ביאור ראובן על בבא קמא פח

גמ' "והניזקין שלא בכוונה". פירוש, שלא בידיעה, דאי בידיעה היינו רגל ועיין תוספות לעיל, ד"ה "הכא נמי במתחכך להנאתו". ועוד נראה, דהא ניזקין היינו תם ולפיכך קרי לקמן חיוביה דשור, אבל מועד הוי חיוביה דאדם, שלא שמרו, ומשום הכי משלם מעליה. תדע, דאי קאי אכל ניזקין שממונו מזיק, א"כ אש דחייבה התורה היכי משכחת לה? הא כל אש שלא בכוונה הוא. ובזה מתורצת קושית התוספות על ר"ת (בתוס' שזכרנו) דרגל לא ילפינן מקטלא דשור.

"פרט לזורק אבן לגו". כלומר, לרבנן המיעוט אתא לא למזיד גמור, דהיינו כוונה רעה להרוג ישראל, אלא למזיד שאינו גמור, דהיינו כוונה רעה בזה שלא איכפת ליה אם יהרוג ישראל, והיינו בזורק אבן לגו.

"נגח ולבסוף הפקיר שמע מינה". כלומר, דת"ק דתני תרתי הוא משום דהוי תרי מילי, הפקר בתחילה והפקר לאחר נגיחה, ואתי ר' יהודה למימר דתרווייהו פטירי. והכי נמי מצי למימר דלהכי איצטריך תרי רבויי לרבויי תרווייהו דאי תנא חדא הוי מוקמינן ליה אהפקר לאחר נגיחה. וכן ברישא מיבעי תרי רבויי להביא שור היתומים ושור האפוטרופוס, דאי תנא חדא הוי מוקמינן ליה אשור האפוטרופוס. והא דתני במתניתין שור היתומים קודם שור האפוטרופוס, אף על פי שהיא זו ואין צריך לומר זו, משום דבתרווייהו הוי הטעם משום שור היתומים ודרך להתחיל בזה שהוא עיקר הטעם, והכי קאמר: שור היתומים, ואין חילוק בין היה להם אפוטרופוס או לא. ומשום אותו הטעם תני ברישא שור המדבר ואחר כך שור הגר שמת ואין לו יורשים.

"מועד משלם נזק שלם ותם משלם חצי נזק". ותרתי קמשמע לן הכא: חדא, דמועד משלם נזק שלם, דאף על פי ד"ממונו" אין כאן מכל מקום "שמירתו עליך" יש כאז. וקמשמע לן עוד דתם משלם חצי נזק, דלא תימא הואיל והשומרים קבלו עליהם בין שמירת גוף השור ובין שמירת נזקיו וא"כ פשע במה שלא שמרו ולחייבו נזק שלם כעל כל פשיעה קמשמע לן.

תוס' ד"ה הוה ליה. "הא מחייבינן ליה בהכה את זה וחזר והכה את זה אע"ג דספק הוא ובנותר שאמר לו אל תותיר". צ"ל הא מחייבינן ליה בהכה את זה וחזר והכה את זה ובנותר שאמר לו אל תותיר אע"ג דספק הוא, והכי פירושו: הלא התם בשעת מעשה היה ספק אם הוא מעשה של חיוב וחייב משום שבסוף נודע שהמעשה היה של חיוב ואם כן הכי נמי לחייב? ומתרץ, דהתם בשעת המעשה האחרון נודע כבר שעשה מעשי רציחה או שהותיר, אבל הכא בשעת זריקה עוד לא נודע.

ד"ה שור האשה. "לכך אצטריך ריבוי". כלומר, ומהריבוי הזה ילפינן דגם בנזקין הוי אשה כאיש. אבל מ"מ לא מרבינן הפקר בנזקין (כדאיתא ברא"ש פ"ק טו), משום דבנזקין בעינן "ושמירתן עליך" דליהוו להו בעלים השומרים.