בית הלוי חלק א קיז

בלבד אלא כל מה שאמרו חכמים עד חצות מצותן עד שיעלה עמוד השחר הקטר חלבים ואיברים כו' וכל הנאכלין כו'. ופריך ור"ג מי קאמר עד חצות דקאמר ולא זו בלבד ומשני ה"ק לי' ר"ג אפילו רבנן דקאמרי עד חצות מצותן עד עה"ש ובודאי מאי ראיה מביא ר"ג מסייג של קדשים דהוי רק לענין לכתחילה לסייג דק"ש דהוי גם בדיעבד לחכמים והיכן מצינו סייג גם בדיעבד וגם מאי פריך בגמ' כיון די"ל דר"ג לא חלק רק בדיעבד אבל לכתחילה מודה להסייג ומש"ה קאמר הך ולא זו בלבד גם לדידי' ומוכרח דבאכילת קדשים פסיקא ליה להגמרא דהוי גם דיעבד ומש"ה לא אפשר דהך ולא זו בלבד קאמר ר"ג אליבא דנפשיה דאיהו הא לא ס"ל גבי ק"ש הסייג בדיעבד ומוכרח לומר דקאמר לרבנן ומביא ראיה דכמו דשם עשו סייג גם בדיעבד כמו כן הוי בק"ש רק סייג ומש"ה הרמב"ם לשיטתו דפוסק בק"ש דגם ר"ג מודה לכתחילה מוכרח דבאכילת קדשים הוי הסייג גם בדיעבד וא"כ גם מהאלפס ותר"י (וכן מוכח בירושלמי] דס"ל דרבנן קאי לענין דיעבד מוכרח דסבירא להו כהרמב"ם גם באכילת קדשים דגם בדיעבד אינו נאכל אחר חצות וכבר נתבאר למעלה דלפי"ז מוכרח אכילת אפיקומן להיות קודם חצות כיון דהוי זכר לפסח צ"ל בזמן שיכול לאכול פסח דוקא

[ה] אמנם אע"ג דזה ודאי מוכרח מהירושלמי והאלפס ותר"י כהרמב"ם בהא דאחר חצות לא היו נאכלין גם בדיעבד מ"מ אין מזה ראיה לנדון דידן דזה תלוי רק אם נאמר דהא דתיקנו בכל הנאכלין ליום ולילה דהוי עד חצות הוי תקנה זו גם בקרבן פסח וכן הוא בזבחים דף נ"ו שהבאנו למעלה וכן כתב הרמב"ם בהלכות קרבן פסח אבל בחידושי הרשב"א בברכות דף ט' מצאתי שכתב דלר"ע פסח נאכל כל הלילה ולא עשו בו סייג כלל והך דזבחים כתב דהוי רק ס"ד דאביי לומר כן לאוקמא המשנה דשם כר"ע אבל לפי האמת לא עשו סייג בפסח כלל ועיקר ראייתו של הרשב"א הוא מהא דבברכות שם תני בברייתא דזמן פסח הוי כל הלילה ולא תני דלהרחיק מן העבירה הוי עד חצות ולדידי' צ"ל הא דשאני פסח מכל הקרבנות הנאכלין ליום ולילה הוא כמש"כ המג"א שהבאנו דאיידי דחביבא לי' לא יפשע וא"כ הא י"ל דהאלפס ותר"י ס"ל ג"כ כהרשב"א ולכאורה נראה דגם דעת רש"י הוי ג"כ כהרשב"א דרש"י כתב בריש ברכות וז"ל והקטר חלבים דקתני הכא לא אמרו בו חכמים עד חצות כלל ולא נקטיה הכא אלא להודיע שכל דבר שנוהג בלילה כשר כל הלילה והכי נמי תנן במגילה כל הלילה כשר לקצירת העומר ולהקטר חלבים ואיברים הרי דרש"י מביא ראיה מהך משנה מדנקט סתמא כשר כל הלילה דגם סייג דרבנן אין בו והשאגת ארי' בסי' ד' כתב דאין זה ראיה די"ל