בית הלוי חלק ב קפט

כנ"י עמוד אתה בראשונה והוא לבקשתה זאת על איזו ענין ירמוז, גם יש להבין דהפסוק שהביא הילקוט שנא' עתה אקום לראי' שהסכים הקב"ה לבקשתה לא ידענו מה שייך פסוק זה לכאן דהא כתיב גבי עונש בתהלים קפיטיל י"א משוד עניים מאנקת אביונים עתה אקום יאמר ה' ומאי שייך פסוק זה להך פסוק דקומי אורי ולבקשתה המדברים בתנחומין וגאולתן של ישראל

רק הענין נראה לבאר דהנה ישועתן של מאמינים וכן משפטם של אינם מאמינים על מעשיהם הרעים ועל שיעבודם הם שני דברים שהם אחד ושניהם תלוים זה בזה, וכשזה קם זה נופל, וכמו דמבואר במס' מגילה (דף ו') ירושלים וקיסרי אם יאמר לך אדם ישבו שתיהם אל תאמין חרבו שתיהם אל תאמין חרבה ירושלים וישבה קיסרי חרבה קיסרי וישבה ירושלים תאמין שנאמר אמלאה החרבה אם מלאה זו חרבה זו. רב נחמן בר' יצחק אומר מהכא ולאום מלאום יאמץ, וא"כ ישועתן של ישראל תלוי בשני אופנים, אחד אם יעשו תשובה ויזכו במעשיהם הטובים להגאל וממילא על ידי ישועתן של ישראל שיגיע תצמיח הנקמה והעונש על שהריעו ושיעבדו לישראל, ובזה נבאר מאמר הכתוב בתהלים קפיטיל ק"ג ובצדקתך תוציא מצרה נפשי ובחסדך תצמית אויבי והאבדת כל צוררי נפשי כי אני עבדך אמר דע"י החסד שתגדיל עלי בזה החסד תצמית אויבי, ויגיע אז העונש ומדת הדין להעכו"ם מהחסד שעל ישראל, וכן יכול להיות להיפוך דגם אם ישראל לא יהיו זכאין חלילה עכ"ז כשתתמלא סאתם של העכו"ם ויגיע זמן העונש להם להחריבם אז מהמידת הדין שעל העכו"ם תצמח גאולתן וישועתן של ישראל כי נגד העכו"ם כל ישראל צדיקים גדולים ויזכו עי"ז במשפט להגאל. ובזה נבאר הפסוק בישעי' קפיטיל ס"ג כי יום נקם בלבי ושנת גאולי באה ואביט ואין עוזר ואשתומם ואין סומך ותושע לי זרועי וחמתי היא סמכתני ואבוס עמים באפי ואשברם בחמתי והמשך הכתוב אמר ושנת גאולי באה דהגיע כבר זמן הקץ לגאול אותם, ואביט ואין עוזר ואשתומם כי אין סומך פי' התבוננתי במעשיהם של ישראל וע"י מעשיהם אין להם זכות שאגאל אותם ואין בהם שיושיע לי בצדקתו ובמעשיו הטובים שאגאלם, ותושע לי זרועי וחמתי היא סמכתני ואבוס עמים באפי דהחימה שיש לי על העכו"ם עבור מעשיהם הרעים אשר לא טובים היא תושיעני ותסמוך אותי לגאול את ישראל וכמו שנתבאר

ובזה יבואר לנו המשך הכתוב בישעי' נ"ט, וילבש צדקה כשריון וכובע ישועה בראשו וילבש בגדי נקם תלבושת ויעט כמעיל קנאה כעל גמולות כעל ישלם כו' לאיים גמול ישלם כו' ובא לציון גואל, וז"ל הזוה"ק פ' האזינו כתוב אחד אומר וילבש צדקה כשריון וכתוב אחד אומר וילבש בגדי נקם תלבושת אלא א"ר יצחק וילבש צדקה כשריון בזימנא דישראל זכאין לא זכו וילבש בגדי נקם וגו'. ולפי הנ"ל מבואר היטב דהכתוב מדבר בגאולה ובא לומר דבין כך ובין כך יגאלם וביאר לנו אופני שני הגאולות או וילבש צדקה כשריון דהיינו כשישראל יזכו במעשיהם ויבא לשלם להם שכר טוב על מעשיהם ואם לא יהי' זכאין חלילה וילבש בגדי נקם תלבושת לשלם עונש להעכו"ם לאיים גמול ישלם ובא לציון גואל עי"ז

