עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryביאור ראובן על בבא קמא

ביאור ראובן על בבא קמא ריד

Beur Reuven on Bava Kamma 214 · ביאור ראובן על בבא קמא · free full Hebrew text

Open in the reader →

גמ' "למימרא דבשלח בה יד עסיקינן". נראה לי דהכי פירושו: ישבע שלא שלח בה יד, דאי שלח בה יד מחייב לשלם, ואכתי איכא למימר דחייב לשלם רק קרן, כמו בפשיעה, אבל א"כ קשה, למה כתב כאן "אם לא שלח ידו", ולא כתב על כל דבר פשע, אלא למימרא דבשלח בה יד עסקינן בהך חידושא דכפל.

"בעומדת על אבוסה שנו". נראה דקאי אהך משנה דמייתינן לעיל, "והעדים מעידין אותו שגנבו משלם תשלומי כפל", וקאמר דבעומדת על אבוסה שנו.

"כי מיגליא מילתא דשלח בה יד פטור מכפל". קשה לי, היכי מדמי שליחות יד לפשיעה, דכי היכי דבפשיעה פטור הכי נמי בשליחות יד, הא אפילו בפשיעה אינו פטור אלא א"כ פשע בה ונגנב ממנו אבל אם פשע בה והיא ברשותו פשיטא דחייב כפל אם טוען טענת גנב, והכי נמי בשליחות יד, אם שלח בה יד ונגנבה ממנו חייב בקרן, ואם היא ברשותו חייב אף בכפל, והיכי דייק דבשלח בה יד פטור מן הכפל אף בנגנב ממנו? וי"ל בדוחק להכי קאמר: הא פשיעה סתמא איירי בנגנב ממנו, דאם היא ברשות לא שייך פשיעה, וכיון דשבועת פשיעה אינה באה אלא לחייב את הקרן, שבועת שלח יד נמי אינה באה אלא לחייב את הקרן.

רש"י ד"ה הטוען. "ל"ג והודה". דאי הודה ליכא למימר "הואיל ויצא ידי בעלים בשבועה ראשונה".

תוס' ד"ה עד שישלח. "משלם תשלומי כפל". כלומר, ולר' חייא בר יוסף הרי אינו משלם כפל בעד גניבה לבד, והוי ליה למימר, "והעדים מעידים אותו שגנבו וששלח בו יד", ולפיכך פירשו דבמשמעות גניבה איכא נמי משמעות שליחות יד, דגניבה משמע שעשה איזה מעשה להוציא מיד בעלים ושומר שלא שלח בה יד הרי לא עשה שום מעשה כזה.

ד"ה הואיל. "דאף על גב שהודה שלשקר נשבע". כלומר, דבזה שטען נגנב הרי הודה שהשבועה שנשבע שנאבד היתה שקר, והוי כמי שלא נשבע כלל, וא"כ היאך יצא ידי בעלים בשבועה ראשונה?

ד"ה ושלח. "ונראה דדוקא קאמר ושלח". כלומר, דאפשר לאמר דרב ששת פוטר מכפל אפילו רק כפר בפקדון, מטעם דנעשה עליו גזלן, והא דחייבה תורה כפל בטוען טענת גנב ונשבע, אע"פ שאי אפשר לשבועה בלי כפירה, היינו דוקא במקום שיש לאמר אישתמוטי קמשתמיט דהתם אינו נעשה בכפירתו גזלן. אבל אין נראה כן.

ד"ה מאי לאו. "ה"נ ה"מ לאותובי לרבי חייא ב"ר יוסף וכו' ". ולפי מה שפירשנו בגמרא, ליכא לאותובי לר' חייא בר יוסף, דאפילו אם נימא דומיא דלא פשעתי מ"מ יתחייב כפל בששלח בה יד וגנבו, דהא בפשיעה נמי חייב כפל כשפשע בה ושוב גנבו. ושמא י"ל דהכי קאמרי, "דומיא דלא פשעתי", וכמו בלא פשעתי מחייב כפל אף כשלא פשע אם הגניבה היא ברשותו הכי נמי בשליחות יד מחייב אף כשלא שלח בה יד אם היא ברשותו.