בית הלוי חלק א נז

ואין לוקין עליו ולכאורה קשה דאכתי לתני יוה"כ שאין בו מיתת ב"ד רק כרת ויתחייב תשעה מלקות דהרי במכות שם קאמר ר' ינאי נמנו וגמרו המחפה בכלאים לוקה משום זורע ומוקים שם להך משנה דקתני יש חורש תלם א' וחשיב חיובא משום כלאים דאיירי כשמחפה כלאי זרעים בחרישתו ואיכא משום זורע דאל"כ חרישה בכלאים מי אסורה ופריך שם דא"כ לילקי משום יו"ט שתים משום חורש ומשום זורע ומשני חילוק מלאכות לשבת ואין חילוק מלאכות ליו"ט וא"כ הא אי הוי תני יוה"כ הי' חייב תשעה מלקות משום חורש ומשום זורע דהא ביוה"כ איכא חילוק מלאכות וראיתי בס' דרוש וחידוש במערכותיו שעמד על קושי' זו וכתב דלפי מה דפריך שם במכות דלתני גם בנשבע שלא יחרוש בחול ויו"ט ומשני האי תנא לא ס"ל כולל וא"כ הא לא חל יוה"כ על שביעית ומוכרח למתני יו"ט דשפיר משכחת לה בר"ה אמנם לפי מה דמבואר במק"א דודאי ס"ל להך משנה כולל בחמור על קל יעו"ש קשה דלתני יוה"כ ועיי' בדו"ח מה שתי' עוד לקושי' זו ואכ"מק לדבר בזה] דאע"ג דבמכות דף י"ג פליגי תנאי בחייבי כריתות אי ישנן בכלל מלקות או לא מ"מ הרי סתם משנה דריש אלו הן הלוקין חשבה גם לחייבי כריתות בכלל חיוב מלקות ובודאי דאין לנו לומר דסיפא דהך משנה דיש חורש תלם אחד ס"ל דחייבי כריתות אינם בכלל מלקות ופליג על הרישא וא"כ קשה דלתני יוה"כ ויהי' תשעה מלקות ומוכרח לכאורה מהך משנה דס"ל דגם ביוה"כ ליכא חילוק מלאכות ובע"כ לא נפק לי' חילוק מלאכות מקרא דמא' מהנה דמהך קרא הא ודאי דגם ביוה"כ איכא חילוק מלאכות כמש"כ למעלה באות ב' דהך קרא הא לא כתיבא בשבת כלל רק בפרשת קרבן חטאת ומוכרח דהמשנה ס"ל דחילוק מלאכות ידעינן מקרא דכתיבא גבי שבת וס"ל דיוה"כ משבת לא ילפינן ודלא כהיש"ש וא"כ הדרא קושיות של השאגת ארי' לדוכתא דלהריב"א דס"ל דלמ"ד ללאו לא הוי בכלל מלאכה ומותרת ביו"ט ה"ה דצריך להיות לדידי' מותרת גם ביוה"כ דמש"כ למעלה בשם ההפלאה לתרץ דיוה"כ נלמד שפיר משבת הרי אינו דהא חזינן דלמ"ד דס"ל דהבערה לחלק יצאת לא ילפינן יוה"כ משבת לענין חילוק מלאכות וכמו כן למ"ד הבערה ללאו יצאת אין לנו ללמוד יוה"כ משבת לענין לאסור הבערה וא"כ קשה עליו מהני סוגיות שהוכיח הש"א דביוה"כ אסור לכ"ע הבערה ומוכרח ע"כ דגם למ"ד ללאו יצאת מ"מ הוי בכלל מלאכה ונכלל בכלל אזהרה דל"ת מלאכה דיוה"כ וה"ה דאסורין ביו"ט וגם קושייתינו הדרא לדוכתא דמדלא נקטה המשנה במגילה לחלק בין יוה"כ לשבת בחילוק מלאכות מוכח דס"ל דגם ביוה"כ איכא חילוק מלאכות ובע"כ נפקא ליה מאחת מהנ' דאי מלא תבערו לא הוי ילפינן ליוה"כ וא"כ בע"כ לא תבערו אתי ללאו ואפ"ה תני אין בין יו"ט לשבת אלא אוכל נפש בלבד ולא תני דגם הבערה יש ביניהם ומוכח דגם למ"ד ללאו הוי מלאכה ואסור ביו"ט

