בית הלוי חלק א כא

בר עבודה הא פשיטא דלא עדיפא מזר והרי זהו ברור דאם ילבש זר בגדי כהונה בודאי דלוקה משום כלאים ג"כ וראיה לזה דהא בערכין דף ג' איתא הכל חייבין בציצית כהנים ולויים וישראלים ופריך פשיטא ומשני כהנים איצטריכא ליה דסד"א הואיל ואשתרי כלאים גבייהו לא לחייבו בציצית קמ"ל ואם נאמר דגם אם לבשם זר ליכא איסורא דכלאים א"כ הא לא קילא איסור כלאים לגבי כהנים יותר מלישראל ופשיטא דכהנים חייבים בציצית דאע"ג דזר אסור לו ללבוש הבגדים משום איסור נהנה מהקדש מ"מ הא לגבי איסור כלאים שוים זרים לכהנים דבבגדים אלו הותר איסור כלאים אלא ודאי דזר לוקה עליו משום כלאים ובלאו הך ראיה נראה ברור דהוי כן וכשיטא דבע"מ דג"כ אינו ראוי לעבודה דלא עדיף מזר ואפי' לפי מש"כ התוס' בחולין דף ק"י בשם ר"ת דציצית של כלאים התירה התורה לגמרי ומותרים אפי' בלילה ואפי' לאשתו והקשה לו הר"א ממיץ דהא דכוותיה מצינו שהותרה כלאים בבגדי כהונה ואפ"ה אמרינן בערכין דשלא בעידן עבודה לא אשתרי והשיב לו ר"ת דגם שם מותר אפילו שלא בשעת עבודה והא דאמר בערכין דשלא בעידן עבודה לא אשתרי היינו בגדים שאינם ראוין לעבודה ואח"כ מסקי התוס' לחלק בין בגדי כהונה לציצית דיותר יש להתיר גבי ציצית מבבגדי כהונה וא"כ הא לפי מה דס"ל להתוס' בתירוץ הראשון להשוות בגדי כהונה לציצית ומדחזינן דס"ל לר"ת דבציצית גם אשה מותרת ללבוש טלית של איש א"כ הא לכאורה נראה מוכרח דס"ל לר"ת דבבגדי כהונה ליכא איסור כלאים גם לזר זה אינו דודאי דגם בתחילה ס"ל להתוס' דלגבי זר אין לדמות בגדי כהונה לדין ציצית של כלאים לנשים דבשלמא בציצית שייך לומר דלגמרי התירה התורה בבגד זה איסור כלאים וגם לאשה מותר כיון דהוי טלית של איש והתירה התורה להתכסות בו מי שירצה אבל גבי בגדי כהונה הא גם בלאו איסורא דכלאים אסור לזר ללובשם משום דהוי הקדש ואסורים בהנאה ואע"ג דמעילה ליכא כמבואר בקידושין מ"מ בהנאה אסורים וא"כ הא לא התירה לו התורה לבישת בגד זה ומש"ה ממילא קיימא בו איסור כלאים והר"א ממיץ לא הקשה לר"ת רק מהא דחזינן בערכין דאפי' לכהנים דניתנו ליהנות בהן מ"מ איכא איסור כלאים שלא בשעת עבודה וא"כ שפיר הוכיח מזה דגם בציצית בלילה ולנשים איכא איסור כלאים ועל זה השיב לו ר"ת דבאמת גבי בגדי כהונה מותר לכהן אפי' שלא בשעת עבודה אבל לזר ודאי דאסור וכמו שכתבנו וא"כ הא כמו כן בע"מ כ"ע מודים דאיכא בו איסור כלאים דהא כתב המל"מ בפרק שני מה' תמידין ומוספין דלגבי בע"מ לא אמרינן בגדי כהונה ניתנו ליהנות בהן וכן נראה מוכרח מדברי הרמב"ם שכתב בפרק ח' מה' כלי המקדש וז"ל בגדי כהונה ניתנו ליהנות בהן