בשמים ראש עג

הבהמה לכתחלה נראה דשרי וכדרך שמצינו שכתב הט"ז בסימן ק"ח סק"ד בשם הת"ח דמקילין לקנות מהעכו"ם דברים המבושלים בכליהם של עכו"ם שאב"י ואף דנו"ט לפגם לכתחל' אסור מ"מ לא חשוב הקניי' לכתחלה ולכן פשיטא דשרי לקנות הבהמה המשתנת דם לחלבה ואף לכתחלה ואין כאן בית מיחוש

סימן לא

וגם הנה יעדנו בדברינו הקדום לבאר הנה דברי הש"ס דב"ב שהבאתי והוא בדף כ"ג הקשו שם התוס' על הא דר' חנינא דקאמר דרוב וקרוב הלך אחר הרוב מאי קמ"ל ר' חנינא מתניתא היא דט' חניות כולן מוכרות בשר שחוטה ואחת מוכרת בשר נבילה דקאמר ובנמצא הלך אחר הרוב ואף דנמצא קרוב לחנות המוכרת בשר נבילה הרי דרוב עדיף מקרוב. והנה ראיתי בספר שער המלך שהקשה על קושית התו' הנ"ל דהרי מהאי דט' חנויות ל"ה מוכח רק ברובא דאיתא קמן דרוב עדיף מקרוב אבל ברובא דליתא קמן דעדיף מקרוב לא שמענו ושפיר אתי ר' חנינא לאשמעינן נמי הא דגם ברובא דליתא קמן רוב עדיף מקרוב והיא קושיא עצומה. ואמינא ליישב קושיתו דהנה הקשתי לפ"ד התוס' בחולין דף י"א ד"ה מנא הא מלתא דאזלינן בתר רובא והקשו שם התוס' דכיון דרובא וחזקה רובא עדיף וא"כ כיון דאתי' לן דאזלינן בחר חזקה ממילא שמעינן דאזלינן נמי בתר הרוב דהשתא בתר חזקה אזלינן מכש"כ דאזלינן ב"ר דרוב עדיף מחזקה ומאי פריך מנלן דאזלינן בתר רובא ותי' דלמאי דמפרש רבינו חיים דהאי דרובא וחזקה רובא עדיף לא מסברא ידעינן רק ילפינן לה מפרה אדומה מדחזינן דאזלינן בה ב"ר אף דאית חזקה כנגד הרוב דאוקי גברא שמזין עליו בחזקת טמא הרי דהרוב עדיף מחזקה והיאך השתא אצטריך לן מעיקרא לדעת דאזלינן בתר רובא מקרא דפרה אדומה דרק השתא דשמעינן רוב מפרה אדומה הוא דאמרינן דרובא וחזקה רובא עדיף וכשידעינן זה ע"כ ממילא ידעינן נמי דאזלינן אחר הרוב הא אי לאו הכי אי מחזקה לחודא אכתי ל"ה שמעינן דרוב עדיף מחזקה וע"ש אלא דקשיא לי דאכתי לר' חנינא תקשה מאי פריך מנ"ל דאזלינן ב"ר הרי כיון דילפינן מוהי' העיר הקרובה דאזלינן בתר קרוב א"כ כיון דס"ל לר' חנינא דרוב וקרוב הלך אחר הרוב ממילא ידעינן נמי דאזלינן בתר רובא דהשתא בתר קרוב אזלינן ב"ר לא כש"כ. ואולם אמרתי דהא ל"ק דהתירוץ מבואר ומובן מעצמו דגם כאן י"ל כמש"כ התוס' בחולין התם דעד כאן לא קאמר ר' חנינא דרוב עדיף מקרוב רק השתא בתר דידעינן מפרה אדומה דרובא וחזקה רובא עדיף קים ליה לר' חנינא נמי הא מסברא דכיון דרובא וחזקה רובא עדיף א"כ השתא נמי דאתי' לן דאזלינן בתר קרוב דגם קרוב הוי כעין חזקה אבל לא עדיף מחזקה וא"כ כיון דאמרינן דרוב עדיף מחזקה ממילא נמי דרוב עדיף מקרוב והשתא לפ"ז ע"כ צריכין אנו לדעת מעיקרא הא דרובא וחזקה רובא עדיף מפרה אדומה ושאזלינן ב"ר מן התורה ואח"כ נדע נמי הא דרוב וקרוב הלך אחר הרוב ולפי"ז השתא יש לומר דל"ק תו קושית השער המלך דשפיר מקשים התוס' דמאי קמ"ל ר' חנינא דרוב וקרוב הלך אחר הרוב מתניתא דתשע חניות היא דמהתם שמעינן דבנמצא קרוב לנבילות מ"מ הלך אחר הרוב דכשירות דהשתא תו לא תקשה על קושית התוס' דאכתי מהיכא הוי ידעינן דגם ברובא דליתא קמן דעדיף מקרוב דז"א דע"כ שמעינן נמי הא כיון דשמעינן מברייתא זו דאמרינן הא מלתא דרוב וקרוב הלך אחר הרוב הרי ע"כ דשמעינן זה מכח רובא וחזקה רובא עדיף דאתי' לן מפרה אדומה הרי מהתם מפרה אדומה שמעינן נמי ברובא דלית' קמן דכמו דהרוב דלית' קמן עדיף מחזקה כמו כן עדיף מקרוב ולכן שפיר מקשו התוס' דמאי אתי ר' חנינא לאשמעינן הרי מהתם ממתניתא דט' חניות שמעינן ולפי"ז מה ינעם ליישב נמי קושית התוס' דהתם בדף כ"ד ד"ה וש"מ שהקשו על הא דקאמר הש"ס התם תני ר' חייא דם הנמצא בפרוזדור חייבים עליו על ביאת מקדש וכו' ואמר רבא ש"מ מד"ר חייא תלת ש"מ רוב וקרוב הלך אחר הרוב וש"מ רובא דאורייתא וכו' והקשו בתוס' דהרי התם כיון דהוי רובא דאיתא קמן ע"ז ל"ה צריך הש"ס למידק דרובא דאורייתא דהרי קרא כתיב אחרי רבים להטות ודחקו מאד לתרץ דע"כ צ"ל דחשיב לי' רובא דלית' קמן וזה דוחק אך לפי האמור א"ש ומיושב קושית התוס' דשפיר הוכיח הש"ס דמדמחייב על ביאת מקדש וכו' ש"מ דרוב וקרוב הלך אחר הרוב והשתא דשמעינן הא דרוב עדיף מקרוב ומהיכא שמעינן זה ע"כ מכח סברא זו דלא גרע נמי הא מהא דאמרינן דרוב עדיף מחזקה ודילפינן לה מפרה אדומה דהשתא דרק מכח ילפותא זו דמפרה אדומה שטעינן דגם רובא דליתא קמן דעדיפא מקרוב דומיא דהתם בפרה אדומה והשתא שפיר קאמר הש"ס ש"מ רוב וקרוב הלך אחר הרוב רובא דאורייתא והיינו דהא בהא תלי' דכיון דשמעינן הא דרוב וקרוב הלך אחר הרוב ממילא ש"מ נמי הא דרובא דאורויתא וגם ברובא דליתא קמן וכנ"ל ודו"ק היטב בזה

