בית הלוי חלק א עד

כשקונים מישראל אבל בעו"ג לא מסתבר דיועיל שטר וא"כ לר"ת בעצמו ליכא ראיה מכאן דחליפין מהני בעו"ג דכל המשנה איירי בשקונה מישראל אבל להפוסקים דחולקים על ר"ת וס"ל דיש קנין שטר גבי עו"ג ולדידהו הוי הך משנה גם בהתחלת הקנאתו וכן הוא מבואר בטור ושו"ע יו"ד רס"ז וז"ל עבד עו"ג בין קנאו בעודו עו"ג בין קנאו אחר שהטבילו רבו נקנה בכסף ושטר וחזקה בין קנאו מעו"ג בין קנאו מישראל ולהני פוסקים מוכרח כר"ת ולא הוי יחיד בדבר כמש"כ הרשד"ם: [ג] וכיון דזה תלוי בהך דקנין שטר אמרתי לכתוב מה דיש לדבר בזה דלכאורה קשה על ר"ת דס"ל דשטר לא מהני בו מהא דבקידושין דף ט"ו תניא רבי אומר ואם לא יגאל באלה באלה הוא נגאל ואינו נגאל בשש שיכול והלא דין הוא ומה מי שאינו נגאל באלה פי' עבד עברי הנמכר לישראל דאינו נגאל בקרובים מ"מ נגאל בשש זה שנגאל באלה פי' נמכר לעו"ג דנגאל בקרובים אינו דין שנגאל בשש ת"ל כו' והקשה המהרש"א לפמש"כ התוס' בדף י"ד דעו"ג אינו קונה עברי בשטר א"כ הא י"ל מה לנמכר לישראל שכן יוצא בשטר תאמר בנמכר לעו"ג שאינו יוצא בשטר ותי' המהרש"א דאע"ג דעו"ג אינו קונה לישראל בשטר מ"מ יוצא ממנו בשטר והנה תי' של המהרש"א הא לא שייך רק אם נאמר דבכל הדברים יש קנין שטר בעו"ג ורק בעבד עברי אימעוט שטר דכתיב מכסף מקנתו וכמש"כ התוס' בדף י"ד שפיר י"ל דמהך קרא לא ממעטינן רק דאינו קונה בשטר אבל שפיר יוצא ממנו בשטר אבל לדעת ר"ת דס"ל דגם בקרקע לא מהני שטר בעו"ג וגם בעבד כנעני לא מהני שטר בהתחלה דס"ל דקנין שטר לא נאמר כלל בעו"ג ואע"ג דבקרקע ועבד ליכא שום מיעוט למעט גבי' שטר הא ודאי פשיטא דלדידיה אין עבד עברי יוצא ממנו בשטר והדרא קושית מהרש"א לדוכתא. וגם דעיקר סברתו של המהרש"א לחלק בין קנין ליציאה לא ס"ל לר"ת כלל דבקידושין דף י"ד דילפינן דאמה העברי' נקנה בכסף מדכתיב והפדה מלמד שמגרעה פדיונה ויוצאה ופרש"י אלמא ניקנית בכסף דאי לא ממאי מגרעה והקשה על זה בחידושי הרשב"א וריטב"א דלמא מגרעה מדמי מקחה ולעולם הקנין שלה הוי בשטר ופירשו בשם ר"ת דהגמרא מוכיח מדחזינן דיוצאה בכסף מכלל דגם היא ניקנית בכסף הרי ס"ל לר"ת דמדחזינן דיוצאה בו מרשות האדון מוכרח דניקנית בו ג"כ להאדון ולא ס"ל חילוקו של המהרש"א ועכ"פ לר"ת קשה דלמה צריך רבי קרא למעט נמכר לעו"ג שאינו יוצא בשש דהא אי אפשר ללמדו כלל בק"ו מנמכר לישראל דנימא מה לנמכר לישראל שכן יוצא בשטר ומוכרח דיש קנין שטר לעו"ג בכל דבר ואפי' לקנות בו עבד עברי ואפי' לפמש"כ לקמן דבע"ע גם ר"ת מודה דמהני בו שטר מג"ש דשכיר שכיר מ"מ הא הגמרא רוצה לומר דרבי הוא דלא ס"ל הך ג"ש

