בכורי אברהם לב

צריך האדם להיות זהיר וזהיר עד מאד ואם לא השגיח ולא השתדל עמהם בודאי ענוש יענש על כל עבירה ועבירה מה שיעשה בנו כאשר נתבאר בדברי אבי נ"י באריכות עי"ש. לבד זה לטובת עצמי הוא נדרש כי הבן פודה את אביו מדין של גיהנם וגם מביאו לג"ע וזה תכלית של מפו"ר להיות שבני ביתו ילכו על פי דרכי התורה ואם יאמר האדם מכל מקום אני יכול לפטור את עצמי מטעם שמירה בבעלים כדכתיב בתורה אם בעליו עמו לא ישלם וכיון שבעליו הוא הקב"ה עמו במלאכתו שנותן לו מזונותיו ונותן לו חיים ומשמר לו הנשמה והוא ישמור את תורתו הרי זה דומה כאלו אמר להמשאיל השקני מים ואם ניתן לו מים הרי זה שאילה בבעלים כיון ששאל ממנו את חפצו עי"ש (בב"מ) כמו כן הקב"ה שמשגיח על כל אדם בפרט אם כן אינו מחויב כלל בפשיעתו ועוד בלאו הכי נמי פטור אני ואיני מחויב כלל אפילו שפשעתי בשמירת העסק שקבלתי אני ועברתי על דברי כי כן כתוב בתורתך הא דאין מחייבינן שומר על הקדש אם פשע משום דכתיב רעהו ודרשו חז"ל רעהו ולא של הקדש כן אני הא דלא נתתי השגחה על בני והולכין בדרך פושעים ואינם עושים רצונך לא גרע ממזיק הקדש שפשע בשמירת ההקדש הרי הוא פטור כן אני איני מחויב כלל בפשיעתו כש"כ וכש"כ שאיני פשעתי כלל בשמירתו כי מצד ההכרח לא שמרתי שמירה מעולה אבל לפי כחי מה שהיה לי ביכולת להשגיח עליהן עשיתי ומה שהשומר שכר צריך לשמור שמירה מעולה ואני לא שמרתי רק שמירה פחותה מודה אני שעשיתי עולה אבל שאענש אני על זה אינו מצד הדין תורה השיב לו הקב"ה שטענות האלו הם שקר תענש על זה על מה שלא היה השגחתך על בניך ראשית מה שטוען אתה כי באונס באו לך מה שבניך אינם הולכים בדרך ה' אומר לך שאין זה אונס רק פשע שפשעת מה שלא שמרת את בניך והא דאמרת משום טרחת הזמן שטרחת לקיום מצוה שארה כסותה על עצמו ועל אשתך ועל בניך אינך ביכולת לקיים מצוה זו לחנוך הבנים הרי אתה מחוסרי אמנה הא כתיב גבי מצוה של חינוך הבנים למען ירבו ימיכם וימי בניכם ועוד כתיב בפ' ואתחנן למען יאריכון ימיך וטוב לכם וכיון שהקב"ה מצוה לך שתעשה מצוה זו מן הסתם יכול ליתן מזונות לך ולבניך כמו שכתוב השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך כלומר השלך על ה' כיון שהוא אמר לעשות מצוה עשה זאת ומכח פרנסה והוא יכלכלך אל תדאג כלל שאין אתה יכול לכלכל כל בני ביתך כי הוא הזן ומפרנס לכל אדם וכן אמר דוד הע"ה (בתהלים קפיטיל קכח) אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתך בניך כשתילי זיתים סביב לשלחנך הנה כי כן יברך גבר ירא ה' וכו' לכאורה צריכים להבין מאי כונתו שמדמה אשתו לגפן ובניו כשתילי זיתים אך נוכל לומר דזה כונתו דזה ידוע לכל דגפן הוא חשוב מאד משום שממנו יוצא יין לקידוש ויין לנסכים משו"ה הוא חשוב מאד הלם שיש טירחא גדול על הגפנים יותר משאר אילנות וצריך להשגיח עליו להשליך עליו זבלו ולשקותו בעתו שאז יש בהן ריוח גדול ויקבל נחת ממנו אבל אם יטריח עליו מעט כעל שאר אילנות אז יהיה היזק גדול ולא נהנה ממנו כלל (עיין בתוספות ב"ק דף צ"ב). על כן צריך להשגיח עליו מאד מאד. וזית ג"כ יש לו מעלה דנקח שמן למאור אבל לא משאר דברים ובבה"מ היו מאירים. וזה אמר דוד הע"ה דהעיקר מצוה מוטל עליו לחנך הבנים שילכו בדרך ה' ואם עושה זאת הקב"ה מברך אותו מקור שפע הברכות כולן ולאו דוקא דמצות חינוך הבנים מוטל עליו לא כן אלא אף אמו נמי מחויבת לחנך הבנים שהיא ג"כ מן השותפים והתנה לקיים את השותפות אע"ג דיש טירחא גדול להשגיח עליהן מ"מ יטריח על זה דבימים יקבל נחת מזה לבד עולם הבא שישמח בשמחת הבן שיושב בישיבת החכמים והולך בדרך ה' לבד זה אפילו בעוה"ז נמי ישמח אב ואם שבן כסיל שלא הולך בדרך ה' מקללין אבותיו שגידלו בן כזה וגורם לאבותיו שמבזים אותם אבל בן חכם דהיינו חכם בתורה וביראה גורם לאבותיו שיכבדו דאומרים אשרי להם שזכו לגדל בן כזה וזה כונתו אשתך כגפן פוריה כלומר ואם אשתך תטריח להשגיח על בניה שילכו בדרך ה' כגפן שמוטל עליו להשגיח על הגפן טרחא גדולה כן נתנה עיניה להשגיח על פריה והולכין בדרך ה' ויושבין תמיד בירכתי ביתך ואין בית אלא בהמ"ד ובניך כשתילי זיתים שאין מקבלין הרכבה ונותנים שמן למאור כן יהיו בניך שמאירים באור הדעת ויושבין סביב לשלחנך כלומר שמשגיח עליהן על כל דבר אפילו בדרך ארץ הנה כי כן יבורך גבר כי ירא ה' הוא ועוד יברכך ה' מציון שתזכה להתברך מציון שהוא ברכת כלל ישראל היוצא מציון אשר שם צוה ה' את הברכה לכל העם וברכת זו תקבל אתה מן הכלל שכל אדם מברכים אותך וראה בנים לבניך