בית הלוי חלק ב קנט

דרוש לצדקה

מלאכי ג' הביאו את כל המעשר אל בית האוצר ויהי טרף בביתי ובחנוני נא בזאת אמר ה' צבאות אם לא אפתח לכם ארובות השמים והריקותי לכם ברכה עד בלי די, ויש להבין המשך הכתובים הללו: במס' סוכה (דף מ"ט) ואמר ר"א אין צדקה משתלמת אלא לפי חסד שבה שנאמר זרעו לכם לצדקה וקצרו לפי חסד ופרש"י הנתינה היא הצדקה והטורח הוא החסד כגון מוליכה לביתו או שטורח שתעלה לו הברכה להרבה שנותן לו פת אפוי או בגד ללבוש כו' שנותן דעתו לטובת העני, ולכאורה אינו מובן אמרו דאינה משתלמת אלא לפי החסד ומשמע לכאורה דעל עיקר הנתינה של הממון מלבד הטירחה שבה לא יקבל שום שכר עלי' ובודאי דלכאורה אינו מובן הטעם לזה

משלי כ"א רודף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד. ויש להבין למה אמר רודף דוקא ובמס' ב"ב (דף י"א) ת"ר מעשה במונבז המלך שבזבז אוצרותיו ואוצרות אבותיו בשני בצורת כו' אמר להם אבותי גנזו דבר שאינו עושה פירות ואני גנזתי דבר העושה פירות שנאמר אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם יאכלו אבותי גנזו אוצרות ממון ואני גנזתי אוצרות נפשות שנאמר פרי צדיק עץ חיים ולוקח נפשות חכם. ועיין שם במהרש"א שהקשה על הא דאמר דהוא גנז דבר שעושה פירות והרי במס' פיאה פ"א דחשבה המשנה אלו דברים שאדם אוכל פירותיהן בעוה"ז והקרן קיימת לעוה"ב ואמאי לא חשבה גם צדקה דמבואר כאן דיש לו פירות ותי' המהרש"א דצדקה הוא בכלל גמילות חסדים שחשבה המשנה בפיאה, ותירוצו דחוק קצת דהרי במס' סוכה (דף מ"ט) אר"א גדולה גמ"ח יותר מן הצדקה שנאמר זרעו לכם לצדקה וקצרו לפי חסד אדם זורע ספק אוכל ספק אינו אוכל אבל קוצר ודאי אוכל וא"כ בשלמא אם הי' תנן במשנה צדקה היה אפשר לומר דגם גמ"ח הוא בכלל ועוד עדיף מניה אבל מהא דתני המשנה גמ"ח הרי לא נוכל לידע מניה גם צדקה כיון דגמילות חסדים עדיף יותר מן הצדקה

והנה קושי' מהרש"א מהך ברייתא דמונבז יש לישבו בפשיטות דבמס' קידושין (דף מ') מביא הגמרא הך משנה דאלו דברים שאדם אוכל פירותיהן בעוה"ז ומפרש שם טעמא מקראי דלמה נשתנו הני מצות דיש להם פירות יותר משארי מצות ושוב מביא שם ברייתא דתני בה הזכות יש לה קרן ויש לה פירות שנאמר אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם יאכלו עבירה יש לה קרן ואין לה פירות שנא' אוי לרשע רע כי גמול ידיו יעשה לו אלא מה אני מקיים ויאכלו מפרי דרכם וממועצותיהם ישבעו עבירה שעושה פירות יש לה פירות עבירה שאין עושה פירות אין לה פירות, וא"כ הרי ודאי נראה דגם שארי מצות שאינם בכלל הני דחשבה המשנה מ"מ אם הוא מצוה שעושה פירות ודאי דיש להם פירות דהא לא גריעי מצוה מעבירה דאם עושה פירות דיש לה פירות ובכל מקום מדה טובה מרובה ובע"כ מוכר' לומר דהא דחשבה המשנה רק הני מצות משום דאיירי גם באין עושין פירות ומ"מ לאלו יש להם פירות משא"כ בשארי מצות דאם אינו עושה פירות אין להם פירות והא דמחלק בברייתא בין זכות לעבירות הא איירי באינו עושה פירות ובע"כ הא דתני הזכות יש לה פירות קאי רק על הני דחשב' המשנה בפיאה ובעבירות גם באותן עבירות דהם דומיא דהני מצות שחשבה המשנה דפיאה וכמו שיבואר בסמוך מ"מ אין לה פירות אם אינו עושה פירות, ועכ"פ מצוה שעושה פירות כל המצות יש להם פירות וא"כ הא בהך עובדא דמונבז לא היה מצות צדקה לחודא רק גם פיקוח נפשות דאם לא היה מפרנסן היו הרבה מתים ברעב וכמו דהשיב להם אח"כ אבותי גנזו ממון ואני גנזתי נפשות ומה לנו מצוה שעושה פירות יותר מפיקוח נפש שהחי' אותם וכל התורה והמצות שעושים אח"כ הוא הכל על ידו ובודאי דבכה"ג כל המצות יש להם פירות אבל היכא דאינן רק מצות צדקה לחודא דאינו נוגע כלל לחיותו של העני וכגון סוס לרכוב עליו ועבד לרוץ לפניו דגם אם לא יתן להעני לא יזוק העני הא אין ראיה כלל מהך ברייתא דמונבז דיש להם פירות ויש לומר דאין לה פירות דלא חשיבי כגמילות חסדים ומשום הכי לא חשבה המשנה דפיאה למצות צדקה

