בשמים ראש פט

כיון דאמרינן דלא אהני כלל מעשהו דלא מפסלי בכך קמייתא כמבואר להדיא בדברי התוס' בריש פרק התכלת והלכך שפיר קאמר רבא דכיון דבבל תוסיף קאי מעשה ל"ה דחשוב כנעשה ממילא והשתא יש לומר דהחילוק מבואר דחלוק האי דהטיל למוטלת מההוא דש"ס סוכה דרק התם בסוכה דקעבד איהו מעשה בפסול כמבואר התם ולכן שפיר אמרינן רק התם דחשוב מן העשוי בפסול ול"מ שוב לומר קציצתו זו עשייתו כיון דהרי כבר עבד מעשה בפסול תו לא מצי לתקנו ע"י הקציצה מעשהו בפסול דכבר עבד ואולם כאן גבי הטיל למוטלת דאמרינן דלרבא לא חשוב המעשה דידי' כלל דחשיב כאלו לא עשה ורק ממילא אתעבד ולכן הדר כשקוצץ הראשונה תתכשר השניי' עי"כ שפיר דחשיב לעיקר עשיי' וגמר דידי' להכשיר כולה ולכן שפיר אמרינן רק הכא קציצתו זו היא עשייתו כולו בהכשר משא"כ בההוא דסוכה דכבר עבד המעשה בפסול ל"ח הקציצה לחודא להכשיר המעשה בפסול שעשה מעיקרא דרחמנא אמר תעשה כולו בהכשר דרק בהטיל למוטלת כיון דחשוב ע"י הבל תוסיף שעבר כאלו לא נעשה בה עוד שום מעשה ולכן שפיר כשמכשירה ע"י קציצתו חשוב שפיר כל מעשהו בתיקון הציצית להכשיר כיון דלא נעשה בהציצית עוד מעשה אחרת זולתה בהכשר הלכך שפיר חשוב תעשה וכו' משא"כ בההוא דסוכה כנ"ל ומיושב דברי התוס' היטב וע"ז הדר אתקיף ר"פ ממאי דלאוסופי קמכוין ול"ה מעשה מעיקרא דלכן אמרינן הדר קציצתו זו עשייתו דלמא לבטולי קמכוין וליכא בל תוסיף ורק מעשה איכא שלא בהכשר כיון שזה לכ"ע אסור כל עוד שלא נקצצה הראשונה ללבוש הבגד בהטיל למוטלת אליבא דכ"ע כמבואר בש"ע א"ח ס"י והלכך כיון דל"ח עוד המעשה מעשהו בהכשרו מקודם הקציצה וכיון דליכא בל תוסיף דחשיב כמעשהו בפסול תו ליכא למימר אח"כ קציצתו זו היא עשייתו וחשוב תעשה ולא מן העשוי בפסול שפיר דדמי לההוא דסוכה שהבאתי כנ"ל בביאור דברי הש"ס לפי' רש"י והתוס'

אך להרמב"ם ז"ל נראה לפרש דברי הש"ס באופן אחר דהנה עוד נראה בעיני לישב דברי הרמב"ם בפ"א מה' ציצית הלכה י"ד שכתב וז"ל תלה החוטין בין שתי הכנפים מזו לזו וקשר וכו' ואח"כ חתכו באמצע ונתפרדו זה מזה פסול עכ"ל הרמב"ם והקשה ע"ד הכ"מ שם ח"ל דמשמע מדברי רבינו שהוא מפרש דדוקא בתלה החוטין בין שתי הכנפים הוא דפסלינן בתלאן וקשר ואח"כ פסק ראשי החוטין אבל בחוטין שאינן תלוין אלא בכנף אחת אע"פ שכרך וקשר ואח"כ פסק ראשי החוטין כשירה דאל"כ לאשמעין דאפי' בתלאן בכנף אחת פסולה אבל קשה כיון דטעמא משום תעשה ולא מן העשוי בתלאן בכנף