בית הלוי חלק א עה

שום קנין בגופו רק שיעבוד על מעשה ידיו דאם היה לו קנין ואפי' רק קנין שיש לישראל בע"ע דכשיוצא ממנו צריך דרכי הקני' היאך יהי' נפקע ממנו דהרי רבא לא קאמר רק דהקדש מפקיע מידי שיעבוד ולא מידי קנין וכמו שכתב הר"ן בנדרים דף מ"ז דמידי קנין לא שייך לומר דהקדש יהי' מפקיע ועדיפא מזה כתבו התוס' בגיטין דף מ' דרבא לא קאמר דהקדש מפקיע מידי שיעבוד רק משום דרבא אזל לשיטתו דס"ל בפסחים דף ל"א דבע"ח מכאן ולהבא הוא גובה אבל לאביי דס"ל בפסחים למפרע הוא גובה אין הקדש מפקיע אותו יעו"ש ומוכח דעו"ג בעו"ג אין בו שום קנין רק שיעבוד גרידא וא"כ הא ודאי דק"ו הוא דעו"ג בישראל אין לו שום קנין דהא עיקר הדבר דעו"ג קונה חבירו למעשה ידיו ילפינן לי' בגיטין דף ל"ח מהא ישראל קונה עו"ג עו"ג לא כ"ש הרי דקנין עו"ג בעו"ג ילפינן בק"ו מעו"ג בישראל דקונה ומוכח דגם בע"ע אין לו רק שיעבוד גרידא והגוף הוי רק כמשכון ומהני לי' מחילה וכהריטב"א אמנם זה אינו ראי' דהרי הכי איתא שם ביבמות לא שנו דקנה עצמו בן חורין אלא בלוקח עבד מן העו"ג אבל בלקח עו"ג עצמו גופו קנוי דכתיב וגם מבני התושבים כו' אתם קונים מהם ולא הם קונים זה את זה אילימא למעשה ידיו אטו עו"ג לא קנה ישראל למעשה ידיו והכתיב או לעקר משפחת גר אלא לגופו וקאמר רחמנא אתם קונים מהם לגופו פריך רב אחאי דלמא בכספא וטבילה קשי' הרי דרב אחאי הקשה דלמא גם אם ישראל קנה עו"ג בכסף כל זמן שלא טבל לשם עבדות לא יהי' לו בו קנין הגוף ויהי' מהני לו כשיטבול לשם בן חורין להיות ב"ח משום הך סברא דהקדש מפקיע מידי שיעבוד והרי ישראל הקונה עו"ג הא בודאי יש לו קנין הגוף לכל הפחות כקנין שיש לישראל בע"ע דכמו דאמרינן בגיטין עו"ג ישראל קונה עו"ג עו"ג לא כ"ש כן נאמר הך ק"ו גופה ישראל ישראל קונה ישראל עו"ג לא כ"ש הרי מוכח דאפי' קנין כזה שיש לישראל בע"ע אע"ג דלא מהני לי' מחילה וצריך קנין מ"מ נפקע שפיר ע"י ההקדש דכיון שיש לו יד יש לו כח לטבול לשם ב"ח וממילא נפקע השיעבוד וא"כ ליכא ראיה מכאן להריטב"א ושפיר יש לומר דגם עו"ג יש לו קנין כזה וכבר כתבנו דמסוגיא דב"ק מוכח כן מדקאמר רבא לטעמי' וכיון דכשיוצא ממנו צריך קנין א"כ לר"ת לא תהני לו שטר והדר קושי' מהרש"א לדוכתא ומוכרח דיש קנין שטר לעו"ג בכל דבר גם קשה לי על ר"ת דאי אין קנין שטר לעו"ג א"כ הא דתנן עבד כנעני נקנה בכסף ושטר וחזקה קאי רק כשקונה אותו מיד רבו ישראל ולא בהתחלת מכירתו א"כ לא ידעתי איך יתפרש לנו הסוגי' דבכורות דף י"ג דקאמר שם ישראל שנתן מעות לעו"ג בבהמתו