בית הלוי חלק א מ

סימן ט

יחקור לדידן דקיי"ל דצריך לסמוך גאולה לתפלה גם במעריב אם במקום מצוה כגון לקבל שבת מקודם אם צריך גם כן לסמוך דוקא או לא

בברכות דף כ"ז איתא רב צלי של שבת בע"ש וכתב הרא"ש ולאחר יציאת הכוכבים הי' קורא ק"ש בעונתה ואע"פ שלא היה סומך גאולה לתפלה כיון שהיה מכוין למצוה להוסיף מחול על הקודש לא חייש לסמיכה וכן כתבו בתר"י. הרי נתברר דמשום מצוה דהוספה מחול על הקודש לא חיישי' לסמיכת גאולה לתפלה בשל ערבית אמנם בדברי הרא"ש מצינו סתירה לזה לכאורה וכמו שהקשה עליו השאגת ארי' בסי' ג דבריש ברכות כ' הרא"ש דברי ר"ת שנתן טעם על מה שנהגו העם לקרות ק"ש קודם צה"כ משום דקיי"ל כר' יהודה דס"ל דזמן מנחה הוי עד פלג המנחה והוא שעה ורביע קודם צה"כ ומכאן ואילך הוי לילה לענין ערבית וה"ה לענין ק"ש ואמרי' שם דעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד ואמרינן נמי רב צלי של שבת בערב שבת והרא"ש שם דחה ראיותיו דרק לענין תפלה דנגד תמידים תיקנו הוי שיעורא בפלג המנחה אבל ק"ש דתלוי בזמן שכיבה לא הוי עד יציאת הכוכבים והא דרב צלי של שבת בערב שבת דלמא ס"ל כריב"ל דאמר תפלות באמצע תיקנום ולא צריך לסמוך גאולה לתפלה של ערבית והיה קורא ק"ש אחר צה"כ עכ"ד הרי חזינן דלא תי' כאן דמשום מצוה דהוספה מחול על הקודש לא חייש לסמיכה ומוכח דס"ל דמאן דמצריך לסמוך גם במקום מצוה צריך לסמוך וכבר כ' הש"א דדבריו סותרין זה את זה ועוד יותר נראה דהרי ע"כ צריכין אנו לתי' של הרא"ש שכתב בריש המסכתא דלמא רב ס"ל כריב"ל דהרי בדף כ"ז ע"ב איתא דשאל ר' ירמיה לרב מי בדלת וא"ל אין בדילנא הרי דר' ירמיה נסתפק בעובדא דרב אם קיבל שבת בתפלתו ובדיל ממלאכה וכבר ראיתי מי שהקשה על מה שכ' הרא"ש דמשום מצוה לא חייש לסמיכה גאולה דא"כ היאך נסתפק ר' ירמיה אם בדיל הא ע"כ בדיל דאי לא בדיל אמאי לא חייש לסמיכה ושכחתי המקום שראיתי קושי' זו ובודאי מוכרח לומר כמש"כ הרא"ש בריש המסכת דלמא ס"ל לרב כריב"ל וא"כ גם לפי המסקנא דהשיב לו בדילנא אין ראיה לדין זה דבמקום מצוה לא חיישינן לסמיכה די"ל דס"ל כריב"ל והנראה לבאר דאין כאן שום סתירה בדברי הרא"ש והוצרך הרא"ש לומר ב' הסברות וגם לפמש"כ דרב ס"ל כריב"ל מ"מ מוכרח דמשום מצוה דהוספה לא חייש לסמיכה וכמו שנתבאר דהנה השאגת ארי' הקשה על תי' זה שכ' דרב ס"ל כריב"ל דאכתי קשה היאך אמרינן שם דעבד כמר עבד דהא אנן קיי"ל כר' יוחנן דגם בערבית צריך לסמוך והיאך אפשר להתפלל ערבית מיד אחד פלג המנחה ומוכרח כר"ת דלר' יהודה הוי גם זמן ק"ש אחר פלג המנחה ובאמת דזה