בית הלוי חלק א קמה

קשה לרש"י דהרי בכריתות שם דמשני ר' אבהו דמש"ה חל איסור אשת אב על בתו משום דמודה ר' יוסי באיסור מוסיף מסיים בגמ' וכן כי אתא רבין א"ר יוחנן מודה ר"י באיסור מוסיף והרי ביבמות שם לבתר דמשני רבא מעלה אני עליו כאילו עשה ב' מסיים ג"כ בגמרא וכן כי אתא רבין אר"י מעלה אני עליו כו' ולשיטת רש"י הני ב' מימרות דרבין משמיה דר' יוחנן סותרים זה את זה והיא קושיא עצומה לשיטת רש"י דיבמות ומוכח מזה לכאורה כשיטת התוס' דיבמות דגם הך מ"ד דס"ל דר"י לא ס"ל כולל מודה לר' אבהו דמודה ר"י באיסור מוסיף ולא איכפת לנו מה דהני ב' ברייתות לא קאי בחדא גווני

והנראה מוכרח בדעת רש"י לומר דאע"ג דס"ל לרבא ור"י דלר' יוסי לא חל איסור אשת אח על אחות אשה אע"ג דהוי מוסיף מ"מ מודה דחל אשת אב על בת בתו דהוי מוסיף וחמור על קל דאשת אב הוי בסקילה ובת בתו בשרפה אבל אשת אח ואחות אשה דשניהם שוין דהוי חייבי כריתות ובכה"ג דשוין לא ס"ל מוסיף והרי להדיא מחלקינן בסברא זו בחולין דף ק"א דאמרינן שם האוכל גיד הנשה של נבלה ר"מ מחייב שתים וחכ"א א"ח אלא א' ומודים חכמים לר"מ באוכל גיד הנשה של עולה דחייב ב' ומפרשינן שם הטעם דחכמים איסור כולל ל"ל איסור כולל באיסור חמור אית ליה [ועיין שם בתוס' ד"ה איסור כולל דעולה על גיד לא הוי מוסיף רק חמור על קל] וכמו כן ס"ל לרבא ור' יוחנן לר' יוסי באיסור מוסיף דבשוין לא חל ובחמור על קל חל

ואדרבה בזה מיושב לנו היטב דביבמות שם קאמר ר' אבהו מודה ר' יוסי באיסור מוסיף ואח"כ אמר רבא מעלה אני עליו כאילו עשה ב' ואינו חייב אלא אחת ומסיים בגמר' וכן כי אתא רבין א"ר יוחנן מעלה אני עליו כו' ואמאי בתחילה כשאמר ר' אבהו דמודה ר' יוסי באיסור מוסיף לא סיימה הגמרא וכן כי אתא רבין א"ר יוחנן ורק על מימרא דרבא סיימה הגמרא כן והרי בכריתות דף כ"ב דמשני ר' אבהו מודה ר"י באיסור מוסיף מסיק וכן כי אתא רבין אר"י מודה ר"י כו' ולדברינו ניחא דרק בהך דכריתות דאשת אב על בתו דהוי חמור על קל קאמר ר' יוחנן דמודה ר"י אבל בהך דיבמות דהוי שניהם שוין לא ס"ל לר' יוחנן כן ואדרבה חולק על ר' אבהו וס"ל דכה"ג לא חל לר' יוסי

