בשמים ראש יט

סימן א

שאלה באחד שמכר ס"ת לציבור בחזקת שלו ואח"כ נתודע שנגנב הס"ת מאיש אחד במדינה ועתה נשאלה אם מחייבין להודיע לבעל הס"ת ולהחזירה לו ואם גם טרם ישיבוה לבעלים אם יוצאין בקריאת ס"ת זו אם הוי מצהב"ע ואם דזה פשוט דספרים לפי שאין מוכרים אותם רק לישראל ל"ש לומר בהן סתם גניבה יאוש בעלים דלא מיאשו בעלים מיניהו כיון דידעין בעלי' דאין מוכרים אותם רק לישראל שראל כמבואר בחו"מ ס' רל"ו ס"ח ובס' רנ"ט ס"ג בהג"ה לכן יש לעיין בי' אם יוצאים י"ח קריאה אם לא מטעם דהוי מצהב"ע וגם לענין אי רשאי לברך עליה

והנה שאלה זו נאמרה בספר חסד לאברהם למוהרא"ת אבד"ק בוטשאטש ז"ל והנה תחלת דברי המחבר הנ"ל לפ"ד של הא"ח מובא בב"י ובש"ע א"ח ס תרמ"ט בלולב הגזול וכו' דפסיל רק להגנב או להגזלן עצמו משא"כ לאחרים כשר בשאר הימים והביא מדבר המג"א שהוכיח דהא"ח מיירי בלפני יאוש דאף לפני יאוש כשר לאחרים בשאר הימים ול"ה מצהב"ע ולכן הוכיח בעל המחבר הנ"ל דגם בנידן השאלה אחרים שקנו הס"ת מהגנב יוצאין י"ח הקריאה וליכא משום מצהב"ע ותמהני איך לא ראה דברי המג"א שסיים להלכה דאין לפסוק להקל בזה דאף באחרים חשוב מצהב"ע ותו מלבד דדברי המחבר הנ"ל בביאר דברי הא"ח מגומגמים אצלי טובא מפני כמה טעמים המביארים למעיין בם נראה לו עוד דאדרבה זה מסתברא בביאר דברי הא"ח להשכות מעליו המית התלונות אשר התלוננו עליו רבים די"ל דלעולם דמיירי הא"ח לפני יאוש ורק די"ל דדוקא אצל הגזלן עצמו הוא דשייך מצהב"ע דאף גם דנימא דשייך גם גבי הגזלן בעידן שרוצה לצאת הסברא דניחא ליה להנגזל למעבד מצוה בממונו מ"מ כיון שבא בגזילה לידו הרי הוי המצוה באה בעבירת הגזל שמקודם עשה הלכך הגזלן עצמו אינו יוצא בו גם בשאר הימים כיון דדעת הא"ח דגם בשאר הימים איכא משום מצהב"ע ולא כד' התוס' בסוכה ר"פ לולב הגזול והיינו מטעם שהרי הגזלן עשה עבירת הגזל מקודם לכן ורק דהאחרים הם רק כנוטלי הלולב שלא מדעת חבירו ולא בגזל אתו לידם לגביהו אמרינן שפיר הסברא דניחא ליה וכו' ולא עשו עבירה ולכן רק ביו"ט ראשון ניהי דאמרינן ניחא לי' וכו' אפ"ה אינם יוצאים האחרים לפני יאוש דלאו דידהו הוי וביו"ט ראשון בעינן לכם משא"כ בשאר הימים דלא בעינן לכם יוצאים האחרים וליכא משום מצהב"ע מטעמא דניחא ליה וכו' ועפי"ז מיישב הטיב קשיות התוס' דסוכה דף ט' ודריש לולב הגזול שהקשו דל"ל למעט גזול מקרא תיפוק ליה דה"ל מצהב"ע ולדברי הא"ח הנ"ל א"ש דשפיר אצטרך קרא למעט גזול לגבי אחרים דמטעם מצהב"ע ליכא משום טעמא דניחא ליה להנגזל למעבד מצוה בממונו ורק מטעם גזול דלאו שלו הוי הוא דאמעטי נמי אחרים מלצאת והנה לפ"ז להא"ח בנ"ד שגם האחרים הקוראים שולחים ידם בקריאת ס"ת שלמ"ד חבירו דהרי הם הגזלנים דל"ש ניחא ליה וכו' בס"ת דעבידי להתקלקל ולטשטש כמבואר בכמה מקומות א"כ ה"ל גם אצל האחרים הקוראים מצהב"ע לכאורה וביותר תמיהם בעיני דברי המחבר הנ"ל שהלך בדרך הא"ח ואיך בא לדון לדרכו של הא"ח במגילה וס"ת דל"ה רק דרבנן א"כ לדעת התוס' דר"פ לולב הגזול דביו"ט שני דרבנן ליכא משום מצהב"ע ה"נ בקריאה זו דל"ה רק דרבנן א"כ ליכא בה משום מצהב"ע הרי הא"ח ע"כ לא ס"ל כהתוס' וקים ליה דגם בשאר הימים אף דלא הוי רק מדרבנן מ"מ הוי מצהב"ע מדכתב רק אחרים יוצאים בשאר הימים מכלל דהגזלן עצמו אינו יוצא גם בשאר הימים וע"כ משום דהוי מצהב"ע דאי משום דל"ה שלו הרי לא בעינן לכם בשאר הימים הרי מבואר דלהא"ח גם ביו"ט שני דרבנן אינו יוצא משום מצהב"ע ולא כהתוס' א"כ ה"ה נמי במגילה וס"ת אף דל"ה הקריאה רק מדרבנן יהיה לדברי הא"ח משום מצהב"ע ואולם לפי שאבאר הכל יהיה נכון אך בטרם ראיתי להעלות דברי מחדישי אשר ביארתי שמה דברי הא"ח דגם אי מיירי הא"ח לאחר יאוש נמי א"ש ולא קשיא מה שהקשו עליו כיון דס"ל דרק בשאר הימים האחרים יוצאים אבל ביו"ט ראשון גם אחרים אינם יוצאים וע"כ משום דהוי מצהב"ע כיון דהוי יאוש וש"ר הרי הוי של אחרים ביו"ט ראשון ולכן הקשו עליו מההוא דאוונכרי דקאמ' ליגזזו אינהו כ"ה דליהוי יאוש בידיהו וש"ר בידיכו הרי מ"מ לא יצאו לדברי הא"ח מטעם מצהב"ע

