בשמים ראש ט

אחת דברתי ולא אשנה שכן הי' אופן וסדר הבריאה מהעולם ומלואה כי לא ישוב אלי ריקם הדיבור מהתורה כ"א עשה את אשר חפצתי מאז ומקדם והצליח אשר שלחתיו פעם אחת בארץ הן לרע הן לטוב כי כן הי' מראשית תוכן תבנית הבריאה והתורה כ"א על אופן ההשתלשלות כנ"ל כי אך מעשי התורה הם יוליכו מעשי פעולות העולם וע"י יריקו השמים מטר ארצה והארץ תתן יבולה או ימנעו וכדומה להם כפי פעולות בני אדם כן ישתנו משטרי וסדרי הארץ

ואולם שגם זאת לדעת לנו שגם אופן בריאת העולם ולידת האדם הי' גם על סדר והילוך המזלות כפי אשר נסדרו מראשיתם כל א' לפי ענינו וסדר הילוכו בתבל וגלל כן האדם בלידתו בשעה זו שהמזל זו שוררת כן מלידתו מוכן להיות מזגו וטבעו אם לרע ואם לטוב והוא מטבע לידתו וכמש"א בשבת דף קנ"ו ע"ש וכן מצינו בהאי דאיברא בשעתא דמזונא עלול להיות גבר עתיר מזונא וכמ"ש בתענית דכ"ה גבי ר"א בן פדת שא"ל הקב"ה אלעזר בני ניחא לך דאפכי' לעלמא מרישא אפשר דמתילד בשעתא דמזוני וע"ש ואמרו בני חיי ומזוני במזלא תליא מלתא ואולם התוס' בשבת דקנ"ו הקשו על הא דקאמר התם דאין מזל לישראל והאמר רבא בשלהי מ"ק דבני חיי ומזוני לאו בזכותא תליא מלתא אלא במזלא תליא מלתא ותירצו דע"י זכות גדול נשתנה המזל וע"ש והיינו לפ"ד היטב שבאם שבהיות כל מזל נסדר על סדרו מהתחלת הבריאה אכן לפי שכל ענין הבריאה בעיקר הי' על קוטב התורה ומצותי' לכן הטביע בטבע השי"ת הליכתם מראשית שבאופן זכות גדול שישתנה האדם ונתהוה זכות גדול לו שישתנה גם מזלו מלידתו לפי שנשתנה כל אופניו של האדם הזה ע"י זכותו וממילא דאשתני מזלי' שנברא בה וזה מרצונו ית' הקדים בבריאתו העולם ולפ"ד אלה מה ינעם לנו לפרש גם דברי הש"ס ברכות דף ז' דלפי הפשט תמוהים דברי הש"ס טובא למראה עינינו דאיתא התם דאמר מרע"ה לפניו רבש"ע מפני מה יש צדיק וטוב לו צדיק ורע לו רשע וטוב לו רשע ורע לו וכו' אלא הכי קאמר לי' צדיק וטוב לו צדיק גמור צדיק ורע לו צדיק שאינו גמור רשע וטוב לו רשע שאינו גמור רשע ורע לו רשע גמור דקשה דלמה לצדיק שאינו גמור לא יהי' עכ"פ הטוב כפי מה שראוי לרשע שאינו גמור דלא גרע עכ"פ ממנו וגם דיש לדייק מה דקאמר התם ופליגא דר"מ דקאמר דהא לא נתנה לו שנ' וחנותי את אשר אחון ואע"פ שאינו הגון וכו' מנ"ל הא מהקרא דלמא בחנותי את אשר אחון נמי הוי הפי' ואע"פ שאינו הגון דהוי רשע שאינו גמור דלאו הגון הוא עכ"פ ומנ"ל זה הפי' דפליגי ולפ"ד בנועם יתפרשו דברי הש"ס דהכי קאמר לי' השי"ת צדיק וטוב לו צדיק גמור היינו אף שזה הצדיק נולד במזל הרע לו מטבע לידתו מ"מ טוב לו מצד שהוא צדיק גמור שע"י זכותו הגדול תשתנה מזלי' צדיק ורע לו צדיק שאינו גמור ולא תשתנה אליו מזלו הרע לו שנולד בו ע"י צדקתו שאינו גמור דרק ע"י הזכות גדול תשתנה המזל וכ"כ נראה לפע"ד לחדש דכמו שכתבו התוס' בשבת הנ"ל דע"י זכות גמור תשתנה המזל כמו כן מובן שע"י רשעות גמור נמי תשתנה מזלו מהטוב אל הרע כי טעם אחד לשניהם כפי מה שביארנו שכן הי' אופן וסדר הבריא' מהעולם והאדם שע"י שנשתנה אופן האדם ע"י רשעתו נשתנה מזלו כפי סדר הבריאה מראש וכמו שנתבאר לפנינו וע"ז קאמר רשע וטוב לו רשע שאינו גמור ולכן מצד שנולד במזל הטוב לא תשתנה מזלו ברשעתו שאינו גמור רשע ורע לו רשע גמור והיינו דאף שנולד במזל הטוב מ"מ ע"י רשעתו גמור תשתנה מזלו מהיפך אל ההיפך ולכן שפיר אמר ופליגא דר"מ דאמר וחנותי את אשר אחון ואע"פ שאינו הגון והיינו דקאמר ר"מ דלזה שנברא במזל הטוב לא תשתנה מזלו כלל ואע"פ שאינו הגון והוא רשע גמור והיינו וחנותי את אשר אחון מטבע בריאתי ע"פ מערכות השמים לא ישתנה עוד וזה דפליגי וגבי ר"א בן פדת הנ"ל אף א"נ דבודאי הי' לו זכות גדול אכן הוצרך לאמר לו ד' אפכי' לעלמא וכו' די"ל דלא רצה ליזון מזכותו כמו שפי' רש"י על ואתחנן דצדיקים אינם רוצים ליהנות ממעשיהם הטובים ורק מבקשים מתנת חנם ע"ש או מטעם אחר זולתו. והנה לפי המתבאר שרק ע"י התורה תכון תבל ובחטא התורה תשם ותאבד שכן הי' עיקר היצירה מראשיתה ורק הישראל בטרם קבלת התורה לא הרגישו ולא הכירו זאת כי תהלוכות הארץ הי' אז בחסדו הנעלה והי' הכל על מכונו גם קודם קבלת התורה וגם הרבה השי"ת להם הנסים ובמצרים ואח"כ קודם קבלת התורה למען אך יעבדו האלקים על ההר הקודש הזה לפ"ד יתבארו דהש"ס בשבת דף פ"ח ויתיצבו בתחתית ההר ארדבב"ח מלמד שכפה הקב"ה עליהם את ההר כגגית ואמר להם אם אתם מקבלים התורה מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם דלכאורה וכי הקב"ה ובא בטרוניא ובכפיי' עם בריותיו וכי ס"ד דעד"ז יתן ד' תורה לישראל רק ע"ד אונס וכפיי' כזו אכן יש לומר בביאור אך בטרם אציג מה שאמרתי בביאור דברי פ' האזינו שמרע"ה אמר האזינו השמים ותשמע הארץ וכו' וישעי' הנביא שינה ואמר שמעו שמים והאזיני ארץ וכו' וכמו שדקדק