בשמים ראש יג

שמנם שלמטה הנס והