בית הלוי חלק ב קלח

לדידהו דגם במימרא הראשונה של רבא ולפי מה דמיישב לה רב אשי דקאמר בע"מ להחזיר קנה במכר ובפה"ב ובאשה אינה מקודשת איירי ג"כ בכל האופנים ואפי' בדלא כפלי ואפ"ה אינה מקודשת ודלא כהב"ח. ובע"כ מוכרח הטעם כמו שכתבנו דבקידושין גם בלא כפלי מחוייבת להחזיר אם נימא דחלים הקידושין ומדרב גידל, ואע"ג דראיתי בספר המקנה שם וכן כתב בספר בני אהובה בהלכות אישות שדחו לעיקר קושית הבית שמואל וכתבו דנוכל לומר דגם התוספו' דקידושין מודים דאע"ג דרבא נקט סתמא מ"מ נוכל לפרשו דאיירי רק בדכפלי לתנאו ורק מימרא השני' דרבא דגבי אתרוג דקאמר נטלו והחזירו יצא לא החזירו לא יצא משמע להו להתוס' דאיירי גם בדלא כפלי דאי בדכפלי לא ה"ל לרבא לאשמעינן סיפא דמילתא דלא החזירו לא יצא דמילתא דפשיטא הוא דבלא קיים להתנאי בטל המעשה ומש"ה ס"ל להתוספו' דאיירי גם בלא כפלי וקמ"ל רבא רבותא דאע"ג דלא כפלי לא יצא אם לא החזירו ומש"ה הקשו התוס' רק על הך דאתרוג, אמנם בודאי דזה דחוק טובא לומר כן בהבנת דברי התוספו' דכל כי האי ה"ל לפרש ולא לסתום הדברים מאין ומאיזה הוכחה יצא להם דאיירי גם בלא כפלי, ועוד דהא י"ל דהך לא החזירו לא יצא קמ"ל רבותא דאע"ג דשילם לו דמיו כל שלא החזיר לו האתרוג בעצמו לא יצא ולא דמי לכל מתנה ע"מ להחזיר דקיי"ל דאם אבד או נשרף דמשלם דמי' מ"מ אתרוג שאני וכמו שכתב הרא"ש במס' סוכה סוף פרק לולב הגזול ופסק כן בשו"ע או"ח סימן תרנ"ח סעיף ד' יעו"ש, וגם י"ל דקמ"ל רבא דכל שלא החזירו באותו יום אפי' החזירו לאחר החג לא יצא וכמבואר בחו"מ סי' רמ"א דבכל מתנה ע"מ להחזיר יוכל להחזיר לו בכל זמן שירצה המקבל אבל באתרוג אם אמר ע"מ שתחזירהו לי מחויב להחזירו תוך החג דוקא ואם החזירו אחר החג לא יצא וכמו דפסק באו"ח סי' תרנ"ח ובודאי דהתוס' דקידושין אתיין כפשטן דס"ל דכיון דנקט סתמא איירי גם בדלא כפלי ומדבריהם מוכח דגם במימרא דרבא דבאשה אינה מקודשת איירי גם בדלא כפלי וכמו שכתבנו, ואין להקשות על זה דאכתי זה ניחא רק לפי האמת דמיישב רב אשי לדברי רבא דבכולהו אמר קנה לבר מאשה ושפיר נוכל לומר דס"ל להתוס' דמדנקט סתמא בודאי איירי בכל האופנים דבכל הדברים קני אפי' אם כפלי משום דע"מ להחזיר שמי' מתנה ובאשה בכל גווני אינה מקודשת ואפילו לא כפלי משום דרב גידל אבל אכתי תקשה להתוס' מימרא ראשונה של רבא לפי מה דס"ד דקאמר בהו רבא דבמכר לא קנה ובפה"ב אין בנו פדוי דס"ל דמתנה ע"מ להחזיר לא שמי' מתנה והרי לפי הס"ד תיקשה דאמאי לא קנה והרי לא כפלי לתנאי וצריך להיות התנאי בטל וא"צ להחזירו וממילא יקנה במכר ובפדיון הבן בנו פדוי, גם זה ניחא דבשלמא לפי המסקנא דמתנה ע"מ להחזיר שמי' מתנה הרי המקבל קונה גוף החפץ קנין גמור לעולם רק שמתנה עמו תנאי שאחר כן יתן לו בחזרה ועיי' ברא"ש סוף פ' לולב הגזול שכתב דבעת שמחזירו צריך קנין מהמקבל להנותן שיקנה לו החפץ ואינה חוזרת מעצמו להנותן הרי דהמקבל קונה אותו לעולם ותנאה של החזרה אינו שיור בעצם המתנה והרי הוא כמתנה עמו תנאי אחר ע"מ שתעשה לי דבר פלוני ומש"ה צריך בו כל משפטי התנאים ומש"ה דחקו התוס' בזה דהא לא כפלי, וכל זה הוא לפי המסקנא אבל לפי הס"ד דהי' ס"ל לרבא דע"מ להחזיר לא שמי' מתנה והמקבל אינו קונה גוף החפץ רק שיוכל להשתמש בו עד שעה שיחזירו וכשנשלם תשמישו הא יהי' חוזר להנותן מאליו בלי שום קנין וא"כ אינו בגדר תנאי רק הוא שיור בהנתינה, א"כ הא ודאי דאין צריך בו תנאי כפול דאטו האומר לחבירו הריני נותן לך חפץ זה ליום אחד ואח"כ יהי' שלו הרי לא צריך לשום דיני תנאי דהוא שיור בגוף הנתינה ולא תנאי ומש"ה לא הוקשה כלל לפי הס"ד הא דלא כפלי לתנאי, והיוצא מכל זה דמדברי התוס' דקידושין מוכח דבאשה גם בלא כפלי אינה מקודשת ולהפוסקים דס"ל דעל מנת א"צ תנאי כפול משמע מדלא נקט רבותא יותר בתנאי דאם דכל היכא דלא כפלי לתנאו מקודשת ולא שייך הך דרב גידל באמרו בלשון תנאי

