בית הלוי חלק ג שטז

אדוקים דליכא מיגו ס"ל דא"צ, וגם דרבי אדרבי לא קושי' דבעלמא ס"ל דא"צ והכא שאני כיון דנפל איתרע לי' דהא ע"כ שאני בין היכא דנפל דגם בלא דבריו של לוה חוששין לו, וצ"ל דמ"מ פריך הגמרא דפליגא בסברות הפוכות ממש דבלא נפל חושש לו רשב"ג יותר מרבי ובנפל חושש לו רבי יותר. אמנם זהו דחוק קצת ויותר נראה כמש"כ דהני פוסקים דס"ל דלא טענינן שלא בפניו מזויף סוברים דאינו בכלל כל האומר לא לויתי, ועיי' ברמב"ם בפרק י"ד מה' מלוה הלכה י"ד וז"ל שנים שהם אוחזין בשטר המלוה אומר שלי הוא והוצאתיו להפרע ממך והלוה אומר פרעתי וממני נפל כו' ואם אינו יכול לקיימו ישבע הלוה היסת הרי דלא כ' כלל דהמלוה טוען ממני נפל ומוכח דגם אם המלוה אמר שלא נפל ממנו רק הלוה חטף ואחז במקצתו ג"כ אם אינו מקויים אין המלוה נוטל כלל וכלשון הזה כ' השו"ע ולדבריהם מוכרח או דס"ל דבאומר מזויף יכול לחזור ולומר פרעתי כשיתקיים או כהפוסקים דמזויף טענינן לנפרע שלא בפניו, אמנם הטור בסי' ס"ה כתב הך דינא באופן דהמלוה אומר ממני נפל ולדבריו י"ל רק באופן זה צריך קיום אבל כשאומר שהלוה חטף מידו א"צ קיום דאין לו מיגו דמזויף דשוב לא הי' יכול לומר פרוע אם יתקיים ויצטרך לשלם כולו וליכא מיגו וצ"ע בזה: סימן מג

ביאור שני דיבורי רש"י בסוגיא דרכוב ומנהיג

ב"מ ד' ח' ע"ב בתוס' ד"ה רכוב עדיף, וצ"ל דתפיס בה ואזיל נמי מחמתי' כו', והנה לעיל ע"א דאמרינן דלמא הא קמ"ל דרכוב נמי קני וכ' רש"י וז"ל ואע"ג דלא משיכה היא דאינו זזה ממקומה שאין מנהיגה ברגליו, ומדבריו משמע דלמ"ד רכוב קני הוא אפי' הבהמה עומדת לגמרי דהרי כתב ואינו זזה ממקומה רק הרכיבה שעלי' הוא קנין ולדבריו קשה קושי' התוס' דמאי פשיט מהך דכלאים דאע"ג דשמואל ס"ל דלא חשיבה הנהגה מ"מ אפשר דקונה מצד הרכיבה עצמה, והנראה דס"ל לרש"י דעיקר הסברא דרכוב במקום מנהיג יהי' אחד מבטל לחבירו זהו רק אם נאמר דשני הקנינים מסוג אחד וכגון דנאמר דרכוב קונה מצד משיכה דמה דאזלה מחמתי' חשיבה משיכה שפיר י"ל דבמקום מנהיג או דמנהיג מבטל אותו דמשיכה של מנהיג עדיף יותר משל רכוב או דהוא מבטל לשל מנהיג אבל אם נאמר דקנין של רכוב הוא מצד הרכיבה וא"כ הוא קנין אחר שאין בו שום צד משיכה אין סברא כלל לומר שיבטל הוא למנהיג או מנהיג יבטל אותו כיון דרכיבה לא צריכה להנהגה כלל והוא קנין אחר לגמרי, ומשו"ה פשיט לי' רב יהודה דלשמואל בע"כ רכוב לחודא לא קני ממ"נ דהרי אם מימרא דשמואל הי' ברכוב לחודא ומנהיג לחודא הרי פשיטא דעל רכוב אמר דלא קני ואין מקום לומר דלשמואל יהי' רכוב לחודא קני רק אם נאמר דשמואל רכוב במקום מנהיג קאמר דאחד מבוטל לחבירו וא"כ הא יהי' מוכרח דרכוב יהי' בו קנין מצד משיכה והרי זה מוכרח מהך דכלאים דלשמואל אין ברכוב משום הנהגה כלל ואי דנאמר דרכיבה יש בו קנין מצד הישיבה עצמו הרי אין מקום שיבטל למנהיג או שמנהיג יבטל אותו ושפיר הוכיח רב יהודה מדברי שמואל עצמו אבל לעיל דאמר דלמא קמ"ל דרכוב קני הרי הוא דלא כשמואל דהכא ושפיר י"ל דקנין הוא מצד הישיבה עצמו בלא שום הנהגה כלל, ובודאי דכן מסתבר לומר דהרי מהך דכלאים מוכרח דאין ברכיבה שום הנהגה ואם נאמר דמ"מ קני רכוב בע"כ הוא מצד הישיבה עצמה וממילא דקונה גם בלא זזה ממקומה כלל, ובזה מיושב דברי רש"י לקמן דקאמר ת"ש א' רכוב חמור וא' תפיס מוסירה זה קנה חמור וזה קנה מוסירה ש"מ רכוב קני ומשני ה"נ במנהיג ברגליו א"ה יקנה נמי רכוב במוסירה וכתב רש"י ש"מ רכוב קני וכיון דרכוב לחודא קני כולה במקום מנהיג קנה פלגא, וכבר תמהו עליו דהוא נגד כל הך סוגיא דעד השתא דאמרינן דגם אם רכוב לחודא יהיה קונה מ"מ במקום מנהיג י"ל דלא יקנה כלל ובזה ניחא דהא כל עיקר הוכחת המקשה שם דס"ל דא"א לאוקמא במנהיג ברגליו דא"כ יקנה גם במוסירה דכיון דהוא משיכה יועיל גם לגבי המוסירה ומזה הוכיח דרכוב לחודא קני ובע"כ דלדידי' קנין רכוב הוא מצד הישיבה דא"א לומר דהוא מצד משיכה דא"כ גם לדידי' תיקשה דיקנה במוסירה דכמו דזה ההילוך מעט חשיב משיכה לגבי החמור כן יהי' משיכה להמוסירה ובע"כ דס"ל דאין זה משיכה: כלל וכמו דמוכח מהך דכלאים דזה לא חשיבא הנהגה כלל ובע"כ הישיבה בעצמה הוא הקנין ושוב אין מקום כלל לומר דא' יבטל לחבירו ושפיר כ' רש"י דבמקום מנהיג קני פלגא

