בית הלוי חלק א ל

סימן ה

יחקור בהלכה אי מותר להשתין מים בתפילין בבה"כ עראי או אסור

גרסינן בברכות דף כ"ג איבעי' להו מהו שיכנס אדם בתפילין לבית הכסא קבוע להשתין מים כו' אתו ושיילו לרבא א"ל אסור חיישינן שמא יפנה בהם ואמרי לה שמא יפיח בהם וכתבו התוס' בד"ה חיישינן דבבה"כ עראי מותר דלא חיישינן שמא יפנה בעראי וכן כתב הרא"ש וכל הפוסקים מלבד הרמב"ם ם שכתב בפרק רביעי מה' תפילין דאסור אפי' בעראי וכתב הכסף משנה דאע"ג דבגמרא בלשון האיבעי' איתא בה"כ קבוע ומשמע דבעראי הוי פשיטא דמותר מ"מ לפי לישנא בתרא דקאמר דטעמו של רבא דאסור משום שמא יפיח בהן גם בעראי אסור וכן כתב השלטי גיבורים בפרק ג' דברכות דגם בעראי אסור שמא יפיח בהם דדרך המשתין להפיח והנראה בודאי דגם הפוסקים המתירים בעראי מודים להרמב"ם וש"ג בעיקר הסברא דגם בעראי איכא טעמא דשמא יפיח בהן והא דפסקו להתיר בעראי הוא משום דס"ל דקיי"ל כלישנא קמא דטעמו של רבא דאוסר הוי משום שמא יפנה בהם וטעם זה הא לא שייך בעראי דס"ל להני פוסקים דכיון דהוי בשל סופרים הלך אחרי המיקל וא"כ נראה דלדעת רש"י שהביאו התוס' במס' ע"ג דף ז' בד"ה בשל תורה דס"ל דבכל איכא דאמרי בשל תורה הלך אחרי המחמיר ובשל סופרים הלך אחרי הבתרא בין להקל ובין להחמיר וכן כתב רש"י בחולין דף נ' ועי' ברא"ש במס' ע"ג שם שהביא דעת הרי"ץ גיאות דלעולם הלכה כאיכא דאמרי ומקצת הגאונים פסקו בממונא כלישנא בתרא ובאיסורא לחומרא יעו"ש ועכ"פ לדברי כולם נראה דהכא קיי"ל כלישנא בתרא דהטעם הוי משום שמא יפיח בהן וא"כ צריך להיות אסור גם בעראי וכהרמב"ם

[ב] ולכאורה היה נראה להקשות מהא דביומא דף ס"ח מביא הגמרא הא דתנן בתמיד לא היו ישנים בבגדי קודש ופרש"י דשינה אסור בהם שמא יפיח בהם אלא פושטן ומקפלן ומניחן תחת ראשיהן ומדקדק הגמרא מינה ש"מ תפילין מן הצד שפיר דמי פי' דאי הוי אסור בתפילין גם בבגדי כהונה היה צ"ל אסור וא"כ אם נאמר כהרמב"ם דאסור להשתין בתפילין גם בעראי משום שמא יפיח בודאי נראה דגם בבגדי כהונה צ"ל אסור להשתין והרי ביומא דף כ"ח תנן זה הכלל היה במקדש כל המיסך רגליו טעון טבילה וכל המטיל מים טעון קידוש ידים ורגלים ויהיה מוכרח לומר דהך כל המטיל מים איירי כשפשט בגדיו דבבגדים הא אסור וע"ש בגמר' דפריך בשלמא רגלים משום ניצוצות אלא ידים אמאי ומשני דמצוה לשפשף וקשה דהרי בלא זה צריך קידוש ידים ורגלים דהרי ביומא דף ל"ב ובמס' זבחים דף י"ט איתא אמר רב אחא בר יעקב דהכל מודים בקידוש שני כשהוא לבוש מקדש מ"ט דאמר קרא או בגשתם מי שאינו מחוסר אלא גישה יצא זה שמחוסר לבישה וגישה וא"כ הרי כשפושט בגדיו וחוזר ולובשן ממילא הא אידחי לי' קידוש ראשון שהיה מקודם דהרי לגבי העבודה שיעבוד עתה הא הוי קידוש הראשון שעשה מקודם מחוסר לבישה כיון דאח"כ היה בלא הבגדים וא"כ גם בלא מטיל מים צריך קידוש ולמה תני במשנה כל המטיל מים ומשום ניצוצות ומוכרח דהך כל המטיל מים איירי בהי' לבוש הבגדים ומוכרח דלכל הפחות בבה"כ עראי דליכא החששה דשמא יפנה מותר גם בבגדי כהונה וא"צ לפושטן וה"ה דמותר בתפילין כדמוכח ביומא דשוין הם