א' נמי יש לפסול עכ"ל הכ"מ ולפע"ד נראה בביאור דברי רבינו הרמב"ם דנראה להרמב"ם לחלק ביניהו טובא באופן זה דרק בתלאן בין שתי הכנפים וקשרן מעיקרא ואח"כ חותכן הוא דחשיב כל עיקר עשייתו בפסול במה שתלאן וקשרן בין שתי הכנפים יחד דחשוב כחוטין אחדים וכציצה א' בשתי הכנפים מתחלת עשיי' דכל עיקר מעשה התליי' והקשירה מעיקרא בפסול הוי הוא דס"ל להרמב"ם דלא אמרינן שוב קציצתו מה שחותכן ופרדן זה מזה אח"כ זו עשייתו כיון דהוי כל עיקר מעשהו מעיקרא בפסול גמור בשתי הכנפים משא"כ בכנף א' חשוב לי' להרמב"ם מה דעבד מעיקרא מעשה התליי' והקשירה מעשה בהנשר ויתרון ורק שלא גמר עוד מעשהו כולו עד עשיתו הקציצה ולכן אמרינן שפיר דקציצתו זו היא עשייתו כולה ולא חשוב תעשה ולא מן העשוי כנ"ל ברור בפי' דברי רבינו למעיין דלרבינו נ"ל לחלק בהכי. ומעתה מה ינעם לחכינו לפרש נועם לרבינו דברי הש"ס דמנחות בפי' נחמד ונעים והוא דעל הא דפריך הש"ס והאמר ר"ז הטיל למוטלת כשירה קאמר רבא לדחות דברי ר"ז השתא בבל תוסיף קאי מעשה ל"ה בתמי' והיינו לפי המבורר בדברי הרמב"ם שם בהלכה ט"ו דאם נתכוין להוסיף אע"פ שחתך אחת משתיהן ה"ז פסולה ונראה דהרמב"ם לשיטתו בפ"ז מה' לולב הלנה ז' דפסק דבשני לולבין אם נטל פסולין דהמוסיף גורע בזה וע"ש בנושאי כליו דהשתא אית לי' לרבינו דרחמנא אמר שלא להוסיף ואם הוסיף גורע בזה ופסול וא"כ להרמב"ם בהטיל למוטלת הרי רחמנא גלי דאע"מ ופסול במתכוין להוסיף והשתא שפיר קאמר רבא לר"ז השתא בבל תוסיף קאי מעשה ל"ה בתמי' דפשיטא דאהני מעשהו ונפסלו הציצית להרמב"ם והלכך כיון דכבר פעל ועשה מעשה בפסול תו ליכא למימר אח"כ קציצתו זו היא עשייתו להכשיר ולכן בהטיל למוטלת ס"ל לרבא דלא מהני קציצת הראשונה אח"כ דה"ל תעשה ולא מן העשוי בפסול ודומיא דהטיל לבעלת שלש והשלימו לארבע שפיר ורבא לאפלוגי אתי על ר"ז ופוסל וכן ביאר הט"ז דברי הש"ס לרבינו הרמב"ם ז"ל בא"ח ס"י דרבא לאפלוגי אתי על ר"ז אך לא דבריו דברי ע"ש וע"ז הדר אתקיף ר"פ דדלמא האי גברא לאו לאוסופי קמכוין ורק לבטולי קמכוין ובל תוסיף ליכא מעשה איכא והיינו דכיון דליכא בל תוסיף דכיון דדעתו לבטלו ולקצוץ אח"כ הראשונה ה"ז חשוב ג"כ רק כתחלת עשיי' דומיא דתלה בכנף א' ודעתו לקצוץ ולהפרד החוטין אח"כ דכשר להרמב"ם כנ"ל ה"נ כיון שדעתו לבטל ולקצוץ הראשונה אח"כ חשוב שפיר כתחלת עשיי' בהכשר ויש לפרש להרמב"ם בל תוסיף ליכא ומעשה איכא נמי בלשון בתמי' דכיון דליכא