בכורי אברהם לג

כלומר גם תשתדל לראות שבנים אשר יולדו לבניך גם הם יהיו לתכלית שילכו בדרך ה' נמצא מזה שאין זה אונס כי אם פשע מה שלא היה השגחתך עליהן ואם אפילו שאין לך עת להשגיח עליהן היה לך להזהיר לאשתך שתשגיח על בניך ומה שאתה מודה שפשעת ועון עשית רק אין אנו יכולין לענוש לך מצד בעליו עמו אין זה טענה כלל כי זה ידוע דפסקינן כר' יהודה דאמר בדבר שבממון תנאו קיים משו"ה מתנה שומר חנם להיות כשואל ושואל כשומר חנם משום בדבר שבממון תנאו קיים מש"ה כיון שהקב"ה היה חפץ לעשות שותפות עם אדם ודאי התנה עמו אם יעבור על פקודיו יענש על זה וראיה לזה משום שקבע עונשין למי שעובר על פקודיו ואין עונשין במקום שאין מזהירים תחלה מוכח מזה שהתנה תחלה לבל יעברו על פקודיו וכיון שהתנה עמהם שיענשו על זה ודאי חייבים אפילו בבעליו עמו ועוד נוכל לומר הא דכתיב אם בעליו עמו פטור היינו דוקא פטור בדיני אדם אבל בדיני שמים מחייבינן לו כי הוא עשה היזק וכן מצינו בכמה מקומות שמצד הדין אנו פטרינן לו ומשום דיני שמים מחייבינן לו ע"כ כל איש ואיש מחויב לחנך את הבנים שילכו בדרך ה' כי לאחר מיתתו ודאי יענש על זה ואין לו שום טענה כלל לפטור ולאו דוקא לאחר מיתתו יענש על זה אלא אפילו בחייו ג"כ יענש על זה מאד היסורים שיש לו מהבנים שאינם הולכין בדרך ה' וכיון שאינם הולכין בדרך ה' ודאי אינם מקיימים כיבוד אב ואם רק זה יאמרו הבנים שמצוה לכבדו במקלות ומצוה לקלל אותם ר"ל ואל יאמר האדם הניחא אם היה השגחתו עליהן בעת קטנותם הוה יפה לו בזה ובבא אבל בעת קטנותם לא היה השגחתו עליהם ופשע ועון עשיתי אבל עתה מה תקנה יש לעשות שהבנים שלו הם גדולים וירא אני לדבר כנגדם ולא פעם אחד בכיתי על זה ואין לי עצה ותבונה מה לעשות אל יאמר כן שאין לו עצה מה לעשות שיש עצה טובה אפילו לבנים גדולים שילכו בדרך ה' דהיינו שכל אחד ואחד מהעיר הן משיר והן עני מחויב לקבץ בחורים ולעשות חברה ולחזור אחר רב י"ש שילמוד עמם חיי אדם ומוסר לחנך אותם לעבודת ה' כי. בזה קל לקבץ אותם כי יש בחורים שחושבין בעת שמבקש ממנו שילך ללמוד בחברה ויהיה מן החברה אזי חושב שעושין אותו גבאי או נאמן ונותנין לו עליה ומרוצה להיות מהחברה והוא ודאי ילך ללמוד הגם שהולך שלא לשמה מ"מ מתוך שלא לשמה בא לשמה ובעת שמבקש ממנו שילך ללמוד ויכתב בהפינקס של החברה ידבר עמו בדברים רכים ויבטיח לו שהוא יהיה מראשי החברה ועוד דברים רכים מה שיכול להבריח ממנו היצר הרע ואם תעשו זאת יהיה לו זכות גדול שגדול המעשה יותר מהעושה. אך זה צריכים להשגיח מאד שלא יהיה ח"ו מחלוקת ביניהם כי חברה כזו יש ביניהם בחורים נפרדים יש שרוצה שני דברים ללמוד ולהגיד דעה בחברה וחפץ שיתנו לו שלישי או ששי ויש שרוצה רק להגיד דעה ויתנו לו שלישי או ששי ואם לאו אינו חפץ להכתב בהפנקס ועושה מחלוקת עם כל החברה ומסית עוד בחורים שלא ילכו ללמוד על כן צריכים להשגיח עליהם בדברים רכים ואל יתבייש לדבר עמם מפני שהם כסילים בעבודת ה'. עם כל זה אל יתבייש מזה אך שצריך לעסוק בעסק זה עם כל כחו למשוך אותם לתורה ומ"ט ויחשוב תמיד שכל הטירחא שטרח בעבור זה אין זה אלא לכבוד ה' אם עושה כן יתקיים הדבר על ידו וכן אמר התנא כל כנסיה שהיא לשם שמים סופה להתקיים ושאינה לשם שמים אין סופה להתקיים ופירש הרמ"א ז"ל וז"ל התנא הזה ראה שטבע קיבוץ האנשים וכניסתם יחייב הריב והקטטות כי להיותם ממזגים מתחלפין ירצה ויבחר זה מה שימאס זה וכל אחד ואחד מתנשא לאמר אני אמלוך וקבלו דעתי אם לא ימצא ביניהם דבר מתאחד וקושר אותם והיא יראת שמים ואהבת ה' אפילו אחד שיקשר אותם וימשיך אותם סופה להתבטל כי העיקר שיהיה ביניהם אחד לכל הפחות שיהיה לו יראת שמים. ע"כ אחי ורעי התבוננו מאד להשגיח על זה ולחנך הבנים וכל אב ואם מחויבים להתפלל תמיד להשם יתברך על בניהם שיזכו לבנים טובים והקב"ה ודאי יענה אותם שהבא לטהר מסייעין אותם ויזכו לראות בנים ובני בנים עוסקים בתורה אמן

תם ונשלם שבח לאל בורא עולם

אם בטחונך רב הישועה מתקרבת אף בשוב רשע הזקן מרשעתו אלהים ברוב רחמיו הוא מקבלו

ממני אברהם בן הרב בעל המחבר ידי משה וספר אהב מוסר שנת תרנ"ז לפ"ק