בית הלוי חלק ב קפב

מאת ומאריך לו כו' ונמצא טובת החוטא הוא שלא יהיו מקיפין, גם עוד אמרו במס' אבות אחד שוגג ואחד מזיד בח"ה דגבי שארי עבירות מאריך אף על השוגג יותר מעל המזיד משא"כ בח"ה גם טענה זו דהי' בשוגג לא מהני לו ובזה יתבאר הפסוק אל תתן את פיך לחטיא את בשרך שלא תפרסם חטאיך שאם תפרסם תענש ואל תאמר לפני המלאך כי שגגה היא דהמלאך ישמע ויקטרג ומ"ה דהי' בשוגג לא יהי' טענה למה יקצוף אלהים על קולך וחיבל מעשה ידיך דעל הקול שמפרסמת תענש ויחבל מעשי ידיך משא"כ אלולי לא היית מפרסמם

והנה במס' סנהדרין (דף ק"ז) איתא ואר"י אמר רב ביקש דוד לעבוד כו"ם שנאמר ויהי דוד בא עד הראש אשר ישתחוה שם לאלהים ואין ראש אלא ע"ז שנאמר והוא צלמא דדהב רישא דדהב והנה לקראתו חושי הארכי א"ל לדוד יאמרו מלך שכמותך יעבוד ע"ז א"ל מלך שכמותי יהרגנו בנו מוטב יעבוד ע"ז ואל יחלל ש"ש בפרהסיא א"ל מ"ט נסיבת יפ"ת א"ל יפ"ת רחמנא שרי' א"ל מ"ט לא דרשת סמוכין כו' כל הנושא יפ"ת יש לו בן סורר ומורה, ולכאורה דברי חושי הם בכלל אונאת דברים וכדאיתא במס' ב"מ (דף נ"ח) אונאת דברים כיצד אם היו חולאים באים עליו יאמר כדרך שאמרו לו חביריו לאיוב הלא כסלתך והאיך הזכיר לו חושי הארכי הא דנסיב יפ"ת רק הענין דודאי לא רצה דוד לעבוד ע"ז באמת רק דהא עיקר חטאו של ע"ז תלוי רק בלב אם מקבלו באלוה וכמבואר במס' סנהדרין (דף ס"א) דאפי' עומד בבית ע"ז ומשתחוה שם לשמים אין כאן שום עונש וכן רצה דוד לעשות להשתחות במקום ע"ז לשמים וזהו שאמר הכתוב ויהי בא דוד עד הראש הוא מקום שעומדת הע"ז אשר ישתחוה שם לאלהים שרצה להשתחות שם לשמים ונמצא דעיקר המעשה לא יהי' בו עבירה רק שהאנשים הרואים מעשיו יסברו שעבד ע"ז דאדם יראה לעינים וזהו שאמר לו חושי יאמרו מלך שכמותך יעבוד ע"ז, דגם זה יהי' חטא גדול דיהי' ח"ה אם יסברו העולם שאתה השתחוית לכו"ם והשיב לו דוד יאמרו מלך שכמוהו יהרגנו בנו דעכשיו שהכל יודעין כי חסיד אני ורואים יסורים הרבים עד שיהרגני בני הרי איכא חו"ה יותר דיאמרו חלילה עביד דינא בלא דינא וע"כ יותר טוב להטעות העולם שיסברו שעבד ע"ז ונמצא מגיע לו זה העונש ויותר טוב שיאמרו העולם שהוא עשה שלא כהוגן ובשביל זה הרגו בנו מדיסברו שנענש חנם וזהו שהשיב לו חושי הארכי מ"ט נסיבת יפ"ת ולא דרשת סמוכין דכל הנושא יפ"ת יש לו בן סורר ומורה והכל יודעין שמגיע לך עונש זה מבניך ואין בזה שום חי"ה וא"כ אסור לך להשתחות שם:

והנה לפי זה נראה דהא דצריך לכסות חטאיו הוא רק קודם שמגיע לו עונש עבור העבירה ומש"ה צריך לכסותו שלא ילמדו ממעשיו אבל אם כבר הגיע להאדם עונש והכל מחזיקין אותו לצדיק אז אדרבה צריך לפרסם חטאיו כדי שידעו שהקב"ה מענש במשפט דאל"כ יהי' חי"ה יותר וגם החשש דשמא ילמדו ממעשי' הא שוב לא שייך כיון דרואין דמגיע לו עונש עבור מעשיו ואדרבה עוד יש בזה קידוש השם וכמאמר הכתוב נודע ה' משפט עשה והכל מתייראין ממנו, ובזה יש לבאר הפסוק תהלים ל"ח כי אני לצלע נכון ומכאובי נגדי תמיד כי עוני אגיד אדאג מחטאתי פי' דאחרי שכבר נענש מש"ה מפרש אני ומגיד עוני כדי שיתקדש שמו ברבים, ובזה יבוארו הפסוקים שהתחלנו אשרי נשוי פשע כסוי חטאה שטוב לו לאדם שלא לפרסם חטאיו ואמר כי החרשתי דגם הוא החריש מלפרסם ורק אח"כ בלו עצמו בשאגתי כל היום כו' תכבד עלי ידיך כו' ומש"ה חטאתי אודיעך ועוני לא כסיתי אמרתי אודה עלי פשעי לה' דגם על הפשע שהוא לה' דהיינו בין אדם למקום ולא בין אדם לחבירו וכמאה"כ לך לבדך חטאתי דחטא כזה הרי צריך לכסותו עכ"ז הודיתי עליו ופרסמתיו כדי שיתקדש' שמו ברבים וזהו שמסיים הכתוב אמרתי אודה עלי פשעי לה ואתה נשאת עון חטאתי סלה דעי"ז שיתקדש שמו הרי אדרבה יתוסף המחילה בזכות זה