דהמשנה דמגילה לא איירי רק בדין דאורייתא דמדאורייתא כשרים כל הלילה והביא ראיה לזה דהא שם תני במשנה זה הכלל כו' דבר שנוהג בלילה כשר כל הלילה ומפרשינן דהוי אכילת פסחים ודלא כראב"ע והרי באכילת קדשים ודאי דמדרבנן הוי עד חצות ומוכרח דהמשנה איירי רק בדאורייתא עכ"ד ולרש"י דמדייק מהמשנה דמגילה דאפי' סייג ליכא בהקטרה ע"כ צ"ל דס"ל כהרשב"א דבפסח לא עשו סייג כלל ואין להקשות דא"כ לרש"י דס"ל דמהמשנה מוכח דגם סייג ליכא א"כ תיקשה לאביי דהוי ס"ד בזבחים דגם בפסח עשו סייג ותיקשה לי' מהך משנה דמגילה זה אינו קושי' דהא י"ל דאביי לא מפרש להך זה הכלל דקאי לרבות אכילת פסחים רק יפרש דבא לרבות דברים אחרים שמצותן בלילה וכגון זכירת יציאת מצרים בלילות ואתיא כר"ג דלא ס"ל הסייג גבי ק"ש וה"ה גבי יציאת מצרים דלילה לא עשו סייג כלל והגמרא דמפרש דבא לרבות אכילת פסחים ס"ל דבפסח לא עשו סייג משום דחביבא ליה כן היה נראה לכאורה

[ו] אמנם ודאי דעיקר פרש"י דחוק טובא לומר דהביא במשנה הך דהקטרה ולא עשו בו סייג דר"ג הא הביא ראיה לדבריו דגם חכמים לא אמרו עד חצות בק"ש רק משום סייג והביא דוגמא שעשו חכמים סייג ויביא להך דהקטרה שלא עשו בו סייג כלל דא"כ הביא סתירה לדבריו ובודאי הוי דוחק גדול שנית הקשה הש"א על רש"י דא"כ אמאי לא נקט ר"ג גם קצירת העומר דהוי גם כן כל הלילה ומוכרח דלא נקט הכא רק הני דעשו בו סייג ובעומר דהוי בב"ד לא עשו בו סייג ומוכרח דבהקטרה עשו סייג ועוד קשה לי מאי ראיה הביא רש"י מהך דמגילה והא לא דמיין כלל הך הקטרה דנקטה המשנה דמגילה להך הקטרה דנקט ר"ג בברכות דזה לשון רש"י בברכות הקטר חלבים מצותן להעלותן כל הלילה ואינם נפסלין בלינה עד שיעלה עה"ש והן למטה מן המזבח דכתיב לא ילין לבוקר ועיין במנחות דף ע"ב דמביא שם הך משנה דמגילה דכל הלילה כשר לקצירת העומר ולהקטר חלבים ואיברים וכתב רש"י מה שמתעכל מן המזבח מחזיר כל הלילה הרי דמפרש להך משנה דקאי על החזרת פוקעין דכל הלילה מחזירין וכן פירשו התוס' במגיל' בדף כ"א בד"ה להקטר ומה שדחקו לפרש כן יבואר בסמוך וא"כ אע"ג דנאמר דמשמע ליה לרש"י מהך משנה דגם סייג דרבנן ליכא מ"מ מאי ראיה מביא מהא דמחזיר פוקעין להתחלת הקטרה דשפיר י"ל דעשו סייג גם בהקטרה כדי שלא יתרשל אבל בהחזרה לא עשו סייג כלל דלא מבעי אם נאמר כהרמב"ם דהסייג הוי גם בדיעבד הא ודאי דיש לחלק דכיון דכבר היו על המזבח ונעשו לחמו של מזבח לא רצו חכמים לפוסלן וגם דהא אם יפקע. אחר חצות הא בודאי יצטרך להעלותן אם יש בהן ממש גמור מש"ה