בית הלוי חלק א נח

וא"כ צריך להיות לוקה תשעה אבל בהך דזורע בנחל איתן י"ל דהמשנה לא איירי בהך איסורא כלל והרי כמו כן י"ל על הא דלא תני המשנה יוה"כ דלא איירי ביוה"כ רק ביו"ט וא"כ ניחא שפיר דברי הריב"א והיש"ש ואין אנו צריכין למש"כ באות ובאמת צ"ע לכאורה על פרש"י בפסחים שהקשה אמאי לא תני שבת דמאי עדיפא לנו הך קושי' מכל הני קושיו' שהקשו האמוראים טובא במס' מכות והמשנה לא חשבה לכולם וכסברת התוס' והרי כמו כן ניחא הא דלא תני שבת והנראה לי בדעת רש"י דס"ל דאיסורא דשבת ה"ל למחשבי' ולא דמי לזורע בנחל איתן וחורש בעצי אשירה דבהני איסורי לא איירי כלל אבל כיון דאיירי המשנה באיסור מלאכה דיו"ט הקשה ג"כ דליחשב נמי איסור מלאכה דשבת דכולהו איסור מלאכה חדא גווני היא ומ"מ הרי אין מזה קושי' על הריב"א אם לא ס"ל סברא זו וס"ל דאע"ג דתרווייהו הוי איסור מלאכה מ"מ י"ל דלא איירי המשנה רק ביו"ט ולא ביוה"כ וחולק בהך סברא על רש"י והרי עדיפא מזה חזינן דגם בהני איסורין דתני במשנה מ"מ לא חשבה כל גווני שיכול להיות בהו גופא דהרי תני בה כהן ונזיר בבית הטומאה וע"ש בפרש"י ותוס' דחשבו חשבון של השמונה לאוין דנקטה המשנה וכן בפי' המשנה להרמב"ם וכולם חשבו לנזיר רק במלקות אחת ולכאורה הוי קשה לי דהא בנדרים דף ג' אמרינן מה נדרים עובר בבל יחל ובל תאחר אף נזירות עובר בבל יחל ובל תאחר וכן פסק הרמב"ם בפ"ה מהל' נזירות דנזיר שטימא עצמו עובר בבל יחל ובל תאחר וא"כ הא הוי עשרה מלקיות שוב מצאתי בטורי אבן בר"ה דף ד' שהקשה כן והוסיף להקשות עוד דהרי בנזיר איכא עוד מלקות משום לא יבא היכא דטומאה וביאה בהדדי קאתי וכדאיתא בנזיר דף מ"ג והנה קושייתו מהך דלא יבא יש לדחותה בפשיטות דהא בנזיר דף מ"ג מבואר להדיא בגמ' דלא משכחת לה להך דינא דטומאה וביאה בהדדי רק בנכנס לבית ואח"כ מת שם אדם או בנכנס בשידה תיבה ומגדל ופרע אח"כ המעזיבה והני תרי גווני לא משכחת לה בשדה כלל ובמתניתין דקתני חורש סתמא איירי בשדה ואם יהיה משכחת שיהיה טומאה וביאה בהדדי באיזה אופן רחוק ודאי דליכא להקשות דליחשב לה המשנה אבל מהך דבל יחל ובל תאחר קשה ונצטרך לומר כמו שתי' הטורי אבן בעצמו שם דאיירי כגון שכבר נטמא הנזיר באותו יום עצמו מקודם וא"כ במה שמטמא שנית באותו יום הא אינו מאחר כלל נזירות דטהרה שלו וגם על הך דבל יחל נצטרך לומר לכאורה דבימי טומאתו אע"ג דאסור לו לטמא שנית מ"מ אז ליכא הך דבל יחל ועכ"פ הרי זה חזינן דגם באיסור נזיר דאיירי בו המשנה מ"מ לא איירי רק בכהאי גוונא שכבר נטמא באותו יום עצמו ואע"ג דהמשנה הוי מצי למנקט