[ז] ובשלמא קושייתינו מהך דמגילה נוכל לישב בפשיטות דלעולם ס"ל חילוק מלאכות מאחת מהנה ומש"ה איכא גם ביוה"כ ומ"מ ס"ל דהבערה הוי אב מלאכה גמורה וחייבין עליה מיתה וחטאת בשבת ומש"ה אסורה גם ביו"ט והא דכתיבא קרא דלא תבערו איצטריך לכדס"ל לר' שמעון במס' שבת דף ק"ו דמקלקל בהבערה חייב ונפקא ליה מדאסרה התורה שרפת בת כהן בשבת וע"ש בתוס' בד"ה מה לי שכתבו דלר"ש לא אתי' לא תבערו לא ללאו ולא לחלק דהרי איצטריכא לגופה לחייבו במקלקל ונאמר דכמו כן ס"ל להמשנה דמגילה ולעולם חייב סקילה על הבערה ושפיר הוי מלאכה גמורה ומש"ה אסורה ביו"ט אבל למ"ד דס"ל דללאו יצאת שפיר י"ל דלא הוי שם מלאכה עלי' ושרי' ביו"ט אבל אכתי קשה על הריב"א מהא דחזינן ביוה"כ דהבערה אסורה לכ"ע וכמו שהוכיח הש"א והרי זה חזינן מהך דמכות דיוה"כ אינו נלמד משבת ומוכרח ע"כ דהבערה הוי בכלל מלאכה גם למ"ד ללאו וה"ה דאסורה ביו"ט: אמנם על הריב"א נוכל לישב ונאמר דס"ל דלא כסברתו של היש"ש ויוה"כ לא נלמד משבת כלל דאין למדין קל מחמור להחמיר עליו רק ס"ל דכיון דביוה"כ כתיבא שבת שבתון א"כ גם הוא אקרי שבת בלשון הכתוב ומש"ה כל היכא דהפסוק לא קאי רק על שבת ואי אפשר לפרשו דקאי גם על יוה"כ אין לנו ללמוד יוה"כ משבת כלל אבל בהבערה ס"ל להריב"א דאסורה לכ"ע ביוה"כ דהרי הא דכתיב לא תבערו אש ביום השבת הרי י"ל דהפסוק קאי גם על יוה"כ כיון דגם הוא אקרי שבת ומש"ה גם למ"ד הבערה לחלק יצאת איכא חילוק מלאכות גם ביוה"כ וא"כ ניחא המשנה דמגילה בפשיטות דס"ל הבערה לחלק יצאת ומש"ה ס"ל דביו"ט איכא ג"כ איסור הבערה וס"ל ג"כ דיש חילוק מלאכות גם ביוה"כ אבל המשנה דמכות ס"ל דחילוק מלאכות בשבת ידעינן מקרא דמחללי' מות יומת וכמו דדריש לי' שמואל במס' שבת דף ע' התורה ריבתה חילולין הרבה ואם אינו ענין למזיד תניהו ענין לשוגג והך קרא הא ע"כ לא איירי רק בשבת ולא ביוה"כ דהא כתיבא בו מחלליה מות יומת ויוה"כ הא אין בו מיתת ב"ד כלל רק כרת גרידא ושוב אין למדין משבת ליוה"כ ולא דמי להבערה דלא ידעינן דאיירי בשבת רק מדכתיב ביום השבת ויוה"כ הא ג"כ אקרי שבת דאע"ג דלשמואל הא דריש לקרא דמחלליה מות יומת אם אינו ענין למזיד תניהו ענין לשוגג וא"כ לא הוי מיתה ממש מ"מ הרי פשטי' דקרא הא הוי מיתה ממש וא"כ ע"כ לא מצי קאי על יוה"כ ורק הריבוי דחילולים הרבה מוקים לה שמואל באם אינו ענין על