בית הלוי חלק א נא

שכתבנו דזה אי אפשר כלל לומר כן כיון דבריש חולין תנן להדי' דחשו"ק ששחטו ואחרים רואין אותן שחיטתן כשרה וכר' נתן והיאך נאמר דהך משנה חולקת על זה הרי דגם בלא דברי ר"ת מוכרח לומר כן ושוב הא י"ל דלר"ש אליבא דר' יוחנן הוי שחיטתן נבלה אמנם הא כבר כתבנו דגם בלא שום ראי' ג"כ אין לומר כלל דלר"ש יהי' שחיטתן נבלה כשחיטת עו"ג

[ג] גם יש להקשות דבתמורה דף ד' ס"ל לרבא דכל מילתא דאמר רחמנא לא תעביד אי עבד לא מהני והקשו המפרשים דא"כ שוחט בשבת אמאי שחיטתו כשרה נימא דלא מהני ובנתיבות המשפט סי' ר"ח כתב לתרץ דעד כאן לא קאמר רבא דלא מהני רק היכא דיתוקן הדבר שהקפידה התורה במה שאסרתו ובמה דנאמר דלא מהני יקויים זה ויתוקן אבל בשוחט בשבת הא לא יתוקן כלל במה דנאמר דלא מהני דאע"ג דנאמר דלא הוי שחיטה והוי עכ"פ נחירה ג"כ איכא הך חילול שבת דתיקן להוציאה מידי אבר מן החי לבני נח וסברא זו נזכרת ג"כ בשו"ת מהרי"ט ח"א סי' ס"ט וע"ש והנה הגם דהוא תי' נכון בסברא מ"מ עדיין לא ניחא אליבא דר' יהודה לפי פירושו של ר"ת דר' יהודה פוטר אפי' בחובל וצריך לכלבו משום דצריך שיהי' התיקון מיד בעת עשיית המלאכה והא דשוחט חייב משום דשם הוי התיקון מיד שיצאה מידי אמה"ח וא"כ הרי בחולין דף ל"ב אמרינן דמפרכסת אסורה לבני נח משום דלדידהו במיתה תלי רחמנא ולא בשחיטה ומסקינן שם דמ"מ שרי גם לבן נח משום מי איכא מידי דלישראל שרי ולעו"ג אסר וכל זה הא לא הוי רק בשחיטה אבל בנחירה דלא הוי שחיטה כלל הא ודאי דכל זמן שהיא מפרכסת דאסורה לבן נח משום אמה"ח וא"כ אם נאמר דלא מהני הא שפיר יתוקן האיסור ולא יהי' חילול שבת דכיון דלא הוי רק נחירה א"כ כל זמן שתפרכס ליכא שום תיקון ורק אח"כ כשתגמר מלפרכס יהי' התיקון ולא בעת השחיטה ולר' יהודה אליבא דר' יוחנן הא פטור בכה"ג וכיון דיתוקן האיסור צריך להיות לא מהני לרבא וא"כ תיקשה לרבא דלר' יהודה שוחט בשבת אמאי שחיטתו כשרה והרי בחולין דף י"ד דתנן השוחט בשבת שחיטתו כשרה ומוקים לה רב כר' יהודה מדנקט שבת דומי' דיוה"כ דאסור באכילה ליומא ובודאי דוחק גדול לומר דרבא יחלוק על רב דמוקים להמשנה כר' יהודה ורבא יסבור דאתי' רק כר"ש דמחייב במקלקל בחבורה וא"צ שיהי' התיקון מיד ולר' יהודה יהי' באמת שוחט בשבת אסורה דלא מהני ודאי דהוי דוחק גדול לומר כן ואין להביא קצת סמוכין לזה דרבא ס"ל דלר' יהודה שחיטת שבת אסורה דלא מהני מהא דבמס' סנהדרין דף פ"א כתבו התוס' בד"ה מאן שמעת דהא דפסיקא לי' להגמר' בכמה דוכתא דר' יהודה ור"ש פליגי במקלקל בחבורה ולא נמצא כן בשום ברייתא להדי' וכתבו דקבלה הי' בידם פלוגתא זו ועוד כתבו