בדיניהם אע"פ שלא משך קנה וחייבת בבכורה ופריך מאי בדיניהם אי נימא בדיני דגופו אם גופו קני לי' ישראל בכסף ממונו לא כ"ש א"ה שטר וחזקה נמי ואם נאמר דעו"ג בהתחלה כשמוכר עצמו להיות עבד לא מהני לי') שטר משום דהוי קנין ישראל מעו"ג, א"כ מאי פריך א"ה שטר וחזקה נמי והרי שם איירי כשקונה בהמה מעו"ג ופשיטא דכה"ג לא שייך ללמוד ק"ו מגופו רק מה דמהני בגופו ג"כ כשהוא קנין ישראל מעו"ג ומש"ה כסף דודאי מהני בו גם בהתחלה דהרי הקישו הכתוב לאחוזה ובשדה הא מהני כסף בעו"ג וכדילפינן לה מנתתי כסף השדה קח ממני דעפרון ושפיר ילפינן מיניה גם לממונו בק"ו אבל שטר דלא מהני בו רק כשקונה אותו מיד ישראל ולא מידי עצמו היאך נילף מיני' בק"ו על ממונו כשקונה מיד העו"ג אלא ודאי מוכרח מקושי' הגמר' דס"ל דגם בהתחלת הקנאתו דהוי קנין ישראל מעו"ג מהני בו שטר וחזקה מדאורייתא וכבר נתבאר דא"כ קאי המשנה דקידושין גם על התחלת הקנאתו ולפ"ז מוכח ג"כ דיש קנין חליפין בעו"ג. אמנם לכאורה נראה אדרבה להוכיח מכאן כר"ת דשטר אינו קונה בעו"ג כלל דהנה האלפס כ' בב"מ פ' הזהב דהא דא"ר יוחנן דבר תורה מעות קונות הוא דילפינן לה בק"ו מגופו אם גופו קונה בכסף ממונו לא כ"ש ולכאורה תיקשה עליו קושי' הגמר' דבכורות א"ה שטר וחזקה נמי נימא הך ק"ו וראיתי בשיטה מוקבצת שם שתי' דשטר לא שייך כלל במטלטלים דלא מסיימי וא"כ לדידי' הא צריך לפרש הא דפריך א"ה שטר וחזקה נמי קאי על קרקע דפריך כיון דילפת ק"ו מגופו א"כ נילף ק"ו דשדה של עו"ג להוי נקנה בשטר ומוכח דהאלפס ס"ל כר"ת דשטר אינו קונה בשדה של עו"ג

[ו] והנה התוס' בקדושין כתבו דר"ת הביא ראי' דיש קנין חליפין בעו"ג מהא דאמרינן שם בדף ח' גבי ע"ע הנמכר לעו"ג מכסף מקנתו בכסף הוא נקנה ואינו נקנה בתורת תבואה וכלים ומאי ניהו חליפין ומוכח דבשארי דברים יש לו קנין חליפין והנה הש"ך בחו"מ סי' קכ"ג הקשה על זה דמנ"ל לדקדק דבשארי דברים מהני דלמא הפסוק בא לגופי' ולא לדיוקי וקמ"ל דע"ע אינו נקנה בחליפין לעו"ג משום דאין לו קנין חליפין כלל וזהו גופה קמ"ל והנה זה יש לישב דהא התוס' בקידושין דף כ"ז הוכיחו דשכירות אינו נקנה בחליפין וכן כתבו התוס' בב"מ דף י"א דבכל דבר שאין בו קנין הגוף לא מהני בו חליפין והרי בגיטין דף ל"ח אמרינן דעו"ג אינו קונה לגופו רק למעשה ידיו וכתבנו לעיל דר"ת ס"ל כריטב"א דהגוף לא הוי רק בגדר משכון וא"כ זה הקנין שיש להעו"ג בע"ע הא גם בישראל כה"ג לא מהני בו חליפין כלל וכגון בשכירות בית ושדה וא"כ הא ליכא למימר דהך מכסף מקנתו דממעט חליפין הוי הטעם משום