בשמים ראש פב

אתי הנערה לחייבה משא"כ חי מן הסברה הוי מחייבה אזי אתי הנערה לפוטרה ע"ש וכיב"מ בכ"ד והנה איתא בש"ס פסחים דף כ"ז ע"א לענין ערלה לכם לרבות הנטיעה לרבים וכו' מ"ט דת"ק דכתיב ונטעתם ליחיד משמע לרבים לא משמע כתב רחמנא לכם לרבות הנטיעה לרבים וע"ש ברש"י שפי' ונטעתם ליחיד משמע דאין דרך הרבים לנטוע ולכל חד וחד קאמר ונטעתם ע"ש ומעתה אף אנו נאמר בנ"ד נמי כיון דבכתיבה נמי מן הסברא אי ל"ה כתיב לכם רק ועתה כתבו את השירה הזאת הרי כיון דאין דרך הרבים לכתוב הוי אמינא דליחיד נאמרה ולכל חד וחד קאמר רחמנא כתבו כמו דאמרינן גבי ונטעתם לכן כי כתב רחמנא לכם לרבויי שותפות ועיין נמי בש"ס חולין דף קל"ה ואולם גבי לולב דממעטינן מלכם דבעינן דוקא שיהי' כולו שלו ולא בשל שותפות כדאיתא בב"ב דף קל"ז ה"ט לפי דאילו הוי כתיב ולקחתם ביום הראשון פרי עץ הדר וכו' ול"ה כתיב לכם הוי אמרינן פרי עץ הדר וכו' מ"מ ואפילו בשל אחרים ושל שותפות נמי הוא יוצא לכן כי כתיב לכם למעוטי אתי דאין יוצא בשל אחרים ואפילו בשל שותפות דבעינן כולו שלכם כמו שפי' הרשב"ם בב"ב שם ומעתה לפ"ד אלה א"ש השתא דל"ק גם קושית הס' יהושע בההוא דש"ס סנהדרין משום דשפיר התיב אביי משום דע"כ דקרא דלכם דכתיב ועתה כתבו וכו' אתי לרבויי שותפות כנ"ל א"כ אלו נימא דהא ממלך הוי שמעינן דרק במלך בעינן שלא יתנאה בשל אחרים ואפילו בשל שותפות אבל בהדיוט בשותפות שרי א"כ קשה לכם לרבויי שותפות למה לי דממלך שמעינן זה וע"כ דאתי מלך לאורויי לן דלא יתנאה נמי בשל אבותיו והיינו דמכתבו לחודא ל"ה שמענא זה היכא דיש לו משל אבותיו אי בעי זה שהניחו לו אבותיו ס"ת לקיים מצות כתבו כלל כמבואר בהש"ס שם

ובהיות רעיוני נו"נ בדין זה עלה ברוחי חדשות להביא דע"כ יהי' מוכח ומבואר באר היטב דיוצאים בס"ת של שותפות ידי מ"ע דכתבו והוא דקיי"ל דכששוכר אדם סופר בקבלנות לכתוב לי ס"ת ה"ז יוצא שפיר המ"ע כמבואר בהג"ה ביו"ד בסי' ר"ע והנה דעת הרבה פוסקים וכן בהג"ה באה"ע בסכ"ח סט"ו דאומן קונה בשבח כלי ועיין בקצה"ח בסש"ו דפי' דאומן יש לו שותפות עם בעל הכלי בשבח ע"ש ומעתה כיון דדברי הג"ה ביו"ד בסר"ע מדלא חלקו בין הקדים לו שכרו ללא הקדים לו שכרו וכתב בסתם דבשוכר סופר לכתוב לו ס"ת הוא יוצא ומיירי על הסתם אפילו בקבלן ושאינו משלם לו השכירות רק כדין שכירות דאינה משתלמת אלא לבסוף בכל גווני ששוכר לסופר לכתוב לו ס"ת הוא יוצא שפיר מצוה זו דכתבו ומעתה אי אמרת דאינו יוצא מ"ע זו בשותפות עם אחרים היכי יוצא ע"י סופר הקבלן והרי כיון דאומן קונה בשבח כלי הרי בשעת הכתיבה אית להסופר חלק בהס"ת ול"ה הכתובה כולה של הבעלים בשעת הכתיבה דמה שנותן לו האומן אח"כ הס"ת לבעלי' דהוי כחוזר ומוכרה לו השבח כמו שפי' רש"י בש"ס בב"מ דף קי"ב והוי שוב אח"כ הס"ת כולה שלו מ"מ זה הוי רק כקונה מן השוק דאינו יוצא בזה כמבואר שם ורק דבעינן שיהי' הכתיבה גופה שלו לחודא וע"כ ש"מ דגם בשל שותפות בשהי' הכתיבה בשותפות עם אחרים הוא יוצא שפיר כנ"ל והיא חדית בעיני ולא ראיתי כעת מכל בעלי המחברים אשר לפני מי שהעיר עוד בזה

