ביאור ראובן על בבא קמא רט

גמ' "בקושטא אישתבע". קשה לי, א"כ למה לי קרא דפטר מחומש כיון דלא נשבע לשקר. וליכא למימר דהיא גופא קמשמע לן, דבכהאי גונא לא הוי שבועה בשוגג, דהא יליף לה בשבועות מהאדם בשבועה, פרט לאנוס, כהאי גונא דליביה אנסו. ועוד, אי לא נשבעו כלל לשקר קשה מה שהקשו התוספות לעיל, למה לי קרא דמשלמי קרן, כיון דאיתא בעין, והשתא ליכא לתרץ כדתרצינן לעיל. וי"ל, דאע"ג דנשבע בקושטא מ"מ הייתי אומר דלחייבו מטעם שבועת שקר דאביו, כמו שמשלמין הקרן, משום גזילת אביו. ועוד הייתי אומר דפטורים גם על הקרן משום דאינם בכלל אשר גזל. ועיין בפני יהושע.

"אגף חצייה מהו". נראה לי דהנך תלתא בעיא דרבא ליכא למילף אחת מחברתה, דאע"ג דפשט דבגזילה אין כאן השבה היינו משום דהתם הרי נשאר חייב חצי פרוטה אבל גבי גילוח הרי לא נשאר שום שער, ואפילו כשפשט דגילוח אין כאן, היינו משום דהתם הוי מצוה לגלח, אבל הכא הרי אין מצוה לגוף, אלא שהמגופה פועלת שלא יהיה נקב לטמא, וכשגף חציה הרי אין כאן נמי שיעור נקב לטמא. והא דהתחיל רבא בלשון, "וסתמוה שמרים", הוא משום דהלשון הזה שנוי במשנה.

רש"י ד"ה לפי שאין. "דאי לאו משום אחריות נכסים לאו עליה רמיא לשלומיה". קצת קשה, הא רש"י פירש דהחיוב הוא על היתומים בעצמם, משום כבוד אביהם, והוי מצוה על היורש כשאר פריעת חוב דהוי מצוה על הלוה. ואי היינו גורסים, "כשעמד בדין" הוי ניחא, דהוי כמלוה בשטר, וכל מלוה בשטר הוי כפירת שעבוד קרקעות, אבל רש"י הרי לא גרס הכי.

תוס' ד"ה אמר רבא. "ולשמא אייקר לא חיישינן". קשה לי, מאי ראיה מכאן דלא חיישינן לשמא תתייקר, הא הכא לא שייך למיחוש כלל, דאם תייקר ישיב לו, וכל זמן שלא התייקר אינו חייב להשיב לו משום דאין ב"ד נזקקין. אבל התם, גבי רב פפא, דמיירי שנשבע והודה, שייך עכשיו למיחש שמא תייקר אחר זמן, משום דאי אפשר להביא אשמו קודם השבת הקרן, ואם כן אי אפשר לו להביא עתה את קרבנו שמא תייקר לבסוף ויצטרך להשיב את הקרן וימצא שהביא את האשם לפני הקרן, וכיון שכן, משום חשש דשמא תייקר לא יתנו לו להביא את קרבנו, ולא יהיה לו כפרה, לפיכך צריך להוליכו אפילו למדי משום חשש זה, וצ"ע.

ד"ה מצות השבה. "ומצות השבה מיהא לא קיים". דקשה להו, מה פשט ליה שלא ידע בבעיתו, הלא בבעיתו גם כן הזכיר שאין כאן גזילה ואין כאן השבה.

ד"ה אגף. "ומ"ל שאגף חציה". וי"ל דהכי קמבעיא ליה, דאפשר דחציה לא נקראת מגופה וא"כ הוי כמו שלא גף מעולם, והוי כמו שהנקב היה בלי הך מגופה.