[ד] אמנם קושיא זו יש לדחותה ותלויה במחלוקת הראשונים דהנה בקידושין דף ט"ז איתא גבי עבד עברי דיוצא בשטר דלמה לי שטרא לימא ליה באפי תרי זיל אמר רבא זאת אומרת עבד עברי גופו קנוי והרב שמחל על גרעונו אין גרעונו מחול ובגיטין דף ל"ח אמרינן אתם קונים מהם ולא הם קונים מכם ולא הם קונים זה את זה לגופו יכול לא יקנה זה את זה למעשה ידיו אמרת עו"ג ישראל קונה עו"ג עו"ג לא כל שכן ופרש"י שם דהעו"ג אינו קונה את העבד לגופו שיהיה צריך ממנו גט ולכאורה הוי קשה לי מהא דבב"ק דף קי"ג קאמר רבא דעבד עברי הנמכר לעו"ג אם ברח ממנו לא מקרי הפקעת הלואתו רק הוי גזילו ואמרינן שם רבא לטעמי' דאמר רבא עבד עברי גופו קנוי הרי דגם בנמכר לעו"ג הוי גופו קנוי כמו בנמכר לישראל ומצאתי בשיטה מקובצת שהקשה שם על הא דבגיטין איתא דאינו קונה גופו ותי' דלעולם יש לעו"ג קנין בעבד עברי כמו קנין שיש לישראל בע"ע והא דאמרי' בגיטין דאינו קונה לגופו היינו דאין לו בו קנין הגוף כקנין הגוף שיש לישראל בעו"ג דשם גופו קנוי לו לגמרי ומציאתו וולדותיו לרבו וכשיוצא ממנו צריך שטר שיחרור דבכמה דברים שוה שיחרורי עבדים לגיטי נשים וכל זה לא הוי בנמכר לעו"ג אמנם הנימוקי יוסף כתב בפרק החולץ בשם הריטב"א דנמכר לעו"ג הוי גופו רק כמשכון ומהני ליה מחילה הרי דהוי פלוגתא גדולה בעברי הנמכר לעו"ג אי הוי קנין הגוף כנמכר לישראל וא"כ כשיוצא ממנו צריך קנין ולא מהני ליה מחילה כמו בנמכר לישראל או לא ונאמר דר"ת ס"ל כהריטב"א דהוי רק כמשכון ומהני ליה מחילה גרידא ולא צריך קנין כלל והא דבב"ק אמרינן דהוי גזילו ולא הפקעת הלואתו ומפרשינן הטעם משום דגופו קנוי ה"פ דלא הוי חוב גרידא רק גופו קנוי להעו"ג בתורת משכון ויש לו קנין בהעבד עברי כקנין שיש למלוה במשכון ואע"ג דבכל חוב קיי"ל דעו"ג מישראל לא קנה משכון מ"מ בעבדים יש לו קנין כקנין שיש לישראל במשכון והרי אם יחטוף הלוה משכון מהמלוה הוי גזל ממש ולא הפקעת הלואתו דבע"ח קונה משכון ומ"מ הא סגי ליה במחילה גרידא וכמבואר בחו"מ סי' רמ"א סעיף ב' דגם בחוב שיש עליו משכון מהני מחילה דקנין של המשכון תלוי בעיקר החוב וכיון דנפקע החוב ממילא נפקע גם קנין של המשכון. ואפי' להפוסקים דס"ל דבחוב שיש עליו משכון לא מהני ליה מחילה היינו משום דשם המלוה תפוס בהמשכון ואינו מחזירו להלוה ומש"ה ס"ל דלא מהני אבל בעבד דהוא תפוס בעצמו אם נאמר דגופו הוי רק כמשכון הא ודאי דלכ"ע מהני מחילה ודברי הריטב"א בחידושיו לגיטין דף ל"ח בד"ה והאמר שמואל יעו"ש לא זכיתי להבינם וצ"ע] ומש"ה אע"ג דס"ל לר"ת דאין קנין שטר כלל גבי