אין קושי' על הרא"ש די"ל דהרא"ש מפרש הא דאמרינן דעבד כמר עבד אין הפי' דלכתחילה יכול להתפלל מעריב מיד אחר פלג המנחה רק בדיעבד קאמר דאי עבד והתפלל אז מעריב עבד וא"צ לחזור ולהתפלל מעריב אחר צה"כ דמשום הא דלא סמיך גאולה לתפלה הא א"צ לחזור להתפלל אבל אם הוי קיי"ל כרבנן דזמן מנחה עד הערב גם בדיעבד לא היה יוצא אם התפלל אז מעריב ושפיר י"ל דגם לר' יהודה לכתחילה אסור להתפלל מעריב משום הא דצריך לסמוך ורק בדיעבד יצא לר' יהודה ורק מהא דחזינן דרב צלי של שבת בערב שבת הא מוכח מהא דעשה לכתחילה כן דגם זמן ק"ש הוי מפה"מ ועל זה כ' הרא"ש דאין ראי' דלמא ס"ל לרב כריב"ל ולר' יוחנן באמת א"א להתפלל לכתחילה מעריב מפה"מ ורק בדיעבד יצא אמנם זה קשה על הרא"ש דריש ברכות דהא בדף כ"ז מבעי' לן אי הלכה כר' יהודה דאמר דזמן מנחה הוי רק עד פלג המנחה או לא ופשיט לי' מדרב צלי של שבת בערב שבת ש"מ הלכה כר"י ודחי אדרבא מדר"ה ורבנן לא מצלי עד אורתא ש"מ אין הלכה כר"י ומסיק והשתא דלא איתמר הלכתא לא כמר ולא כמר דעביד כמר עביד ודעביד כמר עביד ומאי מוכיח מר"ה דס"ל דלא כר"י דלמא ס"ל לר"ה כר' יוחנן דגם בערבית צריך לסמוך ומש"ה אע"ג דס"ל במנחה כר' יהודה דלא הוי רק עד פה"מ וא"כ מצד התפלה הי' יכול להתפלל מעריב מ"מ הי' מוכרח להמתין עד צה"כ שיגיע זמן ק"ש כדי לסומכה לגאולה וכיון דמרב מוכח דהלכה כר"י ומר"ה הא אין ראי' כלל דלא ס"ל כר"י בזמן התפלה הלא צריך להיות הלכה כר"י והיאך קאמר דעבד כמר עביד ויכול להתפלל מנחה אחר פלג ומוכרח ע"כ כר"ת דלר' יהודה גם זמן ק"ש מתחיל מפלג המנחה וצ"ע לכאורה דברי הרא"ש והנראה לישב דברי הרא"ש בטוב דהא ודאי דלכאורה קשה על הך סוגי' דמדקדק מדר"ה דלא מצלי עד אורתא ש"מ דס"ל דלא כר' יהודא דס"ל להגמר' דלר"י מכיון שנשלם זמן מנחה צריך להתחיל זמן מעריב והרי גם לפי' ר"ת דס"ל דלר"י מתחיל זמן ק"ש מפה"מ מ"מ קשה דהיאך תלוי זה בזה ודלמא בהא דס"ל לר"י דזמן מנחה הוי רק עד פה"מ ס"ל לר"ה כר"י ומה דס"ל דזמן ק"ש מתחיל מפה"מ לא ס"ל לר"ה כר"י ומש"ה הוצרך להמתין במעריב עד צה"כ אע"ג דזמן מנחה נשלם מקודם דאין לומר דס"ל להגמר' דזה תלוי בזה ומיד שמשלים מנחה מתחיל זמן ק"ש של מעריב דהא ודאי דזה אינו דהרי אחר צה"כ בודאי דכ"ע מודים דאי אפשר להתפלל מנחה דאפי' רבנן דפליגי על ר"י לא קאמרי דזמן מנחה רק עד הערב ולא יותר דאחר צה"כ הא אי אפשר להקריב שום קרבן דביום צותו כתיב וא"כ מנחה דהוי נגד תמיד של בין הערבים הא א"א להתפלל אחר צה"כ לכ"ע והרי אפ"ה קאמר ר' חנינא בריש ברכות דזמן ק"ש של