ונלפע"ד לישב בפשיטת די"ל דלעולם דמיירי דברי הא"ח לאחר יאוש ורק דביו"ט קמא אינם יוצאים גם אחרים משום מצהב"ע ורק דביו"ט שני דרבנן נראה להא"ח לפסוק דרק אצל אחרים תו ל"ה מצהב"ע אבל הגזלן עצמו אינו יוצא משום מצהב"ע אע"ג דיו"ט שני דרבנן ולא כדברי התוס' בסוכה הנ"ל ורק דדברי הש"ס דאוונכרי ל"ק ע"ד הא"ח דהרי רש"י ז"ל פי' בסוכה התם דסתם כותים גוזלי ארעתא מישראל נינהו דאינו רק ספק ולא שהם ודאי גוזלי ארעתא מישראל וע"ש ועיין בכפ"ת וכיון שכתבו התוס' סוכה דף ט' דכל ענין דמצהב"ע דלא יצא אינו רק מדרבנן ומש"ה בההוא דאוונכרי ליכא משום מצהב"ע דה"ל ספק דרבנן ולהקל ולא בעינן רק יאוש וש"ר לקנין למהוי דידיה אבל משום מצהב"ע ליכא

עוד ביארתו בחדושי דברי הא"ח דאף אי מיירי הא"ח לאחר יאוש א"ש דהנה ראיתי בשעה"מ בפ"ח מה' לולב שהביא בשם המרדכי דמצהב"ע ל"ה רק דומיא דגזיל דבעת עשיתו המצוה איכא עלי' עבירת הגזל כיון דרמיא עליה העשה דוהשיב גם בשעת עשויה של המצוה ולכן בכה"ג שהמצוה והעבירה באים כאחת הוא דחשיב מצהב"ע משא"כ כשהעבירה באה מקודם להמצוה בכה"ג ל"ה מצהב"ע ומעתה נראה דה"ט דס"ל דביו"ט ראשון גם לאחרים מצהב"ע כיון די"ל שכל עוד שמוטל חיוב של השבת הדמים ולא נתקן הלאו עוד החפץ גזיל מקרי ואפי' אצל האחרים הוי מצהב"ע מלצאת זילת ביו"ט שני ליכא מצהב"ע אצל האחרים כמ"ש בסמוך כן נראה ביאר דברי הא"ח והנה להמש"כ התוס' סוכה דף ט' דמצהב"ע ל"ה אלא מדרבנן וגם כתבו התוס' בסוגיא דאוונכרי ד"ה וקרקע אינה נגזלת דמהני יאוש לקרקע מדרבנן עכ"פ וגם הנה לפ"ד המהרש"א בסוגיא דאוונכרי בפי' דברי רש"י דמהני קנין אחר קנין לענין דלא ליהוי מצהב"ע ומעתה יתבאר דברי הש"ס דהאוונכרי גם להא"ח הנ"ל בטוב ההתבוננת דרך לענין דליהוי דידהו משום דבעונין לכם ד"ת הוא דקנסב להו ר"ה עצה להאוונכרי דליגזזו אינהו הכותים כי היכי דליהוי