ביאור ראובן על בבא קמא קכו

גמ' "היקישא הוא ואין משיבין על הקישא". אבל למאן דאמר תרוייהו בטוען טענת גנב אין כאן הקישא כלל, דהא גנב עצמו מאם המצא תמצא דריש ליה, דלא הוי סמוך.

רש"י ד"ה היקישא הוא. "בנין אב הוא ולא היקישא". ועל בנין אב משיבין שפיר. ואפשר דלאיכא דאמרי לא הוי הקישא משום דהני תרי לא כתיבי בפסוק אחד ממש.

תוס' ד"ה והעדים. "אכלו נקט לרבותא". כלומר, דלא תקשי למה שנה את הלשון, דברישא תני אכלו ובסיפא תני גנבו.

ד"ה ואידך. "דהכל לפי סברת הדרש". כלומר דהגנב משמע למעוטי מה שאינו גנב, והיינו למעוטי טענת אינו גנב, דהיינו טענת אבד, ולמעוטי נמי דין של אינו גנב והיינו דין תשלומי ד' וה' דהוי דין של גנב.