לפיכך כהן לובשם ביום עבודתו כו' הרי דרק מי שראוי לעבודה לדידיה הוא דניתנו ליהנות בהן ולא לבע"מ וכ"ש דלבעל מום איכא איסור. כלאים ואליבא דכולי עלמא קשה אמאי לא חשיב רבי הך לאו דכלאים ולכאורה יש לומר דלהראב"ד ניחא שפיר דמש"ה לא חשיב כלאים דהא ביומא דף כ"ב תניא דהא דכתיב ופשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים והוציא את הדשן שומע אני שלובש בגדי חול ת"ל ופשט ולבש מקיש בגדים שלובש לבגדים שפשט ומה ת"ל אחרים פחותין מהם דבגדים שבשל בהן קדרה לרבו לא ימזוג בהם כוס לרבו ר' אליעזר אומר אחרים והוציא לימד על הכהנים בעלי מומים שכשרים להוצאת הדשן והרי גם ר"א ס"ל הא דקאמר ת"ק דמקשינן בגדים שפשט לבגדים שלבש וכמש"כ התו"י שם ולר"א שוב הוי בע"מ אצל בגדי כהונה כמו כהן תמים כיון דמותר לבע"מ ללבוש הבגדים עבור הוצאות הדשן שוב ליכא גביה איסור כלאים אפילו לובשם שלא לעבודה להראב"ד וא"כ הא י"ל דרבי ס"ל כר"א וגם בלא"ה נראה קצת דרבי ס"ל כר"א דהא ביומא דף י"ב דרש רבי לקרא דילבש דכתיב גבי הרמת הדשן דבא לרבות השחקין ופרש"י שאף השחקין כשרין לעבודה ואני שמעתי דוקא שחקין משום בגדים שבישל בהן לרבו לא ימזוג בהן כוס ואינו נראה דבשלמא גבי הוצאת הדשן אמרינן הכי מפני שהבגדים מתלכלכים אבל תה"ד שאינו אלא מחתה ליום אין שם לכלוך. וא"כ להיש מפרשים הא לרבי כבר ידעינן דבעינן פחותין מקרא דילבש דכתיב גבי הרמת הדשן ולדידי' הא אייתור הך קרא דאחרים דכתיבא גבי הוצאה דהא ודאי דוחק גדול לומר דבא הכתוב לומר דיהיו פחותין גם מאותן שלבש בעת הרמה ונאמר דהיו שלשה מיני בגדים של הרמה היו פחותין משל כל היום ושל הוצאה היו פחותין משל הרמה ובודאי יותר נראה לומר דרבי ס"ל כר"א דהך קרא בא להכשיר בע"מ וגם אם לא נקבל ראיה זו מ"מ נוכל לומר דרבי ס"ל כר"א ומש"ה ליכא גם בבע"מ איסור כלאים ואין להקשות דהא ביומא דף כ"ב אפליגי ר' יוחנן ור"ל גבי הרמת הדשן והוצאת הדשן דר' יוחנן ס"ל דהיה לובש ארבעה בגדים ור"ל ס"ל דלא היה לובש רק כתונת ומכנסיים ולא מצנפת ואבנט וא"כ הניחא לר"י אבל לר"ל דגם לר"א לא הי' בע"מ לובש כלל האבנט וא"כ הא איכא איסור כלאים ותיקשה לר"ל אמאי לא חשיב רבי איסור כלאים והרי ביומא שם אמרינן לימא כתנאי ורצה הגמ' לומר דרבי ס"ל כר"ל אמנם גם זה ניחא דלר"ל נאמר להיפוך דרבי ס"ל כרבנן דר"א דס"ל דבע"מ אסור בהרמה והוצאת הדשן וכיון דבהו לא צריך ללבוש האבנט אם כן הא משכחת לה עבודה שאסורה לבע"מ וליכא איסור כלאים ומש"ה לא חשיב רבי הך איסורא דכלאים דהרי ביבמות שם איירי לענין איסור חל על איסור ומש"ה לא חשיב רק הך דבע"מ וטומאה