בשמים ראש נב

לפניך כיון דליכא שינוי לקנותה ותירצו דהשתא כיון ודאמרינן דהיזק שאינו ניכר שמי' היזק וא"כ חשוב ליה כאלו הי' ניכר וא"כ זה חשוב שינוי וקנאה שהגזלן ושינוי זו החמץ היינו מה שנאסר החמץ בהנאה הנה זה תשוב שינוי אי אמרינן הוזק שאינו ניכר שמי' היזק דחשיב מטעם זה כאלו הי' השינוי ניכרת לעינים וכן בתרומה ונטמאת ואידך דהתם אף דנעשה השינוי זו מאליו מ"מ שינוי דממילא נמי חשיב שינוי לקנות בה דומיא דאיתא בש"ס ב"ק דף ס"ה ע"ב גבי גנב טלה ונעשה איל עגל ונעשה שור דנעשה שינוי בידו אקנאה הרי דגם שינוי הנעשה מאליו חשיב שינוי לקנות וה"ה נמי בהנך דחמץ שעבר עליו הפסח ודתרומה שנטמאת אי נימא דהיזק שאינו ניכר שמי' היזק וכן נמי במטבע שפוסלתה מלכות אף א"נ דל"ש היזק מ"מ כיון דאינו דומה כעת צורה זו לשארי הצורות מהמטבעות היוצאת במדינה באותה שעה לכן הו"ל שינוי הניכרת לכל למ"ד דחשיב שינוי ואף א"נ די"ל דחלוק שנוים אלו מהך דטלה ונעשה איל עגל ונעשה שור משום דהתם ניכר' לכל השינוי בבירור בגדלותה מ"מ חשבונין גם להנך כל שנעשה שינוי איזה בגוף הדבר הגזול לשינוי שפיר ומנא אמינא לה נלע"ד להוכיח דמהא שמעינין לה דהנה בש"מ בש"ס ב"ק דס"ה התם ראיתי שהקשה על הא דקאמר דאמר לך מני ב"ש הוא דלמא עד כאן לא פליגי ב"ש וב"ה אלא בשינוי בידים כגון חטין ועשאן סולת זתים ועשאן שמן וכו' דוקא אבל שינוי דממילא כגון טלה ונעשה איל וכו' שמא אף ב"ה מודו דהשינוי במקומו עומד ולא קני והי' דשמא לרבא נמי ס"ל דאין לחלק אלא כל שינוי קונה בין בידים בין ממילא עכ"ל הש"מ שם ולפעד"נ להוכיח דע"כ דאית לרבא הכי דאין לחלק בין שינוי בידים לשינוי דממילא דבכל גוונא שינוי קונה והוא דהנה הקשו בתוס' שם בב"ק בד"ה הן ולא שינוייהם וז"ל תימא דבסמוך נפקא ליה לרבא דשינוי קונה מקרא אחרינא דכתיב אשר גזל כעין שגזל יחזיר ע"ש ואמינא לתרץ קושית התוס' דהנה לכאורה קשיא לי בש"ס תמורה דף ו' דפריך התם לרבא דס"ל דאמרינן כל מלתא דאמר רחמנא ל"ת א"ע ל"מ והרי גזל דרחמנא אמר לא תגזול ותנן גזל עצים ועשאן כלים וכו' משלם כשעת הגזילה תיובתא דרבא אמר לך רבא שאני התם דאמר קרא אשר גזל כמה שגזל וקשיא לי בגוה דהרי הבאתי מדברי הש"מ בב"ק הנ"ל דגם לרבא שינוי דממילא קני והנה לפמש"כ התוס' לעיל התם בתמורה דף ד' ע"ב בד"ה רבא שהקשו דצורם אזן בכור לתסר מטעם כל מלתא דא"ר ל"ת וכו' ותירצו משום דלא גרע מאלו נפל בי' מום ממילא דהוי שרי וע"ש והרי לן מבואר מדברי התוס' דע"י דאמרינן דאי עביד ל"מ עכ"פ לאגרע מאלו הוי באה העשוי' ממילא והשתא קשה דמאי פריך לחבא התם בתמורה מהא דגזל עצים וכו' משלם כשעת הגזילה דאי עביד ל"מ אמאי חשיב שינוי לקנות הגזילה גופה ולשלם דמי' הרי כיון דלרבא שינוי דממילא נמי קונה א"כ ניהו נמי דל"מ מאי דעבד מ"מ ה"ל כאלו הוי השינוי באה מאלי' וכדברי התוס' תמורה הנ"ל וא"כ דל מהכא מעשה דידי' והוי פינוי הבאה מאלי' דקונה לרבא ומאי פריך הש"ס דהרי א"נ דאמרינן אי עביד ל"מ מ"מ שפיר כיון דחשיב שינוי הבאה מאלי' עכ"פ מהני לרבא והוא קושיא עצומה ומפלאה בעיני ואמרתי דע"כ דדברי הש"ס דתמורה הנ"ל הכי יתפרשו משום דאכתי הוי הס"ד דהמקשה התם דל"מ לרבא רק שינוי העושה בידים והוי שמענא לי' זה השינוי העושה בידים מהני מקרא דהן ולא שינוייהם אבל שינוי דממילא ל"ה שמענא מיניה כנ"ל ולכן מקשה שפיר לרבא דכיון דס"ל אי עביד ל"מ א"כ כיון חל"ה השינוי במעשה ידיו דהו"ל כאלו נעשה מאליו אמאי מהני לרבא וע"ז משני שפיר דכיון דגלי רחמנא אשר גזל כעין שגזל וא"כ באיזה אופן שלא יהיה כעין שגזל ואפי' אם השינוי באה מאליו וכל שהוי בגוף דבר הגזל שינוי מכמות שהי' בשעת גזילה גלי רחמנא דחשיב שינוי לקנין וא"כ אפי' אי אמרינן אי עביד ל"מ מ"מ חשיב השינוי הבאה מאליו שינוי לקנות בה שפיר לרבא ומעתה א"ש דל"ק תו קושית התוספות דב"ק הנ"ל דאף דאית לן מיעוטא דהן ולא שינוייהם מ"מ שפיר אצטריך לרבא קרא דאשר גזל כי היכי דנילף מיני' נמי דגם שינוי הבאה מאליו מהני דזה ל"ה שמענא מהן ולא שינוייהם וא"ש השתא דהוכיח בידינו דע"כ דאות לרבא הכי דגם שינוי דממילא קונה והש"מ הנ"ל נראה כמסופק מדכתיב בלשון ושמא לרבא נמי ס"ל דאין לחלק בין שינוי בידים לשינוי דממילא ולפענ"ד הוכחתי דע"כ דאית לרבא הכי

