בשמים ראש פז

דסבר דאי עבד מהני ולכן שפיר מקשה הש"ס דליקנוה בשינוי מעשה דמהני המעשה גם לענין עשיי' דהמצוה לאביי שפיר דאע"מ אכן סעיפי ישיבוני דלאחר ההתבוננות נכון בפי' דברי התוס' דפסחים שהבאתי נראה להוכיח אפכא דהיינו דדייקו וכתבו התוס' דרק במיתה דגלי לן רחמנא דלא פטור מתשלומי מעילה גלי בכרת דלא גלי לא גלי והיינו כיון שכרת חמור ממיתה ועיין בתוס' יבמות דף ב' ד"ה אשת אחיו מאמו ולכן כתבו התוס' שפיר דכיון דכרת חמור ממיתה שפיר פוטר כרת מהתשלומין אע"ג דבמיתה גלי לן רחמנא דלא פטור במעילה המיתה מהתשלומין במיתה דקולא מכרת דגלי גלי בכרת דחמור דלא גלי לא גלי מכרת דחמור שפיר פוטר מהתשלומין ולפ"ז מוכח הא אי לא"ה דכרת חמור ממיתה הוי אמינא דכיון דגלי גלי וא"כ ה"ה כאן לענין המעשה דהמצוה שפיר י"ל גם לרבא דכיון דגלי רחמנא מאשר גזל דמהני המעשה לקנין ה"ה דמהני המעשה למצוה והשתא הדרא קושיא של הכפ"ת לדוכתא לכאורה דמאין להתוס' להקשות על הש"ס דאוונכרי אליבא דאביי דמאין לנו להוכיח דאזלא אליבא דאביי וכנ"ל אך נראה לישב ולהוכיח בדרך נכון דשפיר מקשים התוס' בסוכה הנ"ל והוא דהנה לעיל בסימן י"ט כתבתי והוכחתי כדברי הש"מ בב"ק דגם לרבא ס"ל דשינוי דממילא קונה עפ"מ שהקשתי בהש"ס תמורה ד"ו הנ"ל דלפ"ד הש"מ דב"ק דלרבא שינוי דממילא קונה תקשה לפמש"כ התוס' בתמורה דף ד' בד"ה רבא לענין צורם אזן בכור דאף דכל מלתא דאמר רחמנא לא תעביד אעל"מ מ"מ שרי לרבא דלא גרע מאילו נפל בי' המום ממילא דהוי שרי הרי לנו לעינים מדברי התוס' דלרבא דסבר אעל"מ מ"מ לא מגרע מעשהו באיסור מאילו נתהוה ממילא המום בלי שום מעשה דידי' והשתא תקשה דמאי פריך הש"ס בתמורה לרבא מההוא דגזל עצים וכו' דאמאי יהי' חשוב לרבא שינוי לקנין כיון דאי עבד ל"מ והשתא אי נימא דלרבא גם שינוי דממילא מהני לקנין קשה מאי פריך דניהו במי דאי עבד לא מהני אית לי' לרבא מ"מ א"ש דמשלם כשעת הגזילה דלא גרע מאילו הוי השינוי ממילא וכדברי התוס' דתמורה דף ד' הנ"ל וה"נ דל מהכא מעשה דילי' והוי שינוי דממילא וקונה לרבא שפיר ושמכח קושיא זו פרשתי לנכון דברי הש"ס דהתם בתמורה הכי משום דהוי הס"ד דמקשה דלא מהני לרבא רק שינוי בידים לקנין מקרא דהן ולא שינוייהם ולכן פריך דכיון דס"ל לרבא דאי עבד ל"מ אינו חשוב שינוי בידים ורק שינוי דממילא דלא מהני וע"ז משני שפיר דגלי רחמנא מאשר גזל כמה שגזל וא"כ באיזה צד שלא יהי' כעין שגזל ואפי' אם נעשה שינוי בדבר הגזול מאלי' נמי מהני ואשר לפ"ז נתישב לן היטב קושית התוס' בב"ק התם דשפיר אצטרך קרא דאשר גזל נמי לרבא דאילו מהן ולא שינויהם ל"ה שמעינן רק שינוי בידים לקנין ולכן אתי קרא דאשר גזל דגם שינוי דממילא קונה וע"ש בדברי. ומעתה לפי דברי נועמים אלה נתאמת לנו דגם לפי המסקנא דש"ס תמורה התם דגם לענין גזל גופא חשוב רק שינוי דממילא מטעם דשפיר אמרינן כל מלתא דא"ר לא תעביד אעל"מ לרבא ולפ"ז אי לאו דאביי דאית לי' דאע"מ לרבא ל"ה פריך הש"ס דסוכה ולא מידי דליקנוה בשינוי מעשה כיון דבאמת גם לענין גזל גופא ל"ה השינוי שינוי בידים רק שינוי דממילא כנ"ל וא"כ אינו דין דלא מהני למצוה דחשוב תעשה ולא מן העשוי לרבא וע"כ דהש"ס אזלא רק אליבא דאביי דס"ל דאע"מ ולכן שפיר מקשים התוס' לאביי דס"ל דשינוי החוזר קונה מדרבנן שפיר ומיושב קושית הכפ"ת הנ"ל אך דאכתי יש להתיב גם ע"ז תיובתא

דהנה הערותי בחדושי להקשות לכאורה ע"ד המהרי"ט שכ' ביישוב הא דשוחט בשבת דשחיטתו כשירה ולא אמרינן אעל"מ דלא אמרינן כן רק היכא דאי תאמר לא מהני יתוקן האיסור גלל כן אמרינן דאי עבד ל"מ כי היכי דלא ליעבד איסורא אבל בשוחט בשבת גם אם תאמר אעל"מ מ"מ הרי תיקן אסור אבמה"ח ואיסורא דשחיטה בשבת דקעבד עבד ס"ס בכה"ג שפיר אמרינן אע"מ גם לרבא ולכן הקשתי דמאי פריך בתמורה הנ"ל לרבא מההוא א דגזל עצים ועשאן כלים וכו' דהתם קשה במה יתוקן האיסור דלא תגזול ע"י דנימא אי עבד לא מהני הרי הלאו דגזל דעבד עבד מ"מ ומאי פריך לרבא הרי לדברי המהרי"ט בכה"ג גם לרבא אי עבד מהני כיון שלא יתוקן האיסור גזל גם כשנימא דלא מהני השינוי מעשה אכן אמרתי דהכי יתפרשו דברי הש"ס לדהמהרי"ט דבאמת השתא דאמר רחמנא והשיב את הגזילה כמה שגזל ומחויב למעבד השבה מעליא כמה שהוא בעין כמה שגזל והשתא כשעושה השינוי שקונה הגזילה בעינא ע"י ואינו מחויב לתקן הלאו דגזילה רק בהשבת הדמים הרי הוא עבר על העשה דוהשיב את הגזילה כמה שגזל ורק דהתורה אמרה דגם אחר שקונה ע"י השינוי ג"כ מצי לתקן הלאו דלא תגזול ע"י השבת הדמים אבל איסורא דוהשיב כמה שגזל דעבד עבד ולכן השתא שפיר פריך לרבא דאמאי מהני השינוי דנימא דאי עבד לא מהני כיון שעי"כ דנימא לא מהני יתוקן איסורא דוהשיב את הגזילה בעינא כיון שלא תהני