ואין זה דוחק לומר כן דבלא"ה מצינו מ"ד דס"ל כן דמוסיף אינו חל בשוין רק בחמור על קל דהתוס' ביבמות דף ל"ג ד"ה והאמר כתבו דלכ"ע כולל לא חל קל על חמור והקשו ע"ז מהא דאמרי' יבא איסור נבילה ויחול על איסור חלב ותי' דמצינו גם חומר בנבלה שאין בחלב דמטמא ולא הותרה מכללה אצל חיה מש"ה לא הוי קל על חמור רק שוין יעו"ש וא"כ הרי בקידושין דף ע"ז איתא דכהן גדול שבא על אחותו אלמנ' דאינו חייב משום אלמנה ומדייק הגמר' דע"כ אתי' כרבנן דס"ל איסור חל על איסור וה"מ בחמור על קל אבל קל על חמור לא והרי אלמנה על אחותו הוי מוסיף וכמש"כ התוס' שם ד"ה פרט שנתוסף בה איסור לגבי משוח מלחמה וכ"כ הריטב"א בחידושיו לקידושין שם דהוי מוסיף והרי אע"ג דאלמנה קיל מאחותו דאלמנה הוי רק לאו מ"מ הא מצינו חומר באלמנה משא"כ באחותו דאחותו אינו עובר עד שיבעול ובאלמנה קאמר אביי בקידושין דף ע"ח קידש לוקה בעל לוקה דלוקה על קדושיו לחודא ואפי' לרבא דס"ל שם קידש אינו לוקה עד שיבעול מ"מ הרי אם בעל לוקה גם על הקידושין דמעת שקידשה עשה העבירה ורק דא"ח ע"ז מלקות עד שיבעול אבל העבירה מתחלת מיד כשקידש וכשבעל איגלאי מילתא למפרע דבעת שקידשה התחילה העבירה וכמש"כ במק"א וגם אם נפקפק בזה אבל עכ"פ לאביי הא ודאי מצינו חומר באלמנה משא"כ באחותו והוי שוין וכמו נבלה על חלב ואפ"ה ס"ל להאי תנא דלא חל כיון דאינו חמור על קל וא"כ הא בודאי די"ל בפשיטות דרבא ור"י ס"ל דר' יוסי ס"ל כן במוסיף וס"ל לרש"י דאשת אח ואחות אשה שוין הם ועיי' ביבמות דף ל"ג בתוס' ד"ה באיסור שכ' דאשת אח הוי חמור מאחות אשה דאשת אח אין לה היתר לאחר מיתה אלא במקום יבום אבל אחות אשה שרי לאחר מיתת אשתו ולרש"י ההכרח לומר דס"ל דשוין הם והרי בע"כ מוכרח לומר כן לדעת של התוס' שם ע"ב ד"ה והאמר ר"י דכולל לכ"ע לא חל בקל על חמור והרי שם במשנה תנן שנים שקידשו שתי נשים ובשעת כניסתן לחופה החליפו כו' הרי אלו חייבין משום א"א ואם היו אחין משום אשת אח ואם היו אחיות משום אחות אשה ומוקמינן לה שם כר"מ דאית לי' כולל הרי דאחות אשה חל על אשת אח בכולל ומוכרח ע"כ לומר להתוס' דשוין הם ולא קל על חמור ושפיר י"ל דכן הוא דעת רש"י ובכה"ג לא ס"ל לר' יוסי מוסיף ומש"ה לא חל אשת אח על אחות אשה וניחא הכל