בנזיר טהור ואז היה חייב עשרה מלקות ומ"מ לא תני לי' וכ"ש דליכא להקשות אמאי לא תני יוה"כ או שבת ולהקשות מזה על הריב"א וא"כ לכאורה צ"ע על רש"י שהקשה דליחשב שבת דמי עדיף מהני איסורין דבנזיר גופה ועכ"פ מדברי רש"י שהקשה דלחשיב שבת והרי כמו כן קשה דליחשב יוה"כ ואינו מתורץ בתירוצו של רש"י ומוכרח דס"ל דאין חילוק מלאכות ביוה"כ ומוכח דלא כהיש"ש: [ט] אמנם באמת נראה לומר בדרך אחר דאין כאן שום מחלוקת בזה בין הראשונים וי"ל דכ"ע ס"ל סברת היש"ש דיוה"כ נלמד משבת לכל מילי וכשם שיש חילוק מלאכות בשבת כן יש חילוק מלאכות ליוה"כ דהרי ודאי דמש"כ למעלה לישב דברי הריב"א דס"ל דהמשנה לא איירי בהני איסורין והבאתי ראיה מבל יחל ובל תאחר עדיין קשה לי על כל הני אמוראי דבמכות שם שהקשו דליחשב זורע בנחל איתן וחורש בעצי אשרה ולא סבירא להו סברא זו אמאי לא הקשו יותר בפשיטות דליחשב גם בל יחל ובל תאחר וכגון בנזיר טהור שטימא עצמו השתא וע"כ נראה ברור דהך משנה לא חשבה רק דיש חורש תלם אחד וחייב על מעשה אחת של חרישה זו משום שמונה לאוין משמונה שמות של איסורים נפרדים וזהו דנחית התנא לאשמעינן אבל להרבות במנין המלקות מאיסור אחד בזה לא נחית התנא לאשמעינן כלל ומשום הכי הקשו כל הני אמוראין מאיסורין אחרים וכזורע בנחל איתן אבל מאיסור בל יחל ובל תאחר בנזיר טהור לא הקשו כלל כיון דהכל הוי מחמת איסורא דנזיר וכבר תני לנזיר במשנה והא דהקשה דלחייב שתים משום יו"ט משום חורש ומשום זורע הוא כיון דבע"כ חייב משום יו"ט שתי' לא ה"ל למתני דחייב שמונה מלקות כיון דלוקה תשעה אבל בהך דנזיר כיון דמשכחת לה אופן דאינו חייב אלא אחת וכגון כשהיה טמא כבר באותו יום עצמו לא הקשו כלל דלתני בנזיר טהור ויתוספו המלקות כיון דלא נחית התנא לאשמעינן ריבוי מלקות רק ריבוי מלקות משמות של איסורים נפרדים,. וראיה ברורה לזה דבמכות שם פריך על הא דאמר דאין חילוק מלאכות ליו"ט מהא דתניא המבשל גיד הנשה ביו"ט ואכלו לוקה חמש משום אוכל גיד ומשום מבשל בשר בחלב ואוכל בשר בחלב ומשום הבערה ובישול ביו"ט ומשני אפיק הבערה ועייל שבישלו בעצי אשירה ואזהרתי' מלא ידבק בידך מאומה מן החרם א"ל רב אחא ברי' דרבא לרב אשי וללקי נמי משום ולא הביא תועבה אל ביתך ומש"ה הדר בו ומוקים לה שבישלו בעצי הקדש ושם בסמוך תיכף אחר זה כשהקשו האמוראים על הך משנה דיש חורש תלם אחד איתא מתקיף לה רב אשי ולחשב נמי החורש בעצי אשירה ואזהרתי' מלא ידבק בידך מאומה מן החרם ולמה נקט רב אשי הך דלא ידבק לחודא ושבק הך דלא תביא וטפי ה"ל לאלומי קושייתו דבעצי אשירה יתוספו עוד