בית הלוי חלק א קמד

מהא דיבמות ומדברי הרמב"ם ומש"ה אע"ג דבהפרה מיגז גייז מ"מ אסורה לאכול משום השבועה

אמנם גם בזה יש לדבר דבנדרים ד' צ' תנן דאומרת נטולה אני מן היהודים יפר חלקו ומשמשתו ותהא נטולה מן היהודים פי' ואם תתגרש תהי' אסורה וכתבו התוס' וז"ל ואין לתמוה היאך חל נדרה על תשמיש יהודים אחרים בעודה אשת איש והרי אין איסור חל על איסור וי"ל דהוי איסור כולל מיגו דחל בתשמיש בעל דהוי היתר חל נמי על אחרים וצ"ע למאן דאמר לעיל דף פ"ב דכולה הך פירקא ר' יוסי היא דהא ר"י לא ס"ל כולל בא"א ונעשית חמותו דאמר נידון בזיקה הראשונה הבאה עליו ובודאי קשיין לי טובא דבריהם דהא כיון דלענין איסור ס"ל לר' יוסי דחל וקוברין אותו בין רשעים גמורים מש"ה כשנתגרשה שפיר אסורה משום הנדר ומוכרח דס"ל דגם לענין איסור לא חל וקשה לי עליהם מהך דיבמות ועי' ג"כ בחולין דף צ' דרצה הגמר' לומר דאיסור גיד אינו חל על מוקדשין וכ' התוס' בד"ה קדשים דאפי' בשלמים ולאחר זריקה ליכא איסור בו ושרי באכילה ולא אמרי' כיון דנפקע איסור מוקדשין ליחול איסור גיד כיון דמחיים לא חל גם לאחר שחיטה לא חל דבעינן דומיא דיעקב דהוי מחיים והיאך כ' דמותר באכילה והרי לענין איסור חל שפיר מחיים גם בעודה חיה ואיסור זה פשיטא דנשאר עליה גם לאחר זריקה ומוכרח דס"ל להתוס' דגם לענין איסור לא חל

ובדעת התוס' דחולין הנראה לכאורה לומר דס"ל דזהו הצעת הסוגי' ביבמות שם גבי ב' אחין נשואין ב' אחיות ומת א' מהן ובא עלי' השני חייב משום אחות אשה ומשום אשת אח דברי ר' יוסי ר' שמעון אומר אינו חייב אלא משום אשת אח והתניא א"ח אלא משום אחות אשה כאן שנשא מת ואח"כ נשא חי כאן שנשא חי וכו' ופריך וסבר ר' יוסי איסור חל על איסור כו' ותניא כיצד אר"י נידון בזיקה הראשונה כו' אשת איש ונעשית חמותו נידון משום א"א ומשני ר' אבהו מודה ר"י באיסור מוסיף תינח היכא דנשא חי ואח"כ נשא מת פי' דהוי מוסיף אלא נשא מת ואח"כ נשא חי מאי מוסיף איכא וכ"ת מיגו דמיתסר בשאר אחותא האי כולל הוא אלא אמר רבא מעלה אני עליו כאילו עשה ב' למאי נ"מ לקוברו כו' וכן כי אתא רבין א"ר יוחנן כו' ומסיק שם ובפלוגתא דאיתמר זר ששימש בשבת ר"ח אמר חייב ב' ובר קפרא א' א"ח אלא א' ומסקנא דר"ח וב"ק פליגי באיסור בת א' ואליבא דר"ש וע"ש בתוס' ד"ה ואיסור כולל אתני' שהוכיחו דר"ח וב"ק פליגי על רבא ור' יוחנן וס"ל דר' יוסי באיסור כולל מחייב ב' והא דבא"א ונעשית חמותו ס"ל לר"י דא"ח אלא משום א"א כתבו התוס' בדף ל"ב ד"ה איסור כולל דס"ל דלא הוי כולל כיון דלא הוי משם א' יעו"ש וא"כ לר"ח וב"ק דס"ל דר' יוסי אית ליה כולל תו אין אנו צריכין להך חידושא דחידשו ר' יוחנן ורבא דמעלה אני כאילו עשה ב' ושוב מצינן לומר דכל היכא דלא חל לענין חיוב ה"ה דלא חל לענין איסור ומש"ה ס"ל להתוס' דלהלכה גם איסורא ליכא כל היכא דלא חל לענין חיובא ומש"ה כתבו דהגיד דמוקדשין מותר באכילה אבל דברי התוס' דנדרים צע"ג לי דמאי הקשו למ"ד דמוקי כוליה הך פירקא כר' יוסי ור' יוסי הא לא ס"ל כולל והרי א' מהני תרתי מוכרח לומר לר' יוסי או דס"ל כולל היכא דהוי משם אחד או דס"ל דגם היכא דלא חל לענין חיוב מ"מ חל לענין איסור וא"כ מאי הקשו אמאי תהא נטולה מן היהודים כיון דהוי כולל שפיר אסורה לר' יוסי ממ"נ ועכ"פ דעת התוס' דחולין דכל היכא דלא חל לענין חיוב ה"ה דלא חל לענין איסור וחולק על הרמב"ם דהל' שבועות שהבאנו וגם דעת התוס' דיבמות שהבאנו שדחקו ליתן טעם לר"ש וכ' דר"ש מודה בזה מוכרח דס"ל דזהו סברא פשוטה דחל לענין איסור וליכא מאן דפליג עליה וכהרמב"ם