דהא דלר"ש חייב גם מקלקל שמעינן מהא דתנן במס' פסחים דף ע"ג ושאר כל הזבחים ששחטן בשבת לשם פסח אם אינם ראוין חייב ואם ראוין ר"א אומר חייב ר' יהושע אמר פטור ואמרינן שם בגמר' מאן תנא דשני לי' בין ראוין לשאינם ראוין ר"ש היא כו' הרי דהך ברייתא אתי' כר"ש ומחייב אע"ג דהוי מתעסק ובמס' כריתות אמרינן הנח לתינוקת הואיל ומקלקל בחבורה חייב מתעסק נמי חייב וא"כ מדחזינן בפסחים דלר"ש חייב מתעסק בחובל מוכרח דס"ל דגם מקלקל חייב בחובל וראיתי מקשין על זה דרבא הא חולק שם בכריתות על הך סברא דמתעסק תלוי במקלקל וס"ל דאינו תלוי זה בזה ולדידי' הא עדיין תיקשה דמנ"ל דר"ש ס"ל דמקלקל בחבורה חייב אבל לפי פירושו של ר"ת הא ניחא היטב דלרבא לשיטתו שפיר מוכח כן כיון דס"ל דאי עביד לא מהני וא"כ הא מוכרח מסיפא דהך ברייתא דקתני דבראוין ס"ל לר' יהושע פטור ומוכרח דהוי שחיטה כשירה והקרבן כשר דאם הי' הקרבן פסול אמאי פוטרו ר' יהושע דהא הוי טעה בדבר מצוה ולא עשה מצוה ור"ש הא ס"ל להדי' בשבת דף קל"ז והובא ג"כ בתוס' פסחים דף ע"ג ד"ה לר"י דעד כאן לא פטר ר' יהושע רק היכא דטעה בדבר מצוה ועשה מצוה אבל בלא עשה מצוה חייב וכיון דהך משנה מוקמינן כר"ש דאיהו הוא דמחלק בין ראוין לשאינם ראוין הא מוכרח דס"ל לר"ש דשוחט בשבת שחיטתו כשרה והקרבן כשר ואמאי נימא דלא מהני ויתוקן האיסור דהא לא הוי התיקון מיד בעת המלאכה ומוכיח מיני' רבא שפיר דר"ש לא בעי שיהי' התיקון מיד וגם כשיהי' התיקון בא אח"כ וכגון בחובל וצריך לכלבו ג"כ חייב לר"ש וא"כ הא לא יתוקן האיסור במה דנאמר דלא מהני ומש"ה מהני והוי הקרבן כשר והוי עשה מצוה ומש"ה פוטרו ר' יהושע זה אינו דודאי דלר"ת ע"כ מוכרח לומר כתי' הראשון של התוס' דסנהדרין דקבלה הית' בידם פלוגתא זו של ר"י ור"ש דהרי התוס' כתבו שם בסנהדרין דהא דר' יהודה פוטר במקלקל בחבורה נפקא לן מהא דתנן נוטל אדם מחט של יד ליטול בו את הקוץ וניחוש דלמא חביל בה ובשלמא לר"ש ניחא דגם אם חביל בה הוי מלאכה שאינה צריכה לגופה ופטור עליה אבל לר' יהודה דמחייב במלאכה שאינה צריכה לגופה ניחוש דלמא חבל ומכאן ידעה הגמר' דס"ל לר"י דמקלקל בחבורה פטור ולר"ת הא אי אפשר לומר כן דהא מזה ליכא להוכיח רק דלר"י פטור במקלקל גמור דהרי שם אם יחבול שלא בכוונה הא הוי מקלקל גמור ובכה"ג הא גם לר"ש פטור דגם ר"ש לא מחייב אלא בצריך לכלבו דהוי מתקן אח"כ ומנ"ל להגמר' דר"י פוטר גם בכה"ג ומוכרח דהתוס' בסנהדרין לא כתבו דמהני משניות נוכל לדקדק הך פלוגתא דר"י ור"ש רק אליבא דשיטת רש"י או אליבא דר' אבהו דר"י ור"ש פליגי במקלקל גמור אבל לר' יוחנן דס"ל דפליגי בחובל