שני מלקות משום לא ידבק ומשום לא תביא תועבה אבל לדברינו ניחא דכבר כתבנו במקום אחר דעתו של הרמב"ן דהך ל"ת דלא תביא תועבה אינו רק בעצי אשירה הנעבדת ולא באשירה שמטמינין תחתיו ע"ג וכיון דהמשנה דיש חורש תלם אחד לא נחית רק לאשכוחי ריבוי לאוין משמות נפרדים וא"כ כיון דבאיסור הנאה של ע"ג משכחת לה דלא יהיה רק מלקות אחד משום לא ידבק לחודא וכגון בהני שמטמינין תחתי' הע"ג לא קשה כלל דלחשב באופן שיהי' עוד מלקות משום איסור זה בעצמו ורק על הך ברייתא דהמבשל גיד בחלב דחשבה לבשר בחלב בתרתי משום מבשל בשר בחלב ואוכל בשר בחלב שפיר הקשה רב אחא דאי איירי בשבישלו בעצי אשרה א"כ ה"ל למינקט באשירה שעובדין אותה בעצמה ויתוסף מלקות משום לא תביא תועבה ועכ"פ ניחא שפיר הא דלא הקשו האמוראים מנזיר טהור שטימא עצמו וא"כ ניחא ג"כ דברי רש"י דס"ל לרש"י דאע"ג דחזינן דהמשנה לא חשבה זורע בנחל איתן משום דבאיסור זה לא איירי המשנה מ"מ עדיין שבת ה"ל למחשביה מדאיירי המשנה באיסור מלאכה דיו"ט ה"ה דה"ל למחשב איסור מלאכה דשבת ולזה תי' דהוי לאו שניתן לאזהרת מיתת ב"ד ומ"מ לא קשה דלחשב יוה"כ דבשלמא על שבת הקשה רש"י שפיר דלתני שבת ויתוסף עוד מלקות משום איסור אחר וכגון ביו"ט שחל להיות בשבת אבל יוה"כ לא קשה כלל דהא אי הוי תני יוה"כ לא הוי מצי למתני יו"ט ולא נרויח כלל בזה רק מה דביוה"כ יש חילוק מלאכות והיה חייב שתים משום יוה"כ ולא הוי רק ריבוי מלקות מאיסור א' ולא ריבוי משמות נפרדים ולריבוי של מלקות באיסור אחד הא לא נחית התנא כלל וא"כ ניחא הכל בלי שום מחלוקת וגם רש"י מודה דיש חילוק מלאכות ביוה"כ לכ"ע דנלמד משבת ולא קשה על הריב"א כלל מהמשנה דמגילה די"ל דלעולם ס"ל הבערה לחלק יצאת וגם קושיא של ש"א מהא דמצינו דהבערה אסורה ביוה"כ לא קשה כלל להריב"א וכמו שנתבאר

[י] והנה ראיתי להשאגת ארי' בסי' ע"א שהקשה על הריב"א מהא דאיתא בשבת דף קי"ד עולת שבת בשבתו לימד על חלבי שבת שקרבין ביו"ט דברי ר"ע ר' ישמעאל אומר לימד על חלבי שבת שקרבין ביוה"כ וקאמר בגמרא כשתמצא לומר לדברי ר' ישמעאל נדרים ונדבות קרבין ביו"ט ומש"ה ס"ל דלא צריך קרא להתיר להקטיר חלבי שבת ביו"ט ומוקים ליה דבא להתיר להקטירן ביוה"כ ולהריב"א הא י"ל דלעולם ס"ל לר' ישמעאל נדרים ונדבות אין קרבין ביו"ט משום איסור שחיטה ביו"ט ומ"מ לא צריך קרא להתיר להקטיר חלבי שבת ביו"ט משום דס"ל הבערה ללאו יצאת וא"כ הא ליכא לאיסור הבערה כלל ביו"ט ובהקטרה הא ליכא רק איסור הבערה וכמבואר ביבמות דף ל"ג גבי זר ששימש בשבת דקאמר ר' יוסי דחייב שתים משום זרות ומשום