בית הלוי חלק ב קעב

דאמר להם דהן מה שעבר והן מה שיהי' להבא, הן מה שאתם עושים שלא כדת התורה והן העשוי לכם דהיינו מה שאתם סובלים עבור עונותיכם הכל אני פוקד על המצרים שהמה ישאו ויסבלו עבור זאת כי הם הגורמים לכל זה וכמאמר הכתוב ונשא השעיר עליו כו', וכן התפלל דוד ואמר תנה עון על עונם ואל יבאו בצדקתיך פי' שביקש שינולל על המצרי' גם העון של ישראל יען כי המה הגורמים לכל זה

והנה כבר נתבאר דעיקר תכלית כוונת המצרי' הי' להחטיאם ונתחכמו בזה דע"י שיעבודם הקשה יוכרחו ישראל לעזוב דתם, אמנם תכלית הכוונה לא גילה פרעה וכמו שהבאנו הכתוב ופי רשע יכסה חמס וכיסה אותה במסוה הריוח והשכר שיגיע לו בעבודתם דאין בזה עולה כל כך אם לריוח הממון ישתעבד בעבדיו, וכאשר המלצנו על דרך זה הכתוב בתהלים הנה יחבל און והרה עמל וילד שקר, גלה לנו הכתוב מצפוני לב רשע אשר רק לרע כונתו ורק יכסם במשאון שלא יודע עומק מחשבתו כי עולל עלילות ברשע וע"כ מכסהו בדבר אחר כי זהו המבוקש אצלו, וזה אשר המשילו להרה עמל והי' לו לילד ג"כ אותו הדבר כמו שהוא בהריון ואינו כן רק מוליד שקר ולא העמל שבקרבו, ועל דרך זה פירשנו המשך הכתובים בתהלים קפיטיל ב' למה רגשו גוים ולאומים יהגו ריק יתיצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד על ה' ועל משיחו ננתקה את מוסרותימו ונשליכה ממנו עבותימו, ובגמ' ברכות (דף ו') מבואר דפסוקים אלו קאי על מלחמת גוג ומגוג ואמרו למה נסמכה פרשת אבשלום למלחמת גוג ומגוג אם יאמר לך אדם כלום יש עבד שמורד ברבו אמור לו כלום יש בן שמורד על אביו אלא הוי הכי נמי הוי ויש להבין הכוונה בזה דאם יאמר לך אדם דהרי מלחמת גוג ומגוג יהי' בפרסום רב ובעם גדול יעלה על יהודה ואיך יפול בזה שום ספק והכחשה, וצריך לומר דכוונתם על עתה כדי שיאמינו היום במלחמות גוג ומגוג שיהי' לעתיד, אבל לפי מה שנתבאר למעלה יתפרש הכל על נכון וכמו שנבאר דהנה במלחמתו של גוג ומגוג עצם עומק מחשבתו ותכלית כוונתו בזה הרי מפורש כאן בפסוק דכוונתו להעביר את ישראל מדתם וכמו שאמר הכתוב יתיצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד על ה' ועל משיחו וביאור הכתוב נראה פשוט דאמר דהם נצבים להלחם עם ה' ועם משיחו דהוא כלל עדת ישראל. ואמר עוד ננתקה את מוסרותימו פי' שיאמרו העכו"ם ננתק את המוסרות שנקשרו שניהם יחד דהמותרות שנקשרו יחד ה' ומשיחו ננתק אותם ונשליכה ממנו עבותימו דנשליך מהם העבותות שנארגו ונקשרו יחד דהיינו התורה והמצות שהם מקשרים לבות ישראל לאביהם שבשמים נשליך אותם מהם הרי להדי' דעיקר כוונתם יהי' לבטל את עם ישראל מקדושתם והתחברותם לה'. אמנם להגיד הדבר הזה קבל עם הלא יבוש כי רבים ימנעוהו מבא בדמים עבור דבר זה, וע"כ יטמון כוונתו זאת ורק טעם וסיבה אחרת יגיד לשואליו על מה זה ירעש כל הארץ למלחמה גדולה כזו, ודבר זה מבואר לנו ביחזקאל קפיטיל ל"ח בהנבא על גוג ומגוג אמר שם הכתוב והי' ביום ההוא יעלו דברים על לבבך וחשבת מחשבת רעה ואמרת אעלה על ארץ פרזות וגו' לשלול שלל ולבוז בז שבא ודדן יאמרו לך הלשלול שלל אתה בא הלבוז בז הקהלת קהליך, משמעות הכתוב דשבא ודדן ישאלו לו בדרך תמי' האם לבוז בז הקהיל והוא ישתוק ולא ימצא לו מענה. אמנם הוא הדבר אשר אמרנו אמר הכתוב דביום ההוא יעלו דברים על לבבך וחשבת מחשבת רע דמחשבתו תהי' רק לרע גמור וכמבואר בתהלים כונתו דהוא על ה' ועל משיחו ואמרת אעלה כו' לשלול שלל ולבוז בז אמר דאתה תסתיר מחשבתך ותאמר דכוונתך הוא משום לשלול שלל דבזה אין העולה גדולה כל כך כי כן דרך כל הלאומים להלחם למען לשלל שלל וכן מצינו במלכי ישראל לכו ופשטו ידיכם בגדוד ואין כוונתו להכעיס את ה', וגם שבא ודדן יאמרו לך הלשלול שלל אתה בא כלומר האם באמת רק זהו תכלית כוונתך דגם בעיניהם יהי' הדבר לפלא וחידה סתומה דבשביל לבוז בז תקהל קהילה כזו להרעיש מלחמה גדולה כזאת, וכיון דגוג יכסה כוונתו וגם בנבואת יחזקאל אינו מפורש כוונתו ואמר רק שיהי' לו מחשבה רעה בלבו אבל לא גילה הנביא מהו המחשבה שיחשוב ולזה באו הכתובים בתהלים והודיעו לנו מחשבתו ואמר הכתוב למה רגשו גוים שואל לעצמו למה ירגשו הגוים וירעישו עם רב להלחם ולאומים יהגו ריק דמה שאומרים בפיהם ומהגים שכוונתם רק למען לשלול שלל הוא דברי ריק ובטלים דאין זה אמיתית כוונתם ובאה הנבואה והשיב לעצמו כלומר אני אגיד לכם כוונתו יתיצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד על ה' ועל משיחו דזהו עיקר כוונתו להלחם עם ה' ולהעביר עם ישראל מדתם, וזהו כוונת הגמ' בברכות דלהכי נסמכה זה למעשה דאבשלום דאם יאמר לך אדם כלום יש עבד שמורד על רבו פי' שלא ירצה לקבל ממך שזאת היא כוונת גוג ומגוג ויאמר דודאי כפיו כן לבו וכוונתו רק לשלול שלל דכלום יש עבד שמורד על רבו אמור לו כלום יש בן שמורד על אביו וכו'. וזהו שמסיים הפסוק ביחזקאל שם, ונשפטתי אתו בדבר ובדם וגשם שוטף ואבני אלגביש כו' והתגדלתי והתקדשתי לעיני גוים רבים וידעו כי אני ה', דאם היה מחשבת גוג ומגוג רק למען לשלול שלל והוא רק לדחוק את ישראל היה די אם הקב"ה מצילנו מידו אשר כל גבורתו יעלו בתוהו ורק כי יען עיקר כוונתו הוא למעט כבוד שמים וע"כ באו עליו עונשים נוראים ומופתים בשמים וארץ והתגדלתי והתקדשתי לעיני גוים רבים וידעו כי אני ה' הפך כוונתם הרעה, וענין זה הי' ג"כ במצרים דמצינו דהכביד ה' את לב פרעה שלא לשלחם והלא ודאי דאין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו שיחזיק לב רשע שלא ישוב ממעשיו הרעים למען יוכל להענישו יותר רק הענין כמו שנתבאר דכיון דעיקר חטאו של פרעה הי' במה שקלקל את ישראל והשריש בלבם כח הרע והחטא וע"כ הכבוד את לבו למען רבות מופתים ועונשים במצרים כדי שעל ידיהם יעקר הרע מלב ישראל ולהוסיף יראת ה' בלבם כי כל מה שהוסיפו לראות משפטו הוסיפו לירא מפני ה' ומהדר גאונו וכמו שנתבאר