עו"ג מ"מ זה אינו רק כשקונים ממנו שדה וכדומה דצריכין דוקא לקנין וקנין זה לא מהני בו אבל עבד עברי הקנוי לעו"ג כשיצא ממנו דלא צריך דרכי הקני' רק מחילה גרידא מהני בו א"כ הא ודאי דמהני כשנתן לו העו"ג שטר שיחרור דהא לא גרע השטר מאילו אמר לו בע"פ באפי תרי זיל ומיושב קושית מהרש"א דשפיר עביד רבי ק"ו אבל להשיטה מקובצת דס"ל דעו"ג קונה גופו כקנין שיש לישראל בע"ע והרי בנקנה לישראל לא מהני מחילה וצריך שטר דוקא וכיון דצריך קנין הא ודאי דלר"ת אינו יוצא ממנו בשטר וקשה קושית מהרש"א ונאמר דר"ת ס"ל כהריטב"א זה נראה עוד דהר"ת אזל בזה לשיטתו דלכאורה היה נראה לי להוכיח כהשיטה מקובצת ודלא כהריטב"א מהא דבקידושין דף כ' איתא גבי ישראל הנמכר לעו"ג נמכר במנה והשביח ועמד על מאתים אין מחשבין לו אלא מנה שנאמר מכסף מקנתו נמכר במאתים והכסיף ועמד על מנה מחשבין לו כפי שניו א"ל ההוא מרבנן לרבא מכדי האי קרא איכא למדרשינהו לקולא ולחומרא מאי חזית דדרשית לקולא נדרשינהו לחומרא וא"כ בשלמא אם נאמר דגופו קנוי והוי רבו מוחזק בו והעבד הוי המוציא ממנו שפיר פריך כיון שיש לפרש הפסוק דבא להקל על העבד וכן יש לפרשו דבא להחמיר על העבד מנ"ל למדרש להקל על העבד ולהוציא מן המוחזק אבל אם נאמר דגופו הוי רק כמשכון הא ודאי דהעבד נקרא מוחזק לגבי האדון והרי גם בכל מלוה שיש עליו משכון מבואר בחו"מ סי' ע"ב סעיף כ"ב דאם נתחדש איזה ספק בהחוב מקרי הלוה מוחזק ולא המלוה אע"ג דהמשכון ביד המלוה וכ"ש הכא דהעבד הוי מוחזק בעצמו וא"כ אם יש לנו ספק בהדרשה הא ודאי דיש לנו לדורשו להקל על העבד דמספיקא אין להחמיר עליו מבלי הוכחה ברורה ומאי פריך לרבא ומוכרח כהשיטה מקובצת דהאדון הוי המוחזק רק ר"ת אזל לשיטתו דבב"ק דף ג' כתבו התוס' בשם ר"ת דמודה הוא בתורה לדרוש לחומרא ואפי' בממון להוציא מן המוחזק יעו"ש

[ה] אמנם עיקר דברי הריטב"א לא זכיתי להבינם דהרי בב"ק דף קי"ג קאמרי' דרבא לטעמי' דאמר רבא ע"ע גופו קנוי והרי עיקר מימרא דרבא דקאמר דגופו קנוי הוא בקידושין דף ט"ז גבי נמכר לישראל דמש"ה צריך שטר דוקא ולא סגי במחילה משום דגופו קנוי ומוכרח ע"כ דשוים הם לגמרי נמכר לעו"ג כנמכר לישראל דאי נאמר דבעו"ג הוי רק כמשכון ומהני ליה מחילה מאי לטעמי' דקאמר והיאך תלוי זה בזה כלל וצ"ע ואין להוכיח כהריטב"א מהא דביבמות דף מ"ה איתא הלוקח עבד מן העו"ג וקדם וטבל לשם בן חורין קנה עצמו ב"ח מ"ט עו"ג גופיה לא קני ליה מה דקני מקנה לישראל וכיון דטבל לשם ב"ח אפקעי' לשיעבודא כדרבא דאמר רבא הקדש חמץ ושיחרור מפקיע מידי שיעבוד הרי מוכח דאפי' עו"ג בעו"ג אין לו