אכן אכתי קשה דהא במשנה תנן הבא על בת בתו וכלתו כו' ר' יוסי אומר אם עבר הזקן ונשאה חייב עלי' משום אשת אביו הרי דס"ל דע"י זה דהוי מוסיף חל איסור אשת אב על כלתו אע"ג דכלתו הוי ג"כ בסקילה וא"כ הוו שניהם שוין וחל והדר קשה לרבא ור' יוחנן ואין לומר דלרבא ור"י באמת לא ס"ל לר' יוסי כל הני דרישא דגם בלא דברינו לדידהו ע"כ לא ס"ל לר"י הני דרישא רק אמר מילתא באנפי נפשה דהא לפי גירסא דידן דגרסי' במשנה גם ואחות אשתו ועיי' רש"י במשנה דגורס לה להדי' והרי אחות אשתו על בת בתו לא משכחת לה רק בכולל מיגו דמיתסר בשאר אחוותא והרי ר' יוחנן ורבא ס"ל להדי' ביבמות דר"י לא ס"ל כולל ודחקו ביבמות דלקוברו קאמר ובע"כ צ"ל לדידהו דר' יוסי אינו מודה לת"ק בכל הני דנקט רק אמר מילתא באנפי נפשה דאם עבר זקן ונשאה חייב גם משום אשת אב והא דכ' רש"י בכריתות מודה ר"י באיסור מוסיף וה"ה דאית לי' כולל וכתבנו בסמוך דכוונתו כי היכי דליתי שפיר אליבא דר' יוסי גם הך ואחות אשתו דנקט ת"ק בע"כ צ"ל דלא נקט רש"י כן רק לר' אבהו דקיימינן שם אליבא דידי' דאיהו הא בודאי דס"ל דה"ה דאית לי' כולל לפרש"י ביבמות אבל בהא דמסיים בגמר' וכן כי אתא רבין אר"י מודה ר"י באיסור מוסיף בע"כ צ"ל דרק מוסיף נקט ולא כולל ולדידהו לית לי' לר' יוסי כל הני דרישא והרי בלא"ה כ' התוס' ישנים בכריתות שם דר"י אינו מודה בכל הני דנקט יעו"ש טעמם וכמו כן נאמר דכלתו דחשיב ת"ק לא קאי כלל ר' יוסי עלה ואם היתה כלתו באמת לדידהו לא חל איסור אשת אב עלה ורק מילתא באנפי נפשה קאמר זה לא ניתן להאמר דאע"ג דזה מוכרח דבדינא חולק על ת"ק דמחייב גם משום אחות אשתו מ"מ הרי בודאי דקאי על הך מעשה והיכי תמצא דנקט הת"ק והת"ק הא איירי באופן דהוי כלתו והיאך חל שוב לר"י איסור אשת אב

אמנם קושי' זו אינה ובפשיטות ניחא דהרי הא דאם עבר זקן ונשאה לא תני במשנה כלל אימתי עבר ומצי איירי דעבר קודם שנעשית כלתו וקמ"ל ר"י דחל איסור אשת אב על בת בתו ואח"כ כשנעשית כלתו באמת לא יתחייב לר"י משום כלתו ועכ"פ זהו מוכרח דלרבא ור"י לשיטת רש"י דיבמות הך דאם עבר זקן ונשאה איירי בשלא היתה עדין כלתו והנה בכריתות שם אמר ר"י כו' א"ה מאי אם עבר ונשאה א"ר יעקב שעבר משום כלת בנו שני' מד"ס הרי דס"ל דר"י איירי כשכבר היתה כלתו וזהו דלא כרבא ור"י ולדידהו ההכרח לומר דהך אם עבר שעבר על בת בת בנו דהוי ג"כ שני' מדברי סופרים אבל הסוגיא דכריתות דנקט שעבר על כלת בנו מוכרח דס"ל דרבי יוסי מודה במוסיף גם בשניהם שוין וכר' אבהו ביבמות ולשיטת רש"י מוכרח דס"ל דרבי יוסי אית לי' כולל ג"כ וכמו שנתבאר למעלה

ונהדר לדידן דלהני אמוראי דס"ל דר"י אית לי' כולל לדידהו אין אנו צריכין לחדש הך סברא דמעלה אני עליו ונוכל לומר דכל היכא דלא חל לענין חיוב ה"ה דלא חל לענין איסור כן הי' נראה לכאורה בדעת התוס' דחולין אמנם זה אינו מספיק דהרי בסוגי' דיבמות שם אמרינן הך סברא דלקוברו גם מלבד הך קושי' דרבי יוסי אדרבי יוסי וכמבואר שם לקמן דף ל"ג דמביא ברייתא זר ששימש בשבת ובע"מ ששימש בטומאה יש כאן משום זרות ומשום שבת ומשום בע"מ ומשום טומאה דברי ר' יוסי רש"א אין כאן אלא זרות ומשום בע"מ בלבד ופריך בגמרא