ועוד זאת כי ע"י מחשבתו הרעה אשר הצפין בקרב לבו היא בעצמה הי' הסיבה להכביד את לבו ולהוסיף לו מכות וכמו שנבאר דהנה הפסוק אמר בפרשת שמות לך ואספת את זקני ישראל ואמרת אליהם פקד פקדתי אתכם כו' ואומר אעלה אתכם כו' אל ארץ הכנעני כו', ובאת אתה וזקני ישראל אל מלך מצרים ואמרתם אליו ה' אלהי העברים נקרא עלינו ועתה נלכה נא דרך שלשת ימים במדבר ונזבחה לה' אלהינו, ואני ידעתי כי לא יתן אתכם מלך מצרים להלוך ולא ביד חזקה ושלחתי את ידי והכיתי את מצרים בכל נפלאותי אשר אעשה בקרבו. והנראה לפרש המשך הכתובים דצוה למשה דלישראל יגיד האמת שיגאלם לגמרי ויביאם אל ארץ הכנעני, ולפרעה צוה שיבקש ממנו דרך בקשה ובמענה רך כאדם המבקש מחבירו דבר קטן שאינו חשוב להנותן ולא יקפיד עליו וכמאה"כ נלכה נא דרך שלשת ימים במדבר ונזבחה לה' אלהינו, ואין נא אלא לשון בקשה וביקש ממנו רק דבר קטן שישלחם רק שלשה ימים ומובן הדבר שאח"כ ישובו למצרים והוסיף עוד לומר לו המקום שילכו שמה והוא להמדבר שבאותו מקום לא יוכלו לברוח ממנו לגמרי מחוסר מזונות ומפני החיות ונחשים ועקרבים ובעל כרחך מוכרחים הם לשוב מצרים, רק ילכו לעבוד שם את ה' וישובו להם, והנה הא דישובו להם לאחר ג' ימים לא אמר לו בפירוש רק דכן מובן לכאורה מהמשך דבריו, ובודאי דיש להבין מדוע צוה ה' לדבר כן עם פרעה ולא אמר לו מתחילה שישלחם לגמרי רק הענין דקיים עם פרעה עם עיקש תתפל דדיבורו הנגלית של משה הי' לפרעה כמבקש ממנו בקשה קטנה לפי מה שפרעה מסתתר במחשבתו ואומר