ובזה נפרש מה דאיתא במס' שבת (דף פ"ט) לע"ל יאמר הקב"ה לאברהם בניך חטאו לי אמר לפניו רבש"ע ימחו על קדושת שמך וכן השיב יעקב ויצחק משיב בני ולא בניך כשהקדימו לפניך נעשה ונשמע אמרת בני בכורי ישראל ועכשיו בני ולא בניך ועוד כמה חטאו כמה שנותיו של אדם כו' אם אתה סובל את כולם מוטב ואם לאו פלגא עלי ופלגא עליך כו' ולכאורה יפלא על אבות העולם אברהם ויעקב למה לא יבקשו רחמים על ישראל, והענין דלכאורה יעלה על לב האדם דיש איזה דרך לידע קצת מערך גודל העונש של העבירה שהוא בעוה"ב והוא לפי מה שנותן לכל העבירה עונשה מיוחד בתורה חייבי מיתות ב"ד וכריתות ומלקות ובאמת אין בין הני שני עונשים שום דמיון וערך כלל דהעונש המגיע לאדם על עבירה קלה על מה שעבר פי ה' אי אפשר לשום נברא לידע לו שום ערך ותכלית והעונשים שקצבה התורה על עוברי עבירה אינו בגדר נקמה ועונש כלל רק הוא בגדר תיקון דבזה שנעשה בו דין תורה או מלקות או מיתת ב"ד על חטאו הרי רבים ישובו מעונם עי"ז וכמאמר הכתוב וכל ישראל ישמעו ויראו ונמצא דבהריגת גופו הוא מתקן ומזהיר לרבים שלא יחטאו עוד ולא יעשו כמעשיו ונמצא מתקן הפגם והקלקול שגרם על ידי חטאו במה שנתקן עתה על ידו ושניהם ביחד הני היסורים שסובל ומה שגודר גדר שלא יחטאו אחרים זהו התיקון לחטאו אבל העונש שהי' מגיע להאדם עבור עצם החטא בלי שום תיקון לא ידע אנוש ערכו כי הוא בלי תכלית, וכן כל מה שהאדם סובל על חטאו הן בדיני שמים והן בדיני אדם הרי נעשה בזה קידוש השם וזהו שכוונו חז"ל במדרש כשם שקילוסו של הקב"ה עולה מן הצדיקים כן קילוסו עולה מן הרשעים פי' דכמו דניכר כבוד ה' בהטיבו לצדיקים עבור מעשיהם הטובים כן ניכר כבוד ה' בשלמו גמול לרשעים על מעשיהם הרעים וכמאמר הכתוב ישעי' כ"ו כי כאשר משפטך לארץ צדק למדו יושבי תבל ונמצא דעל ידי זה הקידוש השם שנעשה ע"י העונש זהו גופו תקנה להחוטא ועי"ז נתמעט העונש מהחוטא, וזהו שאמרו אברהם ויעקב רבש"ע ימחו על קדושת שמך אמרו בלשון תפילה ותחנונים והתפללו שלא יענישם בגדר עונש לחודא כפי שמגיע על העבירה דא"כ לא יהי' סוף ותכלית להעונשים רק יענישם בגדר שיהי' גם קיה"ש ע"י העונש ויתוקן החטא והפגם שקלקלו במעשיהם וזהו שאמרו ימחו פי' דהחטאים ימחו על קדושת שמך, וזהו ביאור הכתוב שהתחלנו דאחרי שבאו עליו היסורים אמרתי אודה על פשעי לה' ואתה נשאתי עון חטאתי סלה דיותר טוב לפרסם ועי"ז תמחול לי על חומר העון שחטאתי

ובזה נוכל לפרש המשך הכתובים ישעי' ס"ו שוחט השור מכה איש כו' גם אני אבחר בתעלוליהם ומגורותם אביא להם יען קראתי ואין עונה כו' שמעו דבר ה' החרדים אל דברו אמרו אחיכם שונאיכם מנדיכם למען שמי יכבד ה' ונראה בשמחתכם והם יבושו ואיתא בגמר' ב"מ (דף ל"ג) על זה והם יבושו עובדי כוכבים יבושו ולא ישראל יבושו, והמשך הפסוק וביאורו קשה מאד ולפי הנ"ל מובן דבתחי' אמר שיענישם כמעשיהם ואמר עוד שמעו דבר ה' החרדים אל דברו פי' אתם הצדיקים החרדים לדבר ה' שמעו אמרו אחיכם משונאיכם מנדיכם למען שמי יכבד ה' דאחיכם מבני ישראל אשר לא טובים והם עד עתה שונאיכם ומנדיכם אמרו פי' יאמרו יבא עבר במקום עתיד ונמצא כן בדרכי הנבואה שאומר על העתיד בלשון עבר למען שמי