ואין להקשות על התוס' דחולין דלמה תפסו להלכה כר"ח וב"ק ולא כר' יוחנן ורבא חדא דרהיטת הסוגיא דיבמות מוכח קצת דלהמסקנא קיימי דברי ר"ח וב"ק דר' יוסי אית ליה כולל גם נראה להוכיח עוד מסוגי' אחרת דלהמסקנא ס"ל לר' יוסי כולל דהנה ביבמות שם דאמרי' אלא אמר רבא מעלה אני עליו כאילו עשה ב' ופרש"י לעולם ל"ל לר' יוסי איסור חל על איסור והא דקאמר לעיל חייב עליו משום אשת אח ומשום אחות אשה לא לחייבו ב' חטאות רק במזיד ולעשותו רשע גמור ומדכ' רש"י לעולם ל"ל לר"י כו' מוכח דמפרש דרבא חולק על תי' דר' אבהו דאמר דמודה ר"י באיסור מוסיף ואקשו עליו תינח כו' אלא היכא דנשא מת ואח"כ נשא חי מאי מוסיף איכא כו' האי כולל הוא וע"ז בא רבא ותי' לעולם ל"ל כלל איסור חע"א אפי' במוסיף ורק לקוברו קאמר וניחא בכל גווני וכן הבינו הראשונים בכוונת רש"י וכן משמע לשון הגמר' דקאמר אלא אמר רבא משמע דחולק על ר' אבהו וצריך להבין הטעם דלמה פרש"י דחולק על ר' אבהו ועיי' עוד שם בסמוך דמוקמינן בתחילה דר"ח וב"ק פליגי לר' יוסי באיסור כולל דר"ח ס"ל דר"י מחייב ב' בכולל וב"ק אמר דא"ח אלא א' ופרש"י דלב"ק כי מחייב ר' יוסי משום אחות אשה ומשום אשת אח אינו אלא בנשא חי ואח"כ נשא מת דהוי מוסיף והא דקתני ר"ש אמר א"ח אלא משום אשת אח ומוקמינן ע"כ בנשא מת ואח"כ נשא חי ר"ח תני לה וב"ק לא תני לה דהרי בכה"ג לר' יוסי ג"כ אינו מחייב ב' דהוי כולל ובודאי צ"ע דהרי זהו גופה קושי' הגמרא שהקשה על ר' אבהו תינח כו' ומשני דלקוברו בין רשעים קאמר ואמאי מיד דאמר ב"ק כמו דס"ל להגמר' לעיל דס"ל לר"י מוסיף ולא כולל דחק רש"י בזה דב"ק לא תני להך ברייתא כלל וע"ש בתוס' ד"ה לא מחייב דכ' באמת כן דלכ"ע הוי ההיא ברייתא לקוברו וכן כתב רש"י דברים אלו בדף זה פעמים ובודאי דבר הוא