סימן לב

על אודות התולעים הנמצאים בהכבדין אם מותר למכרם אותן הכבדין לעכו"ם משום שאסורים משום אמ"הח כנראה מפי' רש"י בחולין בס"פ אלו טריפות בד"ה בשחיטה משתריא וכן כתב הפמ"ג ליו"ד בספ"ד בשפ"ד ס"ק מ"ב דאסירי משום ספק דלמא מעלמא אתי כלישנא דקוקיאני דהיינו התולעים שבכבד ושבריאה כפי' רש"י דאסורי מטעם דמינם ניים ועיילי ליה באוסיי' ואסירי רק משום שרץ או דלמא דמינה קגבלו וכאידך לישנא דאסירי משום אבמ"ה וכתב הפמ"ג דנ"מ דאי משום אבמ"הח אסור ליתן לב"נ. וראיתי באחרונים רבים שחתרו למצא היתר למכרם לנכרים ואני בעניות דעתי כנוגה היתר נראה גם לי דשריא למכור הכבדין לנכרים מטעם שאגיד לפ"ד הפמ"ג לא"ח בפתיחה בסדר והנהגות הנשאל והשואל אות מ"ג שכ' דלא מבעי' למ"ד דספיקא דאורייתא רק מדרבנן אסור דפשיטא דלב"נ משרי שרי ואף למ"ד דספק אסור מה"ת מ"מ זהו רק מקרא משא"כ בב"נ י"ל דרק בודאי איסור