דתלוי בהך דינא דאיסור חל על איסור לאפוקי איסור כלאים דהוי לאו בפני עצמו ולא שייך כלל בהך סברא ולא איירי בו כלל כיון דמשכחינן אופן דיהי' בו איסור בע"מ וטומאה ולא יהיה בו איסור כלאים וכגון הרמה והוצאה וא"כ הא לר"ל ניחא שפיר ולר' יוחנן דלא משכחינן שום עבודה שלא יצטרך בו ללבוש אבנט וא"כ הא תיקשה שפיר דהיאך קאמר רבי דחייב שתים כיון דלעולם מוכרח להיות בו גם איסור כלאים רק דלר' יוחנן נאמר דרבי ס"ל כר' אליעזר ועכ"פ להראב"ד ניחא אבל להרמב"ם קשה אמנם עיקר קושיתו של המשכנות יעקב אינה דהרי ביבמות שם לא פליגא רבי חייא ובר קפרא אליבא דרבי בעצמו רק חולקין היאך קאמר רבי אליבא דר' יוסי או אליבא דר"ש וכמו דמבואר שם בגמ' והרי לא מצינו היאך ס"ל לר' יוסי ור"ש בהא דאבנט של הדיוט אם היה בו כלאים או לא והיאך יאמר רבי לדידהו דחייב משום כלאים ומש"ה לא איירי כלל באיסור כלאים ועוד דהא בקידושין דף ל"ו תנן הקמיצות כו' נוהגין באנשים ולא בנשים ומפרשינן שם טעמא דכתיב בני אהרן ולא בנות אהרן והקשו התוס' דתיפוק לי' דנשים ה"ל מחוסר בגדים ותירצו דאיירי כשלבשו הבגדים אי נמי כיון שלא נצטוו בבגדי כהונה לא הוי מחוסרי בגדים א"כ הא י"ל גם בבעל מום כן דכיון שלא נצטווה ללבוש הבגדים ליכא בו חיוב דמחוסר בגדים וכן כתב להדי' המל"מ בפרק ה' מה' תמידין יעו"ש והרי דכוותה מצינו בתורת כהנים פרשה שמיני הביאו הכ"מ בפרק א' מה' ביאת מקדש דבעל מום אינו חייב משום שתויי יין ואע"ג דבתו"כ יליף לה מקרא ומשמע דבלא הפסוק היינו מחייבין גם בע"מ משום שתויי יין הא ודאי דמחוסר בגדים לא דמי כלל לשתויי יין וקל לחלק ביניהם ובודאי די"ל דבבע"מ ליכא משום מחוסר בגדים וכהמל"מ ושפיר איירי הך דיבמות בלא לבשו הבגדים

[יג] והנה השאגת ארי' הקשה על הרמב"ם מהא דאיתא במס' זבחים דף ע"ז באיברי חטאת שנתערבו באיברי עולה דר' אליעזר אומר יתנו למעלה ולהרמב"ם הא ילבש הכהן כלאים בעת שיקטיר איברי החטאת ובאמת מצינו בכמה דוכתי עבודה שהיו צריכין לעשותה מספק ומכולם קשה על הרמב"ם וכן קשה על הרמב"ם מהא דביומא דף כ"ד דס"ל לרב ששת דהיו מפיסין בבגדי קודש והרי הפייס אינו צריך בגדים כלל וקשה להרמב"ם ובודאי דוחק גדול לומר דחוץ מן האבנט קאמר וגם בלא"ה נצטרך לדחוק להרמב"ם בכמה דוכתי בגמר' וכמבואר בכמה מחברים שהקשו עליו מכמה סוגיו' והכל מסגנון א' של קושי' הש"א וע"כ הנראה לומר דבר אחד ויתיישבו בו כמעט כל הקושי' שהקשו עליו המחברים דהנה לדידי קשה טובא על הרמב"ם וגדולה היא דהרי ביומא דף ס"ט מסקינן דבגדי כהונה ניתנו ליהנות בהן ובמס' קידושין דף נ"ד איתא נמי הואיל וניתנו