ובזה נבאר דברי הגמר' במס' סנהדרין (דף צ"ט) דא"ל ההוא צדוקי לר' יהושע בר' חנניא אימתי אתי משיחא א"ל לכי תחפי חשיכה להני אינשי א"ל מילט קא לייטת לי א"ל קרא כתיב כי הנה החושך יכסה ארץ וערפל לאומים ועליך יזרח ה', ולפי פשוטו אינו מובן השאלה ששאל אימתי יבא משיח אשר כל המאמינים בביאת המשיח יודעים אשר זמנו סתום וחתום מעין כל חי וליבא לפומא לא גלי' והאיך שאל לו דבר זה, רק הכוונה דהצדוקי בא לקנטרו בדברים, והא דאמר לו אימתי יבא אין הכוונה שיגיד לו הזמן באיזו יום ובאיזו שנה רק שאלו על הדברים באיזו דבר תלוי ביאתו כשואל אימתי יבא אם כשכולם צדיקים או ישובו כולם בתשובה, וכוונתו הי' לקנטרו דהרי אנו רואין דלא אכשר דרי וכל יום קלקלתו מרובה משל אתמול ואימתי יהי' כן שתזכו ע"י מעשיכם להגאל, והשיב לו דאפילו אם אנחנו לא נהיו זכאין להביא משיח אתם תביאו משיח לנו דכשתתמלא סאתם של העכו"ם זה יגרום ישועתן של ישראל וזהו שהשיב לו לכי תחפי חשיכה להני אינשי פי' כשיגיע זמן לעונש שלכם והביא לו ראי' מסדר הפסוק כי הנה החושך יכסה ארץ וערפל לאומים ועל ידי זה ועליך יזרח ה' וכבודו עליך יראה וכמו שמבואר למעלה

וזהו כוונת דברי הילקוט שהתחלנו, דהנבואה אמרה לכנס"י קומי אורי כי בא אורך אמר להם שיקומו להאיר לעצמם כי בא הזמן, והכוונה בזה שיתעוררו לשוב במעשיהם הטובים להאיר ולהגאל ע"י זכותם, אמרה כנסת ישראל רבש"ע עמוד אתה בראשונה ואני אחריך פי' ביקשה ממנו דגם אם אינם זכאין לזה ואינם קמים מעצמם להאיר לא ימתין הוא עד שיקומו הם רק יעמוד הוא בראשונה פי' שיקום הוא לשפוט להעכו"ם על מעשיהם הרעים ושוב ממילא נקום אנחנו להאיר דנגד רשעתם של העכו"ם נהי' אנחנו צדיקים גדולים וכשתשפוט אותם ממילא יאירו מעשינו נגד ערכם, ולבקשה זו נוכל לבאר שנתכוין דוד המלך ע"ה בתהלים ז' קומה ה' באפך הנשא בעברות צוררי התפלל שיקום ה' באפו וינשא כבוד ה' על ידי העברה והכעס שתכעס על צוררי, ובאה להם התשובה יפה אמרת שנאמר עתה אקום, דהכתוב אמר משוד עניים מאנקת אביונים עתה אקום יאמר ה' פי' דיקום לשפוט את העכו"ם על עבירה זו ויגיע מזה ישועה לישראל, וז"ל ילקוט תהלים שם בחמשה מקומות דוד מקים להקב"ה קומה ה'. א"ל אפילו אתה מקימני איני קם ואימתי אני קם משוד עניים מאנקת אביונים, ולכאורה אינו מובן הכוונה בזה המאמר ולדברינו מובן היטב דדוד התפלל שיגאל את ישראל גם אם לא יהיו זכאים עי"ז שיקום לשפוט את העכו"ם וכאמרו קומה ה' באפך והשיב לו שאינו קם וממתין אנכי על ישראל שיעשו תשובה וכמו שאמר הכתוב שובו אלי ואשובה אליכם ורק משוד עניים מאנקת אביונים עתה אקום דאם יתרבה חטא זה אצל העכו"ם אז אני קם כבקשתך וזהו המשך הכתוב קומי אורי כי בא אורך וכשאמרה לו עמוד אתה בראשונה ואני אחריך והסכים לדברי' ואמר לה יפה אמרת התחיל לפרש סדר הגאולה לפי בקשתה כי הנה החושך יכסה ארץ וערפל לאומים. ועליך יזרח ה' וכבודו עליך יראה, וכמו שנתבאר

והנה לפי מה שנתבאר דזהו אחד מאופני הגאולה מה שיקום לשפוט את העכו"ם וגם כבר גילה לנו הכתוב על איזה חטא הוא קם לשופטם למען יצמח ישועה לישראל והוא שוד עניים אנקת אביונים הרי כל אדם יבין מדעתו דישראל היו צריכין להיות נזהרים מאד מחטא זה שלא יהי' חלילה בידם ג"כ מאותו חטא עצמו דאל"כ מה תועלת במה שיקום לשפוט אותם ע"ז כיון דגם ישראל לא יהיו מנוקים ממנו, וזהו גופה הי' הסיבה והגרם שהי' נמשך כל כך זמן הקץ אשר כל אדם ישתומם עליו דנהי דנאמר דישראל לא הי' זכאין להגאל מ"מ הרי הי' אופן השני דישפוט את העכו"ם רק הסיבה לזה דכשהקב"ה רואה דגם בישראל יש קצת מאותן עבירות עצמן וא"כ הרי אם יקום למשפט על אותן עבירות הרי יגיע חלילה גם לישראל עונש זה וגם הם לא יזכו בדין לפניו וע"כ אינו קם לשפוט את הרשעים ג"כ, ובזה יבואר לנו המשך הכתוב