בשמים ראש ז

הדרך מעוף וחשכה כי ידדה כל שנותיו במר נפשו באפס עשוק ורצוץ וחסור כל היום לא לבו חסור מאומה לא דעת ולא בינה יתירה לא תורה ולא מצותיה ונפשו אך שוקקה ורעבה למלא טוב לה כי היא אך חסרה כל ימיה כי כהר פרצים כן תקום ופערה פיה לבלי חוק על כל אשר בתבל ומלואה זעיר שם זעיר שמה כל רוחב משאלותיה ולא יתנו לב ולא יסבו עינים לנגדם לראות האנשים ההם כי אך שעירים ירקדו שם על דרכיהם זה הטוב בעיניהם ללכת בו למען יהיה להם זה לצור מכשול ולאבן נגף למען יוסיפו לחטא חטאת על חטאת ונוקשו ונלכדו בפח יוקשים

פתחו נא את חלון רוח מבינתכם ועמדו נא פה משתומם על מראה עיניכם אשר תראו מה ארץ ומלואה מה תבל ויושבי בה ומה האדם ויחשבהו ד' ככה על כל נבראיו כלם וכי חננו וכי יש לו כל בידו הלא כל בעל המלאכה הנמבזה והקלה בערך לא יעשה מלאכה ללא יקוה ממנה פעלה ותועלתה לקבל וד' בו נהלל דבר ונפארנה מעשהו נורא תהלות על כל עלילות בני אדם יברא ארץ לתוהו ולהבל דמה ויאמר לאדם העץ היבש הזה אבי כל חי תהיה

אין זה כי אם זה סוד אלוה ממעל וזאת העצה היעוצה ממנו בבריאתו העולם ומלואה מקדם ומאז כי בה יחד כבוד האדם הזה אמר לו בחר לסגולתו הוא אשר בחקיו ילך ותורתו ינצורו רגליו ללכת בה

ויאמר ד' אל האדם ראה החזקתיך בימין צדקי מקצה הארץ הבאתיך משפל מצבך וממעמדך העלתיך הר קדשי שמה תחת צל כנפי כי בצל החכמה בצל אל חסיתיך לקול תתי המון נוראותי ונפלאותי לעיניך חרד ופחד לבבך מאד נעלית על כל העמים כי אז מכל עם הקדשתי אותך לי ואת אשכר חפצי ואהבתי לך הקרבתי מימיני אש דת לך נתתי ונכרתה שנינו ברית עולם אתה תהיה לי לעם ואני אהיה לך לאלקים

מאז כרם חמד עניתי עליך קדוש ישראל. ונטעתיך לי שורק אהבים גפן אדרת ואל על קראתיך ואכירך לי להיות כברוש רענן בגן אלקים היא התבל למטה ועל מבועי מים חיים ישלח שרשיו ועשה פרי למעלה ויהי כזית הודו וריח לו כלבנון אך השמר לך ושמור נפשך מאד מעשות פרי כחש חלילה לך מעזוב תורת פי מהלוך אחרי צו מזימות שוא והבל יציץ ופרח על תלמי לבך פן תעלה עולתך ותתברך בלבבך לאמר שלום יהי' לי כי אם בדרך שכל אדם לי אלך ואחרי מצותי ארוץ ואעשה הישר והטוב בעיני ד' ראה העדותי בך היום הזה נגד שמים וארץ ונגד תורת קדשי זאת לבל תלך בדרך זדון לבך ישיאך חלילה לך מעשות זאת מהפריח צרעת ממארת הזאת על מצחך מהעלות עליך רוח עועים רוח עקש ופתלתל כי תדע כי אך זאת פעולת שוטני הבאים להדיחך ממני. שוקדים עליך לרע כל היום למען הוליכך בדרך רשעים אך לפתותך באו מהסתופף בבית אלקי ולדור באהלי רשע

בני אל תלך בדרך אתך פן תכרות ברית ליושב לבבך לאמר הן ד' נתן לי רוח חכמה למען אשר במשפטו אך אלך. כי ידוע תדע כי אך זאת היא נפלאת ממך וכי היא רחוקה ממך לא תוכל עשוהו ואני הנה בתתי לך את הדעת לך היא אך למען אשר בו תדע איך כי בחקי תלך ואת מצותי תשמור לעשות ולקיים את כל דברי תלמוד תורה. בני אל נא יליזו דברי אלה מעיניך עשה זאת איפה בני ותנצל מרע אך שמע בני בקול מוסר אביך ואל נא תטוש תורת אמך חדל לך מהלוך אחר צו לבך ועל בינתך אל תשען שקוד על דלתותי שמור מצותי וחיה

כי הנה זה לעינים הוא לנו מדברי הש"ס בעירובין ד"ק ע"ב מ"ד מלפינו מבהמות ארץ ומעוף השמים יחכמנו אלמלא נתנה תורה היינו למדין צנועות מחתול גזל מנמלה ועריות מיונה וכו' וע"ש ודברי הש"ס צריכין ביאור דלכאורה הכי אין לאדם דעת ושכל יותר מבהמות להבין על מצות השכליות כאלו כגזל ועריות וד"א וכדומיהן ולמה היינו למדין כ"ז רק מבהמות ומהעופות והנמלה אך אמתות הדברים הלא יאירו לנגדינו כי רואים אנחנו שגם בעצם המצות השכליות ישתנו דעות בני אדם בכל עת ולא ידון רוח אנוש לאשר נשגב על דעת הנכון והשוה כאשר מצינו בספרים כי גם בימים הקדמונים וגם בזמנינו רואים אנו איך כי בכל עת ישתנו הדעות בהשכליות ההם כמו און גזל אשר השכל יעיד עליו בודאי אכן יקראו האנשים לאמר הלא כלנו בני איש אחד נחנו ולכל אשר לכל מהראוי להיות חלק החלק בארץ מולדתנו ואל יעשר אחד מחבירו כיס אחד לכלנו יהי' ועל אופן זה מצוה שכלם להם רק לגזול ולחמוס הון חבירו וכן בעריות מצינו איך שאמרו המדברים כי מהראוי להיות הנשים כהפקר לכל וכירק עשב ניתר להם כל הנשים וכי"ב מהדעות רואים אנו כמה אשר בשכליהם ישתנה אחד מחבירו לדון מהיפך אל ההיפך אם מפאת גודל השגתם לא יעמדו גם החכמים על סוף דעת הנכון לשפוט כלם כאחד כאמור או אם לפעמים מפני כי השמן לב העם הזה ואשר לגודל תאות לבם אשר כהמות ימים יהמו בתוכם בכל עת יתעו שכליהם ללכת רק אחריהם וישחדו מהמה לדון רק אחריהם נפש השכליות