בכורי אברהם טז

לרבנן האי גז"ש ונראה דאיצטריך למה דתנן בפ"ו דמנחות (דף ע') החיטין והשעורין וכו' הרי אילו חייבין בחלה ומצטרפין זה עם זה ואמר בגמרא הני אין אורז ודוחן לא מנה"מ אמר ר"ל אתיא לחם לחם ממצה כתיב הכא והיה באכלכם מלחם הארץ וכתיב התם לחם עוני והתם גופא מנ"ל אמר ר"ל וכן תנא דבי ר"י וכן תנא דבי ראב"י אמר קרא לא תאכל עליו חמץ ז' ימים תאכל עליו מצות לחם עוני דברים וכו' וא"כ לחכמים איצטריך הגז"ש דלחם לחם להכי ואיפכא הוא דילפינן לחם דחלה מלחם דמצה והאי גז"ש דמנחות נמי כ"ע מודו בה דר"מ נמי דיליף לחם דמצה מלחם דחלה מ"מ סבר נמי דילפינן האי גז"ש דמנחות לחם דחלה מלחם דמצה ומשום דאין גז"ש למחצה ויש לה"ר דהאי גז"ש דמנחות הוא לכ"ע מהא דתניא בפ' ב' דפסחים (דף ל"ה) אמר ר"י ב"נ אורז מין דגן הוא ומחייבין על חמוצו כרת ואדם יוצא בה י"ח בפסח וכן היה ר"י ב"נ אומר קרמית חייבת בחלה דמין דגן הוא ואע"ג דחלת לחם כתיב בה וגמר לחם לחם מלחם עוני שם במנחות אורז נמי לחם הוא עי"ש. ואם איתא דהאי גז"ש דמנחות לאו לכו"ע הוא מאי הקשה רש"י אדר"י ב"נ מהאי גז"ש דמנחות דלמא ר"י ב"נ לית ליה להאי גז"ש דמנחות א"ו דהאי גז"ש דמנחות הוא לכו"ע ושפיר הקשה רש"י. והנה הרש"ש בהגהותיו לש"ס הגיה ברש"י דמסכים אורז נמי לחם הוא הגיה קרמית נמי לחם הוא ולדעתי נראה דאין צריך להגיה דלכאורה קשה דאמאי באורז קאמר ר"י ב"נ מין דגן הוא וחייבין על חימוצו כרת ואדם יוצא בה י"ח בפסח ולא קאמר חייבת בחלה ובקרמית קאמר חייבת בחלה ולא קאמר מין דגן הוא וחייבת על חימוצו כרת ואדם יוצא בה י"ח בפסח. ונראה דמש"ה לא קאמר ר"י ב"נ ברישא וחייבת בחלה דזה הוא פשיטא כיון דקאמר דיוצא בה י"ח בפסח פשיטא דחייבת בחלה דבמנחות לא ילפינן בגז"ש דלחם לחם מלחם עוני אלא במה דאינו יוצא בה י"ח בפסח אינה חייבת בחלה ואי לאו הגז"ש הוה אמינא אע"ג דאינו יוצא בה י"ח בפסח חייב בחלה. אבל במה דיוצא בה י"ח בפסח ודאי דחייבת בחלה וא"כ ה"נ לא הוצרך ר"י ב"נ לומר חייבת בחלה דזה פשיטא ובסיפא דאמר קרמית חייב בחלה דוקא חייב בחלה אבל אינו יוצא בה י"ח בפסח ואין חייבין על חימוצו כרת ומשום דלאו מין דגן הוא והא דחייב בחלה הוא מדרבנן דאי ס"ד דחייב בחלה מה"ת דמין דגן הוא ה"ל למתני נמי דחייבין על חימוצו כרת ויוצאין בה י"ח בפסח דהא ילפינן במנחות לחם דחלה מלחם דמצה ודין אחד להם א"ו דחייב בחלה מדבריהם דרבנן גזרו וא"כ אי אפשר לפרש כפי' הרש"ש דקושית רש"י ותי' קאי על. קרמית דמאי מקשה הא אינו חייב בחלה אלא מדרבנן ואם נאמר דהרש"ש מפרש דחייב בחלה מדאורייתא מאי מתרץ רש"י קרמית נמי לחם הוא דא"כ אמאי לא קתני דחייבין על חימוצו כרת ואדם יוצא בה י"ת בפסח וע"כ צריכין לומר דקושית רש"י קאי ארישא דקאמר ואדם יוצא י"ח בפסח ומקשה הא אמר במנחות דחלת לחם כתיב בה וגמר לחם לחם מלחם עוני ואמרינן והתם מנ"ל אמר ר"ל וכו' אמר קרא לא תאכל עליו חמץ ז' ימים תאכל עליו מצות לחם עוני דברים הבאין לידי חימוץ אדם יוצא בה י"ח בפסח יצאו אלו שאין באין לידי חימוץ אלא לידי סירחון ותירץ רש"י דר"י ב"נ סבר דאורז נמי מין דגן הוא ולא ממעט מגז"ש ומשו"ה קאמר דאדם יי"ח בפסח והגז"ש ממעט מידי אחרינא ולפי זה נדחה הראיה שהבאתי מכאן דכ"ע סברי האי גז"ש דמנחות די"ל דאיכא תנאי דלא סברי גז"ש דמנחות והא דהקשה רש"י אר"י ב"נ הוא משום דע"כ ר"י ב"נ סובר להאי גז"ש מדקתני ברש"י וחייבין על חימוצו כרת ואדם יוצא בהן י"ח בפסח ולא קתני וחייב בחלה וע"כ הוא משום דר"י ב"נ סבר דילפינן האי גז"ש דמנחות לחם דחלה מלחם דמצה למעט מחלה דבר שאינו יוצא במצה אבל במה שהוא יוצא בה במצה פשיטא דחייבת בחלה ומשו"ה לא תני וחייבת בחלה דפשיטא וכ"ז הוא אם ילפינן גז"ש דמנחות אבל אי לאו הגז"ש דמנחות ה"ל לר"י ב"נ למתני ברש"י ומחייבת בחלה וא"כ מוכח דר"י ב"נ אית ליה הגז"ש דמנחות ומש"ה הקשה רש"י דהא ילפינן לחם לחם מלחם עוני דר"י ב"נ מודה בה ואמרינן התם והתם מנ"ל וכו' יצאו אלו שהן באין לידי סרחון ומשו"ה קאמר ר"י ב"נ ואדם יוצא בהן י"ח בפסח. ולפי זה נדחה הראיה שהבאתי מכאן דכ"ע סברי האי גז"ש דמנחות דילפינן לחם לחם מלחם דמצה די"ל דאיכא תנאי דפליגי בזה ומ"מ שפיר מקשה רש"י לר"י ב"נ משום דהא ע"כ ר"י ב"נ אית ליה הגז"ש דמנחות מדלא קתני וחייבת בחלה. אמנם מדברי ר"א דאמר לדברי חכמים דאמרי מע"ש ממון הדיוט הוא אדם יוצא בה י"ח בפסח משמע דאי הוה סברי דממון גבוה הוא לא