ביאור ראובן על בבא קמא פב

גמ' "לנפלים והרג בן קיימא". אבל לא בעי למימר כשלא נתכוין כלל משום דאז הוי רגל ולא שייך לחלק בין תם למועד, אלא דברה"ר פטור לגמרי וברשות הניזק משלם כופר שלם.

רש"י ד"ה מודה בקנס. "וכי היכי דמפטר מקטלא מפטר נמי מכופר". כלומר, היכי מוקמית ע"פ בעלים דפטור ממיתה, הא התם כמו שפטור ממיתה הכי נמי פטור מכופר משום דכופר בתם הוי קנס, כמו בנזקין אבל לא בעי למימר דמשמע שהבעלים כה"ג היו פטורים ממיתה ולפיכך הם פטורים נמי מכופר, דכופר הוא במקום מיתה, "וגם בעליו יומת אם כופר יושת עליו", דהא האי מיתה היא בידי שמים וחייבים אף בלא עדים. ועוד במתכוין להרוג את הבהמה פשיטא דבעלים כהאי גונא היו פטורים ממיתה ומ"מ לר' אליעזר משלם כופר. ועוד דהא בסוף העמוד כתב רש"י טעמא דלא בעי קרא גבי עד אחד משום דתרי בעינן לממונא ולא תלי טעמא בקטלא.

ד"ה קסבר. "ליחייב בין בעד אחד בין ע"פ עצמו כי היכי דתיהוי ליה כפרה". ומהא שמעינן דכופר חייב אפילו בעד אחד, וכן בהודאה. ומהכא קשה לפירוש רש"י בכתובות מ. ד"ה "הרי זה משלם ע"פ עצמו", ופירש, "קסבר כופרא ממונא".

תוס' ד"ה נפקא. "בטמאה טמא בטהורה טהור". כלומר, אם הושיט ידו בבטן של בהמה טמאה חיה ונגע שם בעובר המת, טמא. אבל כשהושיט ידו בבטן בהמה טהורה חיה ונגע שם בעובר מת, טהור הנוגע. ודריש מזה שכתוב מהלכי כפים (כלומר שפרסותיה אינן שסועות, והיינו מהלכי ארבע) בחיה (כלומר בבטן חיה) טמאתי לך.

בא"ד "רוצה לישב דברי רבי יוסי הגלילי דבחולין אפי' לרבנן דבכורות". כלומר, דאין הכי נמי דר' יוסי הגלילי ע"כ כר' שמעון סבירא ליה, אבל רבנן דפליגי אר' שמעון מצי סברי שפיר כר' יוסי הגלילי בהא דקאמר בטמאה טמא, ואי סבירא להו כר' יוסי הגלילי ודרשי מדרשא דר' יוסי הגלילי, תקשי אמאי אינם מטמאים כשנגע בקלוטה במעי קלוטה.

ד"ה כיון. "לעשה יתירא". כלומר, שיהיו שני מקראות המלמדים למורא אב ואם. אבל בתלמיד חכם מוקי ר' עקיבא דע"כ צריך שני מקראות משום דאיכא חילוק בין רב מובהק לתלמיד חכם דעלמא.

ד"ה לרבות. "מפני שיבה תקום למה לי". מפני שיבה תקום וכו', ואוהדרת פני זקן סמך, דאין זקן אלא מי שקנה חכמה.

ד"ה נקי. "שלא בכוונה נמי פשיטא דלא משלם דמים". כלומר, דשלא בכונה אינו יכול להיות חמור

בא"ד "דבאש לא שייך כופר כלל". כלומר, משום דהוא בעצמו עשה את האש, ולא ממונו לפיכך אפשר לאמר דהא דלא משלם כופר בכונה הוי משום דלא סגי לו בכופר, וא"כ אפשר להיות דשלא בכונה שאיננו פושע כל כך משלם דמים, אבל בשור דפטור בכונה משום קולא, דלא חייבן תורה לשלם אלא מגוף השור, סברא היא דשלא בכונה לא חמור מבכונה.