שוגג אבל הך מות יומת בודאי מודה שמואל דעיקרו קאי על מזיד וראי' ברורה לזה דהתוס' בשבת דף ק"ו בד"ה מה לי הקשו דלר' שמעון דס"ל דמקלקל בהבערה חייב א"כ מנ"ל חילוק מלאכות בשבת דהך לא תבערו הא איצטריך לחייבו גם במקלקל ותירצו דנפקא ליה ממחלליה מות יומת באם אינו ענין וכשמואל וראיתי במפרשים שהקשו על זה מהא דבכתובות דף ל"ד ובב"ק דף ע"א אמרינן דלר"ש מעשה שבת אסור משום דכתיב כי קודש היא מה קודש מעשי' אסורין אף שבת מעשיה אסורין יכול אף בשוגג ת"ל מחלליה מות יומת במזיד אמרתי לך ולא בשוגג הרי דלר"ש מוקים הפסוק דמחלליה על מזיד ולא כשמואל דמוקים ליה על שוגג וא"כ הא לא מצי נפק לר"ש מיני' חילוק מלאכות דהוי רק בשוגג ולפי דברינו ניחא דודאי גם שמואל מודה דעיקר הפסוק דמחללי' מות יומת קאי על מזיד ומיתה ממש ורק דריבוי דחילולים הרבה מוקים לה באם אינו ענין על שוגג גם מיושב בזה הא דבסנהדרין דף ע"ד אמרינן דלר"ש הא דכתיב נער נערה למעוטי שבת דלא ניתן להצילו בנפשו סד"א נילף חילול חילול מע"ג קמ"ל דכתבו התוס' דעל שארי דברים דכתוב בו חילול לא צריך מיעוט דרק שבת הוי ס"ד ללמוד מע"ג דבתרווייהו כתיב חילול במקום מיתה וראיתי בספר מנחת אהרן שם שהקשה דהרי שם קיימינן אליבא דר"ש ואיהו הא מוקים להאי מחלליה על שוגג ולקרבן יעו"ש ולפי"ז ניחא שפיר ובדברינו אלה מיושב לנו מה שהקשו התוס' בשבת דף ע' בד"ה לא דשמואל דאמר כמאן לא כר' יוסי דנפקא לי' חילוק מלאכות מאחת מהנה ולא כר' נתן דנפק לי' מלא תבערו ובשבת דף ק"ו הקשו ג"כ כן וכתבו דשמואל יאמר דר"ש ס"ל כן ולדברינו הא גם מהך סתם משנה דמכות דס"ל דאין חילוק מלאכות ביוה"כ מוכרח ע"כ דס"ל דחילוק מלאכות נפק ממחלליה וכמו שנתבאר

אכן דעת הים של שלמה שכתב דלריה"ס מעשה יוה"כ אסור מדאורייתא דלכל מילי נלמד יוה"כ משבת לכאורה קשה עליו מהך משנה דיש חורש תלם א' מדלא חשבה יוה"כ מכלל דס"ל דאין חילוק מלאכות ביוה"כ ואינו נלמד משבת

[ח] והנראה דבלא"ה אין לנו להקשות להריב"א מהא דלא תני בהמשנה דיש חורש תלם אחד יוה"כ כיון דבמכות דף כ"א הא בלא"ה הקשו כמה אמוראי קושית' טובא על הך משנה דהוי מצי לחשוב וכמו זורע בנחל איתן וחורש בעצי אשירה ועוד קושיו' יעו"ש דלא מתרץ הגמ' כלום על כל הני קושיו' וכתבו שם התוס' בד"ה מתקיף די"ל דלא איירי המשנה בכל הני גווני יעו"ש והא דפריך בגמרא לעיל על ר' ינאי דקאמר דמחפה בכלאים חייב משום זורע דלחשוב נמי זורע ביו"ט הוא משום דהרי בהך אופן דאיירי המשנה דבהדי דחריש קא מכסי זרעים הא בע"כ איכא גם זורע ביו"ט