ערב הוי משהעני נכנס לאכול פיתו במלח ור' אחא קאמר שם משעה שרוב בני אדם נכנסין להסב והוי יותר מאוחר משיעורא דעני וכמו שפרש"י שם להדי' ואמרינן שם בגמר' דשיעורא דעני הוי מאוחר משיעורא דכהנים נכנסין לאכול בתרומתן ושיעורא דכהן הא מבואר להדי' בגמר' שם דהוי צה"כ הרי חזינן להדי' דלר"ח ור"א אע"ג דודאי כלה זמן מנחה בצה"כ מ"מ לא מתחיל זמן ק"ש רק הרבה יותר אחרי כן ואינו מוכרח להיות תיכף משנשלם זמן מנחה להתחיל זמן ק"ש וכמו כן יש להוכיח דהא התוס' כתבו במס' זבחים דף נ"ו דהא דאמרינן שם דדם נפסל בשקיעת החמה היינו בהתחלת השקיעה דהוי שיעור ארבעה מילין קודם צה"כ ולדידהו הא ודאי דכ"ע מודים דלא הוי זמן מנחה רק עד התחלת שקיעה וכמו שהאריך בזה השאגת ארי' בסי' י"ז והרי לכל התנאים שמביא הגמר' בריש ברכות לא הוי אז זמן ק"ש דהא היותר מקדים שם הוי ר' אליעזר וקאמר משעה שקדש היום בערבי שבתות דהיינו התחלת בין השמשות דהוי לכל היותר רק תלתא רבעי מיל קודם צה"כ ור"מ קאמר שם דזמן ק"ש הוי משעה שהכהנים טובלין וא"ל ר"י והלא כהנים מבעו"י הם טובלין ופריך בגמר' שפיר קאמר לי' ר"י ומשני דר"מ קאי על בה"ש דר' יוסי דהוי כהרף עין קודם צה"כ וקודם לזה יכולין לטבול הרי דס"ל להגמר' דלכל הני תנאי אין סברא כלל להקדים זמן ק"ש קודם שיעור בה"ש הגדול דהיינו תלתא רבעי מיל והרי זמן מנחה כבר נשלם מהתחלת השקיעה דהוי שלשה מיל ורביע קודם בה"ש הרי דק"ש אינו מוכרח להיות תיכף אחר שנשלם זמן מנחה וא"כ מאי מוכיח מר"ה מדלא מצלי עד אורתא דלא ס"ל כר"י דלמא בעיקר זמן התפלה של מנחה ס"ל כר"י דהוי רק עד פה"מ ורק בהא דזמן ק"ש ס"ל לר"ה דלא הוי רק מצה"כ ומש"ה לא התפלל מעריב מקודם משום דס"ל כר' יוחנן דגם במעריב צריך לסמוך גאולה לתפלה ואפי' לר"ת קשה כל זה דאע"ג דר' יהודה ס"ל דזמן ק"ש הוי מפה"מ מ"מ הא טעמו משום דלא דריש ובשכבך וכמש"כ התוס' בריש ברכות בד"ה אלר"י ואין זה תלוי כלל במה דס"ל דמנחה נשלם אז וכמו דמוכח מכל הני תנאים שהבאנו וא"כ הא י"ל דבזמן ק"ש הוא דלא ס"ל לר"ה כר"י וע"כ הנראה מוכרח דהא דמדקדק הגמר' מדר"ה דלא כר"י אין הכוונה דאי כר"י א"כ מיד אחר שהשלים זמן מנחה צריך להתחיל זמן מעריב דזה אינו הוכחה כלל כיון דחזינן דכולהו תנאי הנ"ל ס"ל דאע"ג שנשלם מנחה מ"מ לא הגיע זמן ק"ש וממילא א"א להתפלל מעריב לר' יוחנן דמצריך להסמיך גם במעריב רק ההוכחה של הגמר' הוי להיפוך דכיון דלר"ה אי אפשר להתפלל מעריב בודאי יוכל להתפלל מנחה אפי' אחר פה"מ דס"ל להגמר' דכל טעמו של ר"י דקאמר עד פלג המנחה הוי רק משום דס"ל דמשם