סימן מ

אודות המשקה הנקרא בארש"ט שחמצו המשקה ההוא בשאור שלא הורמה ממנה חלתה והשאור נמוח בתוך המשקה ואינו ניכר ראיתי שהורה בעל הלבושי שרד להלכות חלה דרק אם אין ששים בהבארש"ט נגד השאור ההוא שנמוח בתוכו הוא דיכול להפריש עלי' חלה מן העיסה המחייבת עלי' ועל הבארש"ט אבל ביש ס' נגד השאור פסק דהבארש"ט אסו' ואין לו תקנה זולת בשהזדמנה עיסה שהורמה חלתה שנתחמצה בשאור שלא הורמה ויש גם ס' בהעיסה נגד השאור ההוא שלא הורמה ממנה חלה אז יכול להפריש מהעיסה הלזו ולפטור גם הבארש"ט ולעשות בידים עיסה כזו אסו' וע"ש מלתא בטעמא דאוסר הבארש"ט בדאיכא ס' נגד השאור משום כיון דאיכא ס' הרי כיון דמדאורייתא חשיב ביטול ורק דמדרבנן הוא דלא בטיל דחשוב השאור דבר המעמיד דאפי' באלף לא בטיל מדרבנן ולכן אף דחלה בזה"ז דרבנן מ"מ כיון דהתערובות השאור בהבארש"ט חשוב תרי דרבנן לא יכול להפריש עלי' מן העיסה של חיוב דהוי רק חד דרבנן על תרי דרבנן דה"ל מן החיוב על הפטור וע"ש שהאריך והוכיח מהש"ס וכן הביא מדברי הב"י בשם המ"כ בההוא דפשטיד"א דמשמע דאי לאו משום טכ"ע דאורייתא לא היה יכול להפריש על הבשר אע"ג דחלה בז"הז דרבנן משום דהוי חד דרבנן על תרי דרבנן וה"ל מן החיוב על הפטור ע"ש אכן ראיתי בסידור שחיבר הרב הגאון מופת הדור מליסא זל"הה שכתב דשפיר דמי להפריש מעיסה המחייבת דאע"ג דחד"ר על תרי דרבנן חשוב מן החיוב על הפטור מ"מ כיון שכל ענין כשיפריש מן החזוב דאורייתא על הדרבנן דאסו' הוא רק משום דחשוב החלה טבל מדאורייתא כיון שאין נתפס עליו שם החלה רק מדרבנן אבל מ"מ חלה הוי מדרבנן ונפטר המחויב מדרבנן שפיר כמש"כ התוס' להדיא ביבמות דף פ"ט גבי מן הנקוב על שאינו נקוב ומש"ה כתב דז"א רק כשיפריש החלה מהמחויב חד"ר על חד"ר משא"כ כשמפריש ממנה גם על עצמו לפטור את עצמו ואת התד"ר שפיר דמי וע"ש שכתב טעמים לדבר וכתב דההוא דש"ס מנחות דף ל"א דצוהו רק לקנות מן השוק המחויב נמי מדרבנן כמוהו לעשר עלי' ולא צוהו גם ליקח מהמחויב מה"ת ורק מקצת ממנה באופן שיפטר את עצמו ואת התערובות משום דשם מיירי שלא צוהו רק שיעור שצריך לפטור את החיוב וע"ש שהאריך בזה ולפענ"ד דוחק דכיון דמסתמא אילו הי' כאן עצה אחרת ליקח גם מהמחויב מדאורייתא ל"ה אמר לי' לך קח מן השוק דוקא לכן נלע"ד דבלא זה שכתב דהש"ס דמנחות איירי רק בשצוהו לקנות שיעור שצריך לפטור את התערובות לעשר רק עליו יש לומר דה"ט דלא מצי הש"ס מנחות הנ"ל מיירי בשיקח מהמחויב מדאורייתא לפטור את המחויב דאורייתא ואת התערובות המחויב מדרבנן הואיל דכשירום התרומה על תרויהו כחדא הרי כיון דלפ"ע שיחול שם התרומה על מה שיפריש מדרבנן היינו על אותו המקצת שתפס שם תרומה עלה מדרבנן היינו מה שיפריש בשביל התערובות וניהו נמי דעה שהורם בשביל