וצריך לכלבו לפר"ת בע"כ מוכרח דקבלה הי' בידם פלוגתא זו ונהדר לדידן דלפר"ת דר' יהודה פוטר אפי' במתקן אח"כ א"כ הא תיקשה לרבא דשוחט בשבת אמאי שחיטתו כשרה נימא דאי עבד לא מהני ובודאי דוחק גדול לומר דלר' יהודה באמת שחיטת שבת הוי נבלה ועוד דגם אם נרצה לקבל זה הדוחק ונאמר דרבא מוקים הך משנה דהשוחט בשבת שחיטתו כשרה רק כר"ש וחולק על רב דמוקים לה שם בחולין כר' יהודה מ"מ אכתי תיקשה לרבא מכמה משניות דתני' בהו דהשוחט בשבת שחיטתו כשרה בחולין דף י"ד ובב"ק דף ע' לענין ד' וה' דהרי ודאי דאין לומר דרבא יסבור דלא כהני משניות ותיקשה אמאי כשרה נימא דלא מהני ונהי' מוכרח לומר דמש"ה לרבא ג"כ שחיטתו כשרה משום דלא יתוקן האיסור במה דלא מהני וא"כ בע"כ מוכרח לומר דרבא ס"ל דגם בחובל וצריך לכלבו חייב דלא בעינן שיהי' התקון מיד ומש"ה מהני דגם גבי נחירה איכא חילול שבת והרי תיקשה לרבא דמנ"ל לחייב גם בשלא בא התיקון מיד כיון דבכל מלאכת שבת הא לכ"ע צריך שיהי' התיקון מיד לפר"ת ומנ"ל להוציא חובל מכללא ולחייב בה גם כשהתיקון בא אח"כ ובע"כ ממילה הוא דילפינן לה ומוכרח לומר לרבא דבמילה לא הוי התיקון מיד דס"ל דליכא שום איסורא על הקטן כשהוא ערל באכילת תרומה וקדשים דיסבור דמדאורייתא שרי לספות לו בידים וא"כ הא תיקשה על רבא מכל הני משניות דתני בהו דשחיטת חשו"ק כשר כשגדול עומד ע"ג מדחשבינן לי' בר זביחה הא מוכח דלא ספינן לי' בידים והרי מהני ב' משניות ביחד מוכרח דאי עביד מהני דאי נאמר דלא מהני הא בע"כ מוכרח דלא כא' מהני ב' משניות וכמו שנתבאר דמהא דשחיטת חשו"ק כשר מוכרח דהוי בר זביחה ולא ספינן לי' בידים וא"כ ליכא ללמוד מהא דמילה דחובל א"צ שיהי' התיקון בא מיד ושוב הדרינן לכללא דגם חובל הוי כמו כל המלאכות דצריך שיהי' התיקון בא מיד וא"כ הא יתוקן האיסור במה דנאמר דלא מהני ואפ"ה תנן דהשוחט בשבת שחיטתו כשירה ומוכרח ע"כ דאי עביד מהני ולדעת ר"ת נצטרך לדחוק ע"כ דרבא ס"ל כר' אבוה דלדידי' יליף ר"ש ממילה דגם מקלקל גמור חייב דסובר דמה דהוי תיקון בגוף הקטן לא חשיבא תיקון כלל כיון שאין התיקון בגוף של הערלה דבה הוי המלאכה וכמו שכתבנו למעלה בשם המאור והרשב"א ומש"ה אע"ג דס"ל דלא ספינן בידים מדאורייתא והוי בר זביחה ומש"ה שחיטתו כשרה מ"מ לא חשיב זה תיקון כלל כיון שאין התיקון בהערלה ויליף ממילה לחייב גם במקלקל גמור וא"כ הרי לא יתוקן האיסור במה דנאמר דלא מהני ומש"ה שוחט בשבת שחיטתו כשירה ואתי' הך משנה דשוחט בשבת רק כר"ש ובודאי דוחק גדול לומר דרבא יחלוק על רב דבחולין וגם יחלוק על ר' יוחנן דלר"י דס"ל דגם לר"ש צריך תיקון ומוכרח דמה דהתינוק