לא תיקנו גם בהני שפקעו קודם חצות אפילו נשארו למטה עד אחר חצות אבל בהתחלת העלאה עשו סייג ואפי' אם נאמר דלא כהרמב"ם דהסייג הוי רק לכתחילה וכמש"כ התוס' בסוף פסחים מ"מ הא יש לחלק ביניהם ומהאי טעמא גופה דכל שעה יכול להיות נפקע וגם אחר חצות ומש"ה לא תיקנו בו כלל וע"כ נראה דרש"י יתכוין לדבר אחר והגם כי הוא ביאור חדש בפרש"י נוטה לכוונה אחרת מ"מ לדעתי הוא הברור דודאי גם רש"י מודה דממשנה דמגילה אין ראיה דלא עשו בו סייג וכוונתו הוא לדבר אחר דהנה בפסחים דף נ"ח איתא רב כהנא רמי כתיב לא ילין חלב חגי עד בוקר הא כל הלילה ילין וכתיב והקטיר עליה חלבי השלמים עליה השלם כל הקרבנות כולם פי' דצריך להקריבם על תמיד של שחר ולא אחר תמיד של בין הערבים הוא מותיב לה והוא מפרק לה כשניתותרו הרי דאיהו מפרש הפסוק והקטיר עליה חלבי השלמים דההקטרה של כל הקרבנות צריך שיהיה קודם זריקת דם התמיד של בין הערבים דאם נאמר דההקטרה יכול להיות אחר זריקת דם התמיד ורק מוכרח להיות קודם הקטרה של התמיד של ערב דא"כ מאי פריך הא ממילא כשר כל הלילה אם לא הקטיר גם איברי התמיד עד עה"ש שכשר כל הלילה ומוכרח דמפרש לי' דצריך לעשות קודם זריקת התמיד של ערב ומשני לה בשניתותרו פי' דאע"ג דלכתחילה צריך לעשותן קודם מ"מ אם ניתותרו כשרין הם דכיון שנראו להקטיר מקודם על תמיד של שחר הוא מושלם אבל לכתחילה הא צריך להקטיר קודם וכ"כ המזרחי בפרשה צו על הך פסוק דוהקטיר עלי' חלבי השלמים דלכתחילה מצוה מה"ת להקטירן קודם זריקה של תמיד ואם ניתותרו כשרין מקרא דלא ילין וא"כ באיברים של כל הקרבנות הא ודאי דלפי הסברא לא שייך לומר דיעשו חכמים סייג דלכתחילה יקטירן עד חצות שמא יתרשל דהא כבר יש לו סייג דאורייתא דלכתחילה הא צריך להקטירן קודם תמיד ורק בדיעבד כשר כל הלילה וא"כ למה להם לחכמים לחדש עוד סייג כיון דיש לו סייג מדאורייתא ורק בהקטרה של תמיד דמה"ת יוכל גם לכתחילה להניחן עד עה"ש שפיר י"ל דעשו בו סייג. והנה בריש ברכות כתב רש"י חלבים של כל קרבנות ואיברים של עולה הרי דמפרש חלבים דקאי על הקרבנות שבשרם נאכל ואין למזבח אלא האימורין ואיברין קאי על עולה וזהו שסיים רש"י והקטר חלבים דנקט הכא לא אמרו בו חכמים עד חצות כלל דקדק רש"י וכ' רק חלבים ומדלג איברים דבאיברים של תמיד ודאי דמודה דעשו סייג רק בחלבים ס"ל דלא עשו סייג רק דקשה דה"ל למתני הכא רק איברים לחודא ועל זה סיים רש"י והכי נמי תנן כל הלילה כשר לקצירת העומר ולהקטר חלבים ואיברים הרי דדרך התנא למתנינהו בהדדי לחלבים ואיברים