אמנם בלא הך ברייתא דמונבז קשה קושי' מהרש"א דאמאי לא חשבה המשנה גם צדקה דודאי דלפי הסברא נראה דבכל צדקה יש לה פירות ואפילו באינה עושה פירות דהנה במס' קידושין (דף מ') מפרש הגמרא טעמו של המשנה דפיאה דתני דרק הני מצות יש לה פירות ולא שארי מצות משום דכתיב אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם יאכלו וכי יש צדיק וטוב צדיק ואינו טוב אלא טוב לשמים וטוב לבריות יש לה פירות טוב לשמים ולא לבריות אין לה פירות הרי דהכלל הוא דכל מצוה שיש בקיומה טוב לשמים וגם היא טובה לבריות יש לה פירות ומצוה דאינה טובה רק לשמים אין לה פירות וזהו ג"כ, ביאור הברייתא דקידושין שהבאנו לעיל דתני' הזכות יש לה קרן ויש לה פירות שנאמר אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם וכו' וקאי הברייתא על הני מצות שהם גם טובה לבריות וכדמוכח מהראי' שהביאה מפסוק זה דקאי על טוב לבריות ג"כ אבל עבירה אין לה פירות שנאמר אוי לרשע רע כי גמול ידיו יעשה לו ומדכתיב לרשע רע ג"כ הפי' דהוא רע לשמים ורע לבריות דעבירה שלו הוא רע לבריות ג"כ וכגזל וכדומה וא"כ הוא דומה בחינתו להני מצות ואפ"ה אין לו פירות כל שאינו עושה פירות, ועכ"פ הרי לפי זה הכלל מוכרח דצדקה דהוא גם טוב לבריות דיש לה פירות וקשה מדוע לא חשבה המשנה גם צדקה

ובגמר' זו יש לפרש היטב דברי המדרש רבה פ' פנחס דהפסוק אמר פנחס בן אלעזר כו' השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם ולא כליתי את בני ישראל בקנאתי לכן אמור לו הנני נותן לו את בריתי שלום כו' תחת אשר קינא לאלהיו ויכפר על בני ישראל ואמר על זה במדרש בדין הוא שיטול את שכרו וכבר חקרו רבים בהבנת דברי המדרש הלז, ולדברינו הנאמרים לעיל יתפרש היטב דהנה עיקר מעשה המצוה שעשה פנחס שקינא קנאת ה' והרג לזמרי דכל הבועל ארמית קנאין פוגעין בו וכשבא הפסוק לספר מעשה הטוב שעשה לא תפש ליה עיקר המצוה והמעשה שעשה, רק תפס לו התועלת הנמשך ויצא ממעשיו וכמש"כ השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי ולכאורה היה צריך לומר פנחס בן אלעזר קינא את קנאתי רק הענין פשוט דהכל ראו המצוה שעשה פנחס לעיני כל העדה והרג לזימרי וזה לא היה צריך ד' להודיע למשה דהכל עשה פנחס לעיני משה ורק דלכאורה אינו רק מצוה לשמים ולא טוב לבריות דאדרבה הא הרגו ואין מגיע לו פירות בעוה"ז ומהקרן הא ודאי דלא יתנו לו שכר בעוה"ז דשכר מצוה בהאי עלמא ליכא וכדאיתא בקידושין סוף פ"א וזהו שהודיע ה' למשה מה שגרם פנחס בעשייתו, פנחס בן אלעזר השיב את חמתי מעל ב"י בקנאו את קנאתי כלומר דעשה טובה גדולה לישראל על ידי המצוה שעשה ולא כליתי את ב"י לכן אמור לו הנני נותן לו את בריתי שלום והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם תחת אשר קינא לאלהיו ויכפר על בני ישראל וא"כ עשה מצוה לשמים וטובה לבריות וא"כ בדין הוא שיטול את שכרו בעוה"ז מהפירות וכשנ"ת, ועל כל פנים לפי הכלל המונח דטוב לשמים וטוב לבריות יש לו פירות וא"כ וודאי נראה דצדקה יש לה פירות ואמאי לא חשבי' לי' במשנה דפיאה

והנה במס' ב"ב (דף י"א) איתא טורנוסרופוס הרשע שאל את ר"ע אם אלהיכם אוהב עניים מפני מה