[ג] ואין לפקפק על עיקר הסברא ולומר דהך דמחוסר לבישה לא איכפת לן רק בהתחלת הקידוש אבל אם קידש כשהיה לבוש הבגדים אע"ג דאח"כ פשט בגדיו ולבשם לא הוי בכלל מחוסר לבישה ואע"ג דלכאורה הוי קצת דוחק לומר כן מ"מ הר' לכאורה בלא"ה מוכרח לומר כן דהרי ביומא דף ל"ב תני' בברייתא דר"א בר"ש יליף דכה"ג ביום הכיפורים צריך לקדש בין עבודה לעבודה מק"ו ומה במקום שאין טעון טבילה פי' בכל יום בשחרית דהטבילה הוי רק מדרבנן טעון קידוש מן התורה מקום שטעון טבילה אינו דין שטעון קידוש אי מה להלן קידוש א' ת"ל ופשט את בגדי הבד ולבש כו' להקיש פשיטה ללבישה מה לבישה טעון קידוש אף פשיטה טעון קידוש הרי דר"א בר"ש יליף ביוה"כ דצריך לקדש בין עבודה לעבודה אחר הלבישה בק"ו מכל השנה ולמה צריך לזה והרי ר"א בר"ש בעצמו קאמר בזבחים דף י"ט או בגישתם מי שאינו מחוסר אלא גישה ולא מחוסר לבישה וגישה וא"כ הא ממילא ידעינן דביוה"כ צריך לקדש בין עבודה לעבודה אחר הלבישה ולמה לו להביאו מק"ו דאע"ג דהך דמחוסר לבישה אינו מעכב בדיעבד ולא מחלל עבודה וכמו שיתבאר לקמן מ"מ הרי זה הקידוש של כה"ג ביוה"כ שבין עבודה לעבודה ג"כ אינו מחלל עבודה וכמו דמבואר ביומא דף כ"ט יעו"ש דמוכח בגמרא דליכא שום חולק על זה וכ"ע מודים דאינו מחלל עבודה דקאמר שם הגמר' דלבן זומא דיליף טבילה ראשונה שבכל יום דהנכנס לעזרה אפי' טהור צריך טבילה מק"ו מיוה"כ דצריך כה"ג טבילה בין עבודה לעבודה ואמרינן דלדידיה אם לא טבל בשחרית מחלל עבודה ופריך ומי מחלל והתניא כה"ג שלא טבל ולא קידש בין בגד לבגד עבודתו כשרה וכתבו שם התוס' ישנים דפריך מינה משום דעל הך ברייתא ליכא שום חולק [הן אמת דעיקר קושית התוס' ישנים דשם ומה שהביאם לזה יש לדחות לכאורה וצע"ג על קושייתם יעו"ש] וכיון דר"א בר"ש רק למצוה לכתחילה יליף לה הא קשה למה ליה הק"ו תיפוק ליה כיון דפשט הבגדים לטבול הא הוי מחוסר לבישה אלא ודאי מוכרח דלא אמרינן הך סברא רק בעת הקידוש דבעינן בשעה שמקדש בשחרית שלא יהיה מחוסר לבישה אבל אם היה לבוש בעת הקידוש שוב לא איכפת לן כלל במה שפשט אח"כ בגדיו וחוזר ולובשם והא דקאמר רב אחא ב"ר יעקב ביומא דף ל"ב על הא דפליגי תנאי בהקידושין של יוה"כ אם כשהוא לבוש מקדש או לאחר שפשט וקאמר דהכל מודים בקידוש שני כשהוא לבוש מקדש מ"ט דאמר קרא או בגשתם מי שאינו מחוסר אלא גישה אין הפירוש דמש"ה אידחי ליה הקידוש הראשון של שחרית וממילא איצטריך הקידוש השני להיות כשהוא לבוש דזה אינו דהקידוש של שחרית הא לא אידחי ליה כלל בזה רק הפי' דבתר דידעינן דביוה"כ בעינן קידוש בין עבודה לעבודה הדר ילפינן קידושים אלו מקידוש של שחרית דכמו דבשל שחרית בעינן שיהיה כשהוא לבוש דכתיב או בגשתם וכמו כן ביוה"כ דכל היכא דאצרכה התורה קידוש ילפינן מהך קרא דאו בגשתם שלא יהיה מחוסר לבישה אבל בכל השנה אפי' פשט בגדיו א"צ לקדש כלל משום מחוסר לבישה כיון דבתחילה כשקידש הי' בבגדים ומיושב קושיתינו דלעיל

[ד] אמנם זה אינו דמלבד דהסברא דחוקה קצת לומר כן עוד נראה להוכיח להיפוך מסברא זו דבירושלמי דכלאים פרק ט' איתא תני אין עראי לכלאים במקדש פי' דאפי' לבישת עראי אסור בכלאים דבגדי כהונה שלא לצורך עבודה ופריך מהא דתני' כהן שיצא לדבר עם חבירו אם הפליגו טעון טבילה ואם לשעה טעון קידוש ידים ורגלים ומשני כאן בבגדי זהב כאן בבגדי לבן פי' דלא היה בהם כלאים וכתב שם המפרש דה"פ דמקשה דהרי ע"כ הך ברייתא דכהן שיצא איירי בהיה לבוש הבגדים דאל"כ אף לשעה טעון טבילה דהא המשנה מבגדי חול לבגדי קודש טעון טבילה ומוכרח ע"כ דמותר ליצא עם הבגדים ודברים אלו אינם דמעולם לא שמענו דיהיה צריך טבילה בכה"ג ורק הנכנס פעם ראשונה לעזרה הוא דצריך טבילה וכמו דתנן ביומא דף כ"ט כדי שיזכור טומאה ישנה שבידו וכן אם יצא והפליג דטעון טבילה דהוי כהכנסה ראשונה אבל מי שכבר טבל אפי' היה לבוש בגדי חול כל זמן שלא יצא והפליג אינו טעון טבילה והא ראיה מדתנן ביומא דף כ"ט כל המיסך רגליו טעון טבילה והרי בבגדי כהונה אי אפשר להסיך רגליו דהרי גם הפחה אסור בהו כדאיתא ביומא דף ס"ט וגם הרי הוא מוכרח לצאת לחוץ ואפ"ה אי לאו דהיסך רגליו לא היה צריך טבילה אע"ג דיצא ולבש בגדי חול כיון דלא הפליג וגם על הא דהיסך רגליו מקשה בירושלמי בפרק ג' דיומא למה צריך טבילה והרי מסיכה שעה קלה ומשני שאני מסיכה שעשו אותה כהפליג הרי מוכח דבלא"ה לא הוי צריך טבילה אע"ג דיצא לחוץ והיה