ומעתה נחזור לנ"ד דכל זה רק תינח בחמץ שעבר עליו הפסח ותרומה שנטמאת וכן אידך דהתם שכ' התוס' בגיטין הנ"ל דאי ה"א היזק שאינו ניכר שמי' היזק דחשיב שינוי הבאה מאליו בגוף דבר הגזל בחמץ מה שנאסר בהנאה ולא כן הי' בעת שגזל שהי' מותר בהנאה וכן בתרומה שנטמאת וכן אידך דהתם אי ה"א היזק שאינו ניכר שמי' היזק ואינו דין במטבע שפוסלתה מלכות למאן דאמר דחשיב שינוי הניכרת בצורת המטבע דחשיב שינוי זו הבאה מאליו לשינוי גמורה וכל הנך כיון שנעשה השינוי בגוף דבר הגזל משא"כ באתרוג זה שעבר עליו ימי הסוכות הרי לא נעשה שום שינוי בגוף האתרוג רק שעבר זמן המצוה והאתרוג גופו אין בו שינוי כלל מכפי שהי' מקודם וכיון דל"ה השינוי דק בהעת שעברה ולא בדבר הגזול עצמו אין כאן שינוי לקנין ושפיר הוא אומר לו הרי שלך לפניך דהוי כעין שגזל דהרי גם בגזל וחלף תרעא בניתזל השער אף גם דניכר לכל הוא ההיזק שניתזל השער מדבר הגזול אפ"ה קיי"ל דאומר לו הרי שלך לפניך כשהוא בעינא ועיין בש"ס ב"ק דף ק"ה והיינו כיון דבגוף דבר הגזול ליכא שינוי ורק שעת היוקר הוא שחלף וה"ה באתרוג הגזול כיון דליכא שינוי בגוף האתרוג הגזול ורק בזמן המצוה אשר נודע לנו אשר חלף ועבר משום וזה ל"ה שינוי לקנין האתרוג ושפיר אומר לו הרי שלך לפניך

סימן ך

בנידון שהשבתי לכבוד בני חביבי ויקירי ה"ה הרב ובקי חכם ושלם זית רענן פרי הלולים כש"ת מו"ה חיים ארי' הלוי איש הורוויץ נ"י בקראקא אם אמנם כי אין הפנאי מסכים כעת לעיון כראוי