בשמים ראש עא

יחד וס"ד דצא יהיה נאסר מכלל הטמאים חלב טריפה דאדרבה דהוי ס"ד דתהי' שרי מכח הואיל ואשתרי החלב דטהורה מכלל האיסור אבמה"ח אשתרי נמי איסור טריפה והשתא י"ל דהכי פי' דברי הש"ס דבכורות דסד"א דחלב דבהמה טהורה שרי דטמאה נמי לישתרי לכן אצטריך הנך דרשא לאסור חלב טמאה דאי נמי דתימא לדחות דרק בחלב טהורה הוא דאקיל רחמנא להתירה מכלל האיסור אבמה"ח משום דשאני אבמה"ח דקיל דיש היתר לאיסורו בשחיטה וא"כ אין ללמוד ממנו קולא לענין חלב טמאה וכמו דקאמר הש"ס בחולין הנ"ל דטריפה לישתרי ולא תהיה אסורה מכלל הטמאים ומטעם דנימא הואיל ואשתרי כנ"ל והשתא היכי שמעינן מהטמאים הא דקיי"ל דחלב טריפה אסורה וא"כ ממ"נ אצטריך גמל לרבויי דא"נ דתימא דיש לומר דלטמאה לא אצטריך קרא דהוי בכלל הטמאים דלא הותרה מכלל כל שאר חלב טהורה כנ"ל מ"מ חלב דטריפה לישתרי ולמה קיי"ל דאסורה משום הטמאים והא בחלב טהורה טריפה הוי ס"ד אכתי למישרא חלבה מטעם דנימא הואיל ואשתרי ולכן שפיר אצטריך גמל ממ"נ באם אין ענין לטמאה תנהו ענין לטריפה לאסור חלב טריפה ולאשמעינן אתי קרא דגמל דהואיל וטריפה ואבמה"ח שני שמות הם דליכא למימר הואיל ואשתרי וכרבא ביבמות התם. והשתא לפי פי' דברי הש"ס דבכורות הנ"ל מיושב היטב קושיתינו דל"ק תו מההוא דחולין דקאמר דלא גמרינן קולא מיניה כיון דחידוש הוא וכנ"ל דהשתא לאו מטעם חידוש הוא דקאמר הש"ס דהוי הס"ד להתיר החלב ורק העיקר דקאמר מטעם דהוי הס"ד לומר דהואיל ואשתרי האיסור אבמה"ח אשתרי גם טריפה כחדא וא"ש מדלא אדכר הש"ס לשון חידוש גם למ"ד איבריה מתפרקין כמו דקאמר למ"ד דם נעכר ונעשה חלב

ולפ"ד אלה מה ימתק כדבש בפינו לישב גם קושית התוס' דש"ס בכורות שם ד"ה רוטב שהקשו דל"ל הטמאים לאסור צירן ורוטבן וכו' תיפוק ליה ממשרת ליתן טעם כעיקר וכו' ולדברינו יתישב כמין חומר דהשתא אי לאו הטמאים דאי משום טעם כעיקר דממשרת ילפינן שפיר יש לומר דכיון דחזינן דחלב טהורה שרי הרי דחלב לאו בכלל טעם כעיקר חשוב דל"ה דומיא דמשרת ולכן התירה רחמנא ולא נאסרה מטעם טעם כעיקר של אבמה"ח והנה אם לענין חלב טמאה הוי ילפינן מדרשא דהגמל לאיסורא אבל גבי חלב דטריפה דל"ה מצינו למיסרה מכלל חלב טמאה דהוי אמינא גבי חלב טריפה שפיר אמרי' הואיל ואשתרי וכנ"ל לכן שפיר אצטריך הטמאים דהשתא גלי לן רחמנא דכלהו חלב טמאה וגם חלב טריפה אסורה וכנ"ל והשתא דילפינן מקרא דחלב טריפה ג"כ הוי בכלל דהטמאים שפיר אתי נמי דל"ק השתא קושית התוס' דחולין הנ"ל דשפיר אמרינן דגם ציר טריפה לא אצטריך קרא מיוחד ונאסר מכלל הטמאים וכמו שחלב טריפה אסורה מכללה אינו דין ציר טריפה והבן זה