והדבר פשוט דס"ל לרש"י דמדקאמר בגמרא אלא אמר רבא מעלה אני עליו כאילו עשה ב' מוכח דחולק על הא דאמר ר' אבהו מודה ר' יוסי באיסור מוסיף וס"ל לרבא דגם במוסיף לא ס"ל לר' יוסי ודחקו לרבא לומר כן אע"ג דלא מצינו כלל היאך ס"ל לר' יוסי במוסיף מ"מ כיון דס"ל לרבא דר"י לא ס"ל כולל מהא דקאמר א"א ונעשית חמותו נידון בא"א וא"כ בע"כ מוכרח הא דאר"י חייב משום אשת אח ומשום אחות אשה היכא דנשא מת ואח"כ נשא חי הוי רק לקוברו בין רשעים שוב אין מקום לומר דהיכא דנשא חי ואח"כ נשא מת יתחייב לר"י ב' קרבנות ולא יהיה הני ב' גווני באופן א' ומש"ה ס"ל לרבא דר"י גם מוסיף לא ס"ל והוי הכל בחד גוונא זהו דעת רש"י וע"כ לב"ק דאמרי' בגמרא דס"ל דר' יוסי לא ס"ל כולל ומוכח דבמוסיף מודה ב"ק דאית ליה מש"ה דחק ליה רש"י לומר דב"ק לא תני כלל הך ברייתא דנשא מת ואח"כ נשא חי ולא איירי ר"י רק בנשא חי ואח"כ נשא מת ולענין חיוב גמור כן פי' הרשב"א בכוונת רש"י יעו"ש וא"כ לפי סברת רש"י ר' אבהו דאמר מודה ר' יוסי באיסור מוסיף ה"ה דס"ל כולל וכמו דס"ל לר"ח וב"ק להמסקנא דר"י ס"ל כולל וזהו מוכרח

ובזה מיושב לנו הא דבכריתות דף י"ד תנן הבא על בת בתו חייב עלי' משום בת בתו וכלתו ואשת אחיו ואשת אחי אביו ואחות אשתו וא"א ונדה ר' יוסי אומר אם עבר זקן ונשאה חייב עליו משום אשת אב ופריך והא ר"י לא ס"ל איסור חל על איסור בא"א ונעשית חמותו א"ר אבהו מודה ר"י באיסור מוסיף וכ' רש"י דה"ה דס"ל כולל והתוס' ישנים בד"ה מודה הקשו עליו מהא דיבמות מוכח דלא ס"ל כולל ודעת רש"י ברור דאזיל לשיטתו דס"ל דאי ס"ל לר"י מוסיף ה"ה דס"ל כולל ומ"ד דר"י לא ס"ל כולל ה"ה דל"ל מוסיף והא דהוצרך רש"י לומר כן בכריתות הוא משום דאיהו גריס במשנה גם ואחות אשתו והתוס' שם כ' בד"ה ואחות דלא גרסי' ליה יעו"ש ובאחות אשתו הא לא הוי רק כולל וכמש"כ התוס' שם דע"י מה דנשא אחותה נאסרו קרובותיה וניחא ליה לרש"י דר' יוסי מודה בכל הני ובפרט דלפי האמת לרש"י ס"ל לר' אבהו ע"כ כן ומש"ה כ' רש"י כן וזה ברור

וא"כ תקשה לכאורה לשיטת רש"י דיבמות לרבא ור' יוחנן דמשני מעלה אני עליו וס"ל דר' יוסי ל"ל מוסיף ג"כ מהך משנה דכריתות דס"ל לר"י דאיסור אשת אב חל על בת בתו דקאמר אם עבר זקן ונשאה חייב משום אשת אב ועוד