דאין חליפין לעו"ג דהא קיי"ל דגם מי שיש לו קנין חליפין מ"מ בקנין כזה לא מהני ושפיר נוכל לדייק מדכתבה התורה כאן המיעוט מכלל דבשארי דברים שקונה אותו קנין הגוף וכגון שדה מהני בו חליפין ורק בעבד דלא הוי קנין הגוף לא מהני בו חליפין ואדרבה לר"ת ניחא הא דקיי"ל דבדבר שאין בו קנין הגוף לא מהני ביה חליפין י"ל דמהכא נפקא לן מדאין עו"ג קונה ע"ע בחליפין ובכל דבר מהני וילפינן מני' דגם בישראל כה"ג לא מהני חליפין אמנם לדעת השיטה מקובצת שהבאנו לעיל דגם בע"ע גופו קנוי והא דאמרינן דאינו קונה גופו היינו דלא הוי כעבד עו"ג דאין לו יד כלל אבל מ"מ גופו קנוי הא י"ל כהש"כ דכאן גילתה התורה דחליפין לא מהני בעו"ג. וא"כ הרי הך דינא של ר"ת דחליפין מהני בו מוכרח לכל השיטות דלהריטב"א הא קמה לה ראייתו של ר"ת ואם נאמר כהשיטה מקובצת א"כ הא מוכרח ע"כ דיש קנין שטר לעו"ג וכמו שנתבאר לעיל הא ג"כ מוכרח דמהני בו חליפין וכמו שכתבנו למעלה וגם דהא הרמב"ם פוסק בפ"ב מה' עבדים דע"ע הנמכר לישראל ג"כ אינו נקנה בחליפין וע"ש במל"מ ומדבריו ג"כ מוכח דלא ס"ל כהש"ך דטעם הפסוק הוי משום דאין קנין חליפין בעו"ג. דהא גבי עבד עברי הא גם בישראל לא מהני חליפין וניחא הוכחת ר"ת

[ז] ולכאורה קשה לי על ראייתו של ר"ת דהרי הכי איתא בקידושין ד' ח' מכסף מקנתו בכסף הוא נקנה ואינו נקנה בתורת תבואה וכלים ומאי ניהו חליפין ולרב נחמן דאמר פירי לא עבדי חליפין מאי איכא למימר אלא לעולם דלית בהן ש"פ מה"ד פירי דמקרבי הנייתו גמר ומקני קמ"ל הרי דלהמסקנא מוקמינן דבא למעט תבואה פחות משוה פרוטה דלא מהני בתורת קנין כסף וא"כ לדידן הא קיי"ל כר"נ דפירי לא עבדי חליפין וא"א לדייק מקרא דבשארי דברים מהני חליפין ואפי' אם נאמר דהך אוקימתא דמסיק בגמר' דקאי על פחות מש"פ ובתורת כסף לא קאי רק על תבואה דנקטה הברייתא דאינהו לא עבדי חליפין לר"נ ובע"כ בא לאשמעינן דאע"ג דמקרבי הנאתו לא מהני אבל כלים דנקטה הברייתא קאי גם למסקנא על חליפין דחליפין קונים בכלי אע"פ שאין בו ש"פ וקמ"ל הברייתא ב' דינים דלא מהני לא פחות מש"פ בפירות ולא חליפין ושניהם ממעטינן מהך קרא דמכסף מקנתו דתרווייהו לא הוי כסף ושפיר מדקדק ר"ת מלשון הברייתא מדאצטריך הברייתא לאשמעינן דלא מהני חליפין בע"ע מכלל דבשארי דברים ס"ל דמהני זה אינו דעיין בחו"מ סי' קכ"ג שכתב הטור וז"ל ר"ת הי' נוהג לשלוח הרשאה ביד עו"ג מדקאמר מכסף מקנתו בכסף הוא נקנה ואינו נקנה בתורת תבואה וכלים ומאי ניהו חליפין למדנו בשארי דברים מועיל חליפין ועיי' בסמ"ע שם ס"ק כ"א שכ'