ויש ליישב בדרך זה גם קושית התוס' בחולין דף ס"ד בד"ה שאם ריקמה דכתבו התם דאצטריך בת היענה לאסור ביצת עוף טמא דס"ד דשרי דכל ביצה כי אבמה"ח דמי ושריא רחמנא ה"נ ל"ש וכו' והקשו כיון דביצת השרץ לא ילפי מביצת עוף טמא א"כ כש"כ ביצת טריפה ובריש ביצה משמע דביצת טריפה אסורה מדאורייתא מנ"ל דאסורה ולפ"ד הנ"ל יש לומר דכל עיקר דבת היענה אתי לביצת טריפה דלביצה טמאה לא אצטרך דלאו ס"ד הוי ללמוד מן ביצה טהורה להתירה משום די"ל דרק אבמה"ח שאני דיש היתר לאיסורו בשחיטה משא"כ טמאה ורק ביצת טריפה כיון דהוי הס"ד למימר הואיל ואשתרי בלידתה הביצה מהאיסור אבמה"ח אשתרי גם מהאיסור טריפה קמ"ל בת היענה באם אין ענין לטמאה דלא אצטריך קרא לאסור דבלא"ה כל היוצא מן הטמא טמא וע"ש בתוס' תנהו ענין לביצת טריפה וקמ"ל דל"ש הואיל ואשתרי דהוי טריפה ואבמה"ח שני שמות וכאמור. ומעתה אחר כל הצעה הנ"ל אף אנו נאמר גם כאן בנידון החלב של פרה זו המשתנת דם הא תינח לענין חלב טריפה שאמרנו דהיינו היכא שהאיסור טריפה הוי איסור מיוחד בפני עצמו הוא דאמרינן דאתי קרא לאשמועינן דלא אמרינן הואיל ואשתרי ומשום דאבמה"ח וטריפה ב' שמות הם ואולם נחזי אנן בהאי חלב של פרה המשתנת דם חי מחזיקין מאיסור אבמה"ח לאיסור טריפה ונמצא שע"י חזקה זו של איסור אבמה"ח מחזקינן לאסור הבהמה שנולדה בה ספק טריפה והשתא דכל עיקר איסורא דטריפה משום איסור אבמה"ח קאתי לכן שפיר שוב יש לדונם כמשם אחד ופשיטא דעדיפי מקרי ומצורע דדיינינן להו כמשם אחד כמש"כ התוס' שם ביבמות ולכן אמרינן שפיר הואיל ואשתרי האיסור אבמה"ח אל החלב אשתרי נמי אצלה האיסור טריפה שבא רק משם אבמה"ח ולכן שריא החלב

אך הנה מלבד כל הנ"ל נ"ל לדון בהיתר החלב דהנה ברור דדברי הבל"י הא דמצריך בדיקת כיס השתן בשוורים המשתינים דם אף דאיכא הכא ס"ס ספק דלמא לא ניקב הכיס ואת"ל ניקב דלמא הלכה כהמכשירין נקיבת כיס השתן ודעת הרמ"א בסימן ק"י ס"ט גבי נשבר הגף דאיכא ס"ס ספק מחיים ספק לאחר שחיטה ואת"ל מחיים שמא לא ניקבה הריאה וכתב דאע"פ שיש לברר ע"י בדיקת הריאה אין לחוש הרי דבס"ס לא הוצרך הרמ"א בדיקה וע"ש בש"ך ואולם נראה דבהאי עובדא שלפנינו גם הרמ"א מודה דצריך לברר ע"י בדיקה והוא דנראה לי בדעת הג"ה בטעמא דלא מצריך לברר ע"י בדיקה בס"ס דנשבר הגף משום דבאמת כתב המג"א בא"ח סימן תל"ז סק"ד דהא דלא סמכינן אחזקה בבדיקת חמץ היכא דאיכא כא לברורי דל"ד להא דלא בדקינן אחר כל י"ח טריפות וסמכינן אחזקה דרק גבי י"ח טריפות דמעולם הוי בחזקת הרוב ולא הי' לה מעולם חזקת איסור משא"כ בחמץ דמעיקרא כל השנה הוי בחזקת חמץ הבית ל"מ חזקה של חזקת בדוק לענין דלא צריך לברורי במצוי וע"ש. ומעתה נלע"ד דרק בנשבר הגף דהוי ספק על הרעותא אם אתרעי כלל דדלמא אחר שחיטה נשתברה וכיון דהספק אם יש רעותא שפיר לא יצאה מחזקת הרוב דמעיקרא וכיון שלא יצאה הבהמה מחזקת הרוב שהיה לה קודם לכן לא צריכה בדיקה מדי דהוי אי"ח טריפות דלא הצריכו בדיקה אף דאיכא לברורי מטעם שלא יצאתה הבהמה מהרוב שלה ואולם בנ"ד שהרי הרעותא מחיים בהבהמ' זו לפנינו שמשתנת דם מחמת כים השתן שנתקלקל בודאי וא"כ כיון דיצאה הבהמה מכלל החזקה הראשונ' של רוב בהמות שהרי לפנינו שאתרעי זו ויצאתה