שם בגמרא מיתיבי הי' שנים רוכבין כו' אלא לאו רבנן וש"מ רכוב קני, מקשים לפמש"כ מהרש"א דמשנים רוכבין לא מוכח דאע"ג דרכיבה אינו קנין מ"מ מקרי מוחזקים וכל הקושי' הכא הוא מסיפא דא' רכוב וא' מנהיג דכיון דמנהיג הוא קנין בעצמו לא מקרי רוכב מוחזק אם אינו קנין בעצמו וקשה דמאי פריך דלמא אתי' המשנה כר"ש דס"ל דמשיכה אינו קונה רק הגבהה וא"כ רוכב ומנהיג שניהם אינם קנין ומשו"ה שניהם מוחזקין ואין זה קושי' די"ל דרק ברוכב הוא דכ' מהרש"א דגם אם אינו קנין מ"מ מקרי מוחזק היכא דליכא דעדיף מני' דהרי הוא תפיס בה ויושב עליה ומש"ה מקרי מוחזק אבל מנהיג שאינו אוחז בה כלל רק מכישה במקל ורצתה לפניו או מנהיגה בקול אי נימא דאין זה קנין מאי מוחזק הוא בה דמה יתרון לו בה יותר מאחר, ומוכרח דמנהיג הוא קנין וכיון דהוא קנין שפיר מקרי מוחזק כיון דעתה עושה בה מעשה קנין, וממילא מוכרח דרכוב הוא ג"כ קנין דאל"כ לא הי' רוכב מוחזק לגבי מנהיג דהוא קנין, ועוד י"ל דגם אם נימא דגם מנהיג מקרי מוחזק גם אם לא יהי' קנין מ"מ פשיטא לי' להגמרא דרכוב צריך להיות עדיף דהא חזינן דגם להאמת דמנהיג הוא קנין מ"מ מספקא לי' לרב יהודא דלמא רכוב עדיף דתפיס בה ורק דבמנהיג יש ג"כ מעלה דאזלה מחמתי' טפי אבל אי נימא דאתי' כר"ש דמשיכה אינו קונה א"כ מה דאזלה מחמתי' טפי אינו מעלה כלל וצריך להיות רוכב מוחזק יותר ואמאי יחלוקו, ועוד י"ל דגם אם נאמר דלר"ש רוכב ומנהיג שניהם מוחזקין גם אם נימא דשניהם אינם קנין מ"מ פריך הגמרא שפיר דס"ל להגמרא דגם יושב מקרי מוחזק כרוכב ואם נאמר דהמשנה איירי רק לענין מוחזקים הדר קשה לתני רבותא יותר א' יושב וא' מנהיג אלא מוכרח דהמשנה ס"ל דמנהיג בעצמו הוא קנין ודלא כר"ש ומשו"ה יושב לא נקרא מוחזק לרבנן ומוכרח דרכוב הוא קנין, ואי דנאמר דרק רוכב הוא נקרא מוחזק משום דתפיס במוסירה אבל יושב לא נקרא מוחזק כלל במקום מנהיג אפי' אם נאמר דמנהיג אינו קנין א"כ הדר קשה לר"י היכי פשיט רוכב מיושב לענין קנין כיון דחזינן דלענין להיות מוחזק חלוק רוכב מיושב דלמא מהני הך חילוקא גם לענין קנין, וידוקדק בזה היטב לשון רש"י שכ' ותיובתא לר"י דפשט רוכב מיושב הרי דלא כ' סתמא דקשה לר"י דאמר דרוכב לא קני דעל זה י"ל כנ"ל רק דהדר קשה היכא פשט רוכב מיושב: