בשמים ראש כא

קאי ואינו יכול לסלק עצמו שלא יהי' נוגע בעדות שהרי נהנה בו ויוצא בשמיעתו וכו' ע"ש ועיין בסמ"ע וש"ך בחו"מ ר"ס ל"ז דנוגע פסיל מטעם דחשדינן לי' דמשקר ע"י שנוגע בדבר וע"ש ומעתה אי נימא דבס"ת גניבה לא יצא בשמיעתו ידי קריאה הרי בודאי לא ישקר דאם ישקר הרי יהי' ס"ת גניבה ולא יצא בשמיעתו ומה בצע בעדותו הרי פי' הרשב"ם שנוגע מחמת שרוצה לצאת בשמיעתו הרי אם ישקר בעדותו לא יצא ומאי אהני לי' סהדותי' לענין לצאת בשמועתו כשמשקר והס"ת גניבה וע"כ ש"מ דיוצא בס"ת בגניבה ידו מצות שמועת הקריאת התורה שפיר כנ"ל

סימן ב

ובהיותי בזה אמרתי בל אמנע ידי להעלות גם סנסן מחדושי שם בש"ס סוכה בסוגיא דאוונכרי בביאר פי' רש"י שפי' סתם כותים גוזלי ארעתא מישראל נינהו ורבים מהמפרשים תמהו על רש"י דמ"ש מישראל דנקט הרי ר"ה ס"ל בעצמו דגזל עכו"ם אסור מה"ת וא"כ אפילו אי הוי גוזלי ארעתא מעכו"ם נמי אסור מה"ת ומ"ש מישראל ששה דנקט רש"י ז"ל

ואולם כדי לישב פי' רש"י ז"ל מוכרח אני להאריך קצת ומתוך דברי שיחתי שאפרש יעלו יפה דברי רש"י ז"ל כמין חומר אך בטרם אענה לישב קשיות התוס' דר"פ לולב הגזול בד"ה משום דה"ל מצהב"ע שהקשו דל"ל לכם להוציא את הגזול תיפוק לי' משום דה"ל מצהב"ע וכן הקשו לעיל התם בסוכה דף ט' על הא דאיתא התם ההוא לך מיבעי' לי' למעיטה גזילה והקשו דלמה לי לך למעט גזילה תיפוק לי' משום דהוי מצהב"ע

והנה בראשון תחלת רציתי לומר ביישב קושיות התוס' אלו בפשיטות לפ"מ דאיתא הש"ס מכות דף ט"ו דאין לוקין על לאו דלא תגזל משום דה"ל לאו הנל"ע דוהשיב דעשה זו דוהשיב הוי תיקן הלאו של לא תגזל ומעתה א"ש דשפיר אצטרך למעט גזילה בגוונא אחר שיצא בהגזול מקיים המ"ע דוהשיב ע"י השבת גוף הדבר או היכא שמהני רק השבת דמי' ומשיב הדמים וכיון דהרי הוא תיקן ע"י השבה זו הלאו של לא תגזל מעיקרא הרי תו ליכא משום מצהב"ע דעבירת הגזל הרי נתקן והוי כל"ה עבירה ורק שלו ל"ה בשעת שיצא בה המצוה לכן בכה"ג היא דאתי קרא למעט גזילה דמצהב"ע ליכא ורק שלו אינו והוא גזול ואולם דלאחר העיון הא ליתא דאף גם מטעם מצהב"ע ליכא למימר דיצא ע"י שיתקן אח"כ בהשבה הלאו של לא תגזל דבשעת עשיות המצוה הרי כבר נדחה בשעתא שבא לצאת בה דבשעת עשיות המצוה הוי מצהב"ע וה"ל כדמצינו בזבחים דף י"ב באכל חלב והפריש קרבן והמיר דתו וחזר בו דאמרינן הואיל ונדחה וכו' והרי הכא ל"ה אז גם בידו להוציא מן הדיחוי אצל המצוה ע"י השבה דהרי כיון דאז כשהי' בעינא בודאי הי' צריך להשיב רק גוף הדבר כמות שהוא בעינא לבעלי' וכיון דהי' צריך לקיים בי' המצוה הרי ל"ה יכול אז להשיבה לבעלי' א"כ הוי דיחוי גמירה ואיך תועל ההשבה של אח"כ להוציאה מן הדיחוי ונימא כיון דאדחי אדחי דאין לומר דל"ה דיחוי כיון דהוי דיחוי מעיקרא ול"ש דיחוי ושפיר אצטרך קרא מיוחד למעט גזילה דז"א דא"כ תקשה קשיות הש"ס דסוכה ד' ל"ג ע"ב דתפשוט מכאן דדיחוי מעיקרא ל"ש דיחוי מדאצטרך קרא למעט גזילה ולא נתמעט משום דה"ל מצהב"ע וכיון שכן לכאורה תחזיר קשיות התוס' דסוכה הנ"ל לדוכתא דל"ל הוא למעט גזילה תיפוק לי' משום דהוי מצהב"ע כיון דלא משכחת גם ע"י השבה שאח"כ מטעם דהוי דיחוי כנ"ל

ואולם אמרתי דאכן יש לישב בנועם קשיות התוס' דסוכה הנ"ל לפ"ד הרא"ש בש"ס סוכה דף מ"א לענין מתנה עמ"ל באתרוג שג שנתנו במתנה עמ"ל לו כדי לצאת בו דאינו מקיים התנאי בחזרת דמי' ואף כשנאנס האתרוג אף דחייב באונסין מפני שלא נתקיים התנאי ונעשה גזלן למפרע מ"מ בחזרות הדמים דחייב אינו רק מתקן הלאו של לא תגול אבל ל"ה קיום התנאי להיות כשלו כיון שהתנה עמו רק להחזירו האתרוג גופו לצאת בו ול"ה חזרת דמי' קיום התנאי ול"ה שלו כן מבואר בדברי הרא"ש שם ולפ"ז השתא י"ל דא"ש דשפיר אצטרך קרא למעט גזילה בכה"ג בנתנו במתנה עמ"ל לצאת בו ושוב החזירו את גוף הדבר אחר שלא יוכל לצאת בו עוד או שנאנס גוף הדבר גזול והחזירו דמי' דהשתא ל"ה מצהב"ע דהלאו דלא תגזל הרי נתקן בהשבה זו ורק דשלו ל"ה כיון דל"ה קיום התנאי כפי שהתנה עמו רק להחזירו באופן שיוכל לצאת בו דהשתא אי מטעם מצהב"ע הוי יצא שפיר דגם דיחוי ל"ה בשעת שיצא בו י"ח דהרי הי' אז בידו לקיים התנאי להחזירו לצאת בו כפי שהתנה עמו ומש"ה אצטרך קרא דמ"מ אינו יוצא בכה"ג כיון דהוי גזילה ול"ה שלו כיון שלא קיים אח"כ התנאי כפי שהתנה עמו מעיקרא ולא החזירו כדי לצאת בו

אברא דלכאורה יש לדון ולהשיב גם בזה לפ"מ דאמרינן בסוכה דף כ"ג ודף כ"ז למאן דבעי סוכה הראוי' לשבעת הימים וא"כ לכאורה בסוכה לא מצי מיירי בכה"ג בשנתנו לו במתנה עמ"ל כדי לצאת בו דהיינו שהתנה עמו להחזירו בתוך ימי החג דהרי בכה"ג פשיטא דלא הי' יכל המקבל לצאת בה בסוכה זו דהוי סוכה שא"ר לשבעה שמוכרח להחזירה לבעלי' בתוך ימי החג ורחמנא אמר חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים דבעינן סוכה הראוי' לשבעת הימים וא"כ בלא קרא דלך ל"ה יצא בסוכה כזו שנתנה לו בעמ"ל לו בתוך החג וא"כ למ"ד הזה לא משכחת בסוכה במתנה עמ"ל בתוך החג לצאת בו רק בהתנה להחזירו לו לאחר החג ולא דייק בתנאו להחזירו בתוך החג לצאת בו דוקא וא"כ בכה"ג מהני שפיר החזרה של החפץ גופו בזמן שהתנה עמו לאחר החג או ע"י השבת דמים כשנאנס לקיום התנאי וא"כ הוי שלו למפרע וליכא למעוטי מקרא דלך ג"כ והשתא ניהו דלענין אתרוג הוי מצינו לישב קשיות התוס' כמש"כ אבל בסוכה אכתי תהא קשיות התוס' למ"ד הנ"ל לדוכתא קאי דל"ל לך למעוטי גזילה תיפוק לי' דהיכא דנמעט מלך סוכה גזילה ממילא דאינו יוצא מטעם מצהב"ע והנה לכאורה הי' מקום לישב בההיא דסוכה שא"ר לשבעה דהנה לכאורה הקשתי עוד בההוא דש"ס סוכה דף ז' דקאמר התם סיכך ע"ג פסי ביראות כשורה משום דאמרינן מגו דחשוב מחיצה לענין שבת הוי נמי מחיצה לענין סוכה וקשה דגם התם ל"ה סוכה הראוי' לשבעה כיון דאינה ראוי רק לאותה שבת ולא לשאר ימי הסוכות דבשאר הימים ליכא מגו ואולם