בית הלוי חלק א ח

דתשמיש דאע"ג דהוי מצוה גדולה להחזיק ת"ח מ"מ לא חל עליו קדושת התורה וזהו שאמר מצאתי להם תקנה מן התורה ואתם הדבקים בה' כו' דכל המהנה ת"ח מנכסיו כאלו דבוק בשכינה דהוי תשמיש קדושה ולא תשמיש דתשמיש ועי"ז חיים כולכם היום דנשארו בקדושתם לעולם ויחיה לע"ל ועי' בסנהדרין דף צ' דהאי פסוק של ואתם הדבקים נדרש על תחית המתים לע"ל ע"ש וידעינן מיני' דגם המהנה יחיה לע"ל וכמאה"כ עץ חיים היא למחזיקים בה

והטעם לזה דהת"ח לא הוי בבחי' תשמיש קדושה רק בבחי' עצם הקדושה וכמו דמבואר באו"ח סי' מ"ג דהקלף שכותבין עליה ס"ת לא הוי תשמיש קדושה רק עצם הקדושה וכמו כן הת"ח הוי גופו הקלף של תורה שבע"פ וכמאה"כ כתבם על לוח לבך ובזה נוכל לפרש הא דאיתא בחגיגה דף ה' ר' אידי בר"י הוי רגיל דהוי אזל תלתא ירחא באורחא וחד יומא בבי רב פי' שביתו היה רחוק מבהמ"ד מהלך שלשה חדשים והוי קרו ליה בר בי רב דחד יומא כו' נפק ר' יוחנן ודרש ואותי יום יום ידרשון ודעת דרכי יחפצון וכי ביום דורשין אותו ובלילה אין דורשין אותו אלא לומר לך כל העוסק בתורה יום א' בשנה מעלה עליו הכתוב כאילו עסק כל השנה כולה ובעין יעקב הגירסא כל העוסק בתורה יום א' בשנה לשמה מעלה עליו הכתוב כו' והענין דקיי"ל בתשמישי קדושה דהזמנה לאו מילתא ובעצם הקדושה הוי הזמנה מלתא וכיון דהת"ח הוי בבחי' עצם הקדושה ומש"ה אמרו כל המקבל עליו עול תורה פורקין ממנו עול ד"א דמיד שקיבל עליו עול תורה נתקדש גופו בקדושת התורה רק זהו בלומד תורה לשמה אבל הלומד שלא לשמה אע"ג דאמרו לעולם יעסוק אדם בתורה שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה מ"מ הא מצד עצמו לא מהני רק הוי הכנה לבא לעצם המבוקש דהיינו שיבא לשמה וא"כ הא לא הוי עצם הקדושה והוי רק בחי' תשמיש ובו לא הוי הזמנה מילתא ולא מהני הקבלה וזהו דדרש ר"י על עובדא דר' אידי דהוה ליה הכנה כל השלשה חדשים בהליכה לבמה"ד דהוי כאלו עסק כל השנה כולה דגם הקבלה מהני דמיד שמקבל עליו חל עליו הקדושה של התורה וזהו דדרש ואותי יום יום ידרשון ודעת דרכי יחפצון דגם ביום א' סגי אם כל השנה כולה הוי הכנה והזמנה לאותו יום והיינו דוקא אם דעת דרכי יחפצון דהיינו לשמה ומהני הקבלה והנה המג"א כתב בסי' מ"ב דבמצוה ודאי הזמנה לאו מילתא וזה פשוט וברור דהא אפי' אם נשתמש בו המצוה כיון שנפסק קיי"ל דנזרקין כ"ש קודם התחלת המצוה בו דלא חל עליו הקדושה ורק בעת עשית המצות חל הקדושה. וא"כ ישראל שאמרו נעשה ונשמע דקיבלו עליהם עול מצות ועול תורה ומיד שקיבלו עליהם חלה עליהם קדושת נשמע דהיינו התורה דישראל נתקדשו אז עצם הקדושה אבל קדושת נעשה הא לא חלה עליהם בעת הקבלה רק בעת קיום של המצות וזה"ש לבבתני אחותי כלה דקאי על מעמד הר סיני דהי' בבחי' כלה אז לבבתני באחת מעיניך בתחילה באחת מעיניך דהיינו שחל עליהם קדושה של קבלת נשמע לכשתעשי בשתי עיניך דאז יחול עליהם גם קדושת נעשה דהיינו קדושה של המצוה

ועתה אשא כפי בתודה ואומר ברוך שהגיעני לזמן הזה ומיום הולדי עד עתה מכל צרה הצילני ומחלאים רעים דליתני ואם באנו לכתוב אין אנו מספיקים ואין בעל הנס מכיר בניסו וגם ביום שלשום דרך הלוכי קפץ עלי סוס גדול ברוב כוחו ונשכני בגבי (זה נושך ושובר עצם) וברוך הגומל לחייבים טובות שגמלני כל טוב והוציאני מן שיניו לשלום כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא

דברי הכותב בתודה רבה ה' ה' אלול תרכ"ג לפ"ק יוסף דובער בהרב מוה' יצחק זאב הלוי: