ביאור ראובן על בבא קמא קח

גמ' "א"ל רב אחא לרבינא והתניא וכו' ". ואע"ג דרב אחא ורבינא היו מהאמוראים האחרונים, תלמידי רב אשי, ומסתמא ידעו מאי דאמר רבא "שור והוא חרש דוקא", מ"מ מהדרו לתרץ לפי מאי דס"ד דר' ירמיה, בכדי שלא יקשה עליו מברייתא.

"אם לרבות את העופות". ואיידי דכתב אם בהמה כתב נמי אם איש. אבל אי לאו לרבויי עופות הוי כתב בהמה ואיש.

"וגבי שבת מנלן דתניא וכו' ". כלומר, מן הברייתא, לפי שפירשוה האמוראים הראשונים, אנו מוצאים את המקור שמשם לומדים שגבי שבת חיה ועוף בכלל.

רש"י ד"ה פרי מפרי. "ולד מולד יין מענבים ושכר מתמרים". כלומר, וענבים ותמרים הם פרי מפרי. ואי אפשר לומר דהיין והשכר הם פרי מפרי לפי שהם באים מענבים ותמרים דהוו פרי, דאם כן ענבים ותמרים עצמם לא ליהוו נקנים בכסף מעשר שני.

תוס' ד"ה ואימא. "לימא דכללא גופיה ממעט להו". ולי נראה דאוכל קא סמיך, דהוי כלל, ולא אבהמתך. ותדע, דהא בסמוך קאמר דכל הוי רבוי, ופשיטא דבהמתך לא הוי רבוי.