהא כולו אתרוג ולא מקצתו אתרוג ומקצתו לימו"ן אלא וודאי שהמורכב פסול ואין יוצאין בו י"ח. עכ"ל. נלפע"ד דלא הספיק לו טעם זה דהרי הוא כחסר מן האתרוג. והוצרך להביא ראי' מפ' י"נ. מפני שהרגיש דיש להשיג על טעם דחסר במקום שהוא החלק לימו"ן. הלא אם האתרוג הוא גדול כשני ביצים. א"כ נשאר עכ"פ שיעור אתרוג כביצה. ומצד חסר לא נוכל לפסלו דאפשר דוקא אם יש נקב בתוך האתרוג או שחתך האתרוג לשנים אז מקרי חסר ולא הוי לקיחה תמה. אבל באתרוג המורכב דלא נמצא בו שום חסרון והוא תמה ואמאי פסול. מ"ה הביא ראי' מפרק י"נ דמה התם לענין לכם דכולו אתרוג ומשמע שם דאפילו האתרוג גדול כשני ביצים רק מפני שיש בו שותפות גם לאחיו פסול. קשה ג"כ ניהוי כמו שהי' רק כביצה וכולו שלו. ואי משום דאם נימא דהחצי השנית הוי כמאן דליתא לא יהי' תמים דיהי' חסר. הא חלק חבירו מועיל עכ"פ שיהי' מקרי תמים אע"כ דאם יהי' יוצא רק בהחצי לא מקרי תמים בשביל שמחובר בו עוד חצי אתרוג של חבירו. והוי חצי השנית כמאן דליתא מ"ה פסול. א"כ כש"כ בחצי לימו"ן וחצי אתרוג דאם נימא דיוצא רק בהחצי שהוא אתרוג שוב לא מקרי תמים. דהחצי השנית של לימו"ן בוודאי אין בכחו להשלים מה שחסר חצי אתרוג. דמה התם לענין לכם דכולו אתרוג ואפ"ה אין בכח החצי של חבירו להשלים שיהי' מקרי תמה. כש"כ בהחצי השנית הוא לימו"ן והוי ק"ו מעליא. ומיושב השגתי על האלשיך שהשגתי דשאני התם משום דחצי השנית ג"כ אתרוג גרע דלא אמרינן מקצתו ככולו. כמו בחצי שה של כהן וחצי של ישראל כמ"ש התוס' בחולין (דף קל"ב.) ז"א דהתם אינו מקצתו רק כולו. דהא מיירי אף בשהאתרוג גדול כשני ביצים וא"כ מגיע על חלקו כשיעור ביצה. ואפ"ה פסול. ואמאי הא כל שיעור אתרוג הוא רק כביצה. וע"כ לומר משום דלא הוי לקיחה תמה. כיון דלא נוכל לצרף חצי השנית שהוא של חבירו. הוי זה רק חצי אתרוג ובעינן לקיחה תמה. א"כ ק"ו בחצי אתרוג וחצי לימו"ן אף דחצי אתרוג הוי כביצה מ"מ פסול: דהא אמרינן בסוכה (דף ל"א.) מ"ט דר' יהודה התם דקא סבר לולב צריך אגוד ואי מייתי מינא אחרינא הוי להו חמשה מינין עכ"ל. וכ' רש"י ד"ה אלא משום דקסבר לולב צריך אגוד הלכך כל הנאגד עמו הוי מן המצוה ונמצא עובר בבל תוסיף אם יאגד למין חמישי עכ"ל רש"י. א"כ ה"ה באתרוג המורכב ג"כ אם נימא דהחצי לימו"ן הוא כמאן דליתא הוא פסול מטעם דלא הוי לקיחה תמה. ומפני מה תאמר דכשר משום דמחובר בו חצי לימו"ן מקרי תמה שוב הוי מין חמישי. אולם יש להשיג על זה דהא מבואר בא"ח (סי' תרנ"א ס"א) דיכול לאגדו במין אחר. ואף דשלא במינו חוצץ מ"מ לנאותו אינו חוצץ. וההרכבה עשויה לנאותו כידוע. אולם יש לתרץ דנ"ד דומה למ"ש שם (בסעיף ז') אבל אם אינו דרך כבוד כגון שנתן הלולב בכלי ונטלו לא יצא. ואם כרך עליו סודר ונטלו בו כו' דלא יצא יע"ש במג"א (ס"ק ט"ז) ובתוס' סוכה (דף ל"ו) ד"ה דבעינן לקיחה כו' וי"ל דמיירי שעשה מן הסודר בית יד ללולב ואין שייך כאן חציצה שכל הלולב חוץ מידו ואוחז בבית יד הבולט הנעשה מן הסודר כו' עכ"ל. ועי' בשו"ת בית יעקב (סי' קע"ד). דכשאוחז הכוס של ברכה בדופני הכוס הוא איסור דהוי חציצה. רק שצריך לאחזו בשולי הכלי יע"ש. א"כ במורכב יש לחוש שמא הלימו"ן מכסה כל האתרוג או רובו והוי כנתנו בכלי או לכרך עליו סודר דפסול. א"כ מיושב השגתי על האלשיך הקדוש ודבריו צדקו לדינא

יג) לפ"ז מיושב ג"כ השגתי על דברי כבוד גאונו והרב בית אפרים מה שדחו דבאתרוג המורכב אינו יוצא מטעם דאמרינן דשה אפילו מקצת שה דגם שם אינו חייב רק בחצי מתנות וגם כאן לא הוי רק חצי אתרוג עכ"ד. והשגתי על זה דהא מבואר בתוס' וריטב"א דהא דמחייבו רבנן בחצי מתנות הוא משום דכל שיות שבו מחייב וא"כ הוי ככולו. וא"כ ה"ה באתרוג אפילו מקצת אתרוג נחשב ככולו. אולם באמת ז"א דלפי מה שהעליתי אין זה ענין לשה אפילו מקצת שה דהא מיירי באתרוג שגדול משני ביצים. דאז אם החצי הוא לימו"ן וחצי אתרוג הי' לו לצאת באתרוג שגדול כביצה והחסרון הוא רק מפני דלא הוי לקיחה תמה. מפני דהחצי לימו"ן הוי כמאן