[ו] ואם נאמר כן שפיר מדוקדק היטב לשונם של הטור ושו"ע בסימן כ"ט שכתבו סתמא דבעל מנת להחזיר אינה מקודשת ולא כתבו דזהו דוקא בדכפלי לתנאי דס"ל להטור ושו"ע דגם להפוסקים דמצרכי בע"מ תנאי כפול מ"מ בקידושין מחויבת להחזיר מדר"ג וכמו דמוכח מדברי התוס' דקידושין הנ"ל דס"ל כן, אע"ג דמצינו הרבה מהראשונים החולקים על התוס' דקידושין וס"ל דהא דאמר רבא גבי אתרוג דבלא החזירו לא יצא איירי רק בדכפלי לתנאי וכמבואר כן להדיא בתוס' סוכה (דף מ"א ע"ב) בד"ה הילך וכן הוא דעת התוס' בגיטין (דף ע"ה) בד"ה לאפוקי וכן כתב הרא"ש במס' ב"ב סוף פ' יש נוחלין ולא ס"ל סברת התוס' דקידושין שכתבו דבאתרוג איכא אומדנא דמוכח ולא בעי ת"כ מ"מ הרי בהך סברא שכתבנו מה דמוכח מדברי התוס' דקידושין דגבי קידושי אשה מחויבת להחזיר גם בדלא כפלי מדר"ג הא לא מצינו דהרא"ש והתוס' דסוכה חולקים עליו ואפשר דגם הם ס"ל כן ואדרבה דבזה הא מיושב היטב מה דהקשה הב"ש בסימן ל"ח ס"ק ז' על דברי הרא"ש בב"ב שהקשה שם הרא"ש על הא דאמר רבא הילך אתרוג ע"מ שתחזירהו לי לא החזירו לא יצא והקשה הרא"ש הא הוי תנאי ומעשה בדבר אחד ותי' שם הרא"ש דרבא לשיטתו דבגיטין (דף ע"ה) לא ס"ל האי כללא דתנאי ומעשה בדבר אחד תנאו בטל, הרי דס"ל להרא"ש דאע"ג דהתנאי הי' בע"מ דהוא כמעכשיו ואין תנאי של החזרה סותר המעשה מ"מ מקרי תנאי ומעשה בדבר אחד ולדידן דס"ל האי כללא תנאי בטל והקשה עליו הב"ש דא"כ בקידשה ע"מ להחזיר אמאי אינה מקודשת להרא"ש דהרי צריך להיות תנאו בטל ונשאר בקושי', ולפי הנ"ל ניחא דגם הרא"ש יסבור כמו שכתבנו דאם תהי' מקודשת תתחייב להחזיר מדר"ג גם בלי התנאי, ועכ"פ הא ניחא מה שסתמו דבריהם הטוש"ע דגם בלא כפלי אינה מקודשת ורק דלהני פוסקים דס"ל דבתנאי דע"מ א"צ ת"כ לדידהו כתבנו סמך דלא ס"ל הך סברא דיהי' שייך בכה"ג הך דר"ג מדלא נקט רבא רבותא יותר ולדידהו הא א"צ בע"מ ת"כ ומש"ה סתמו דבריהם, וגם לפי"ז בדוקא נקטו הטור ושו"ע האי דינא בתנאי דעל מנת אבל אם אמר לה התקדשי לי אם תחזירי לי הקידושין שפיר חיישינן לקידושין אי לא כפלי לתנאי או לא אמר מעכשיו ובטל התנאי משום דהוה תנאי ומעשה בדבר אחד ויש לנו לחוש לדעת הסוברים דבע"מ א"צ ת"כ דלדידהו הא משמע דבתנאי לא שייך הך דר"ג וכל היכא דמצד התנאי אי בטל התנאי א"צ להחזירו כלל ומקודשת ובזה אתיין ג"כ דברי הרמ"א בסימן ל"ח כפשטן שכ' די"א דכל תנאי בעינן שיהי' תנאי בדבר א' ומעשה בדבר אחר אבל אם הכל הוא בדבר אחד אינו תנאי ויש לחוש לו לחומרא, וכבר הבאנו לעיל מה שכ' החמ"ק דהרמ"א לא קאי רק על קידושי שטר דאם אמר לה אם תחזירי הנייר ולא החזירה יש לחוש לדיעה זו דס"ל דהתנאי בטל ומקודשת אבל בקידושי כסף הא בכל ע"מ להחזיר אינם קידושין והסברנו לעיל דבריו דהא נהי דהתנאי בטל מ"מ צריכה להחזיר מדר"ג וממילא אינם קידושין אבל לפי"ז ניחא דקאי הרמ"א גם על קידושי כסף דאם אמר לה התקדשי לי אם תחזירי לי הכסף יש לחוש לקידושין דלהפוסקים דבע"מ אין צריך תנאי כפול מוכח דלא שייך בכה"ג הך דרב גידל ורק דנבטל הקידושין משום דחייבת להחזיר מכח התנאי ודמי' לחליפין ויש לנו לחוש להסוברים דבכל תנאי ומעשה בדבר אחד התנאי בטל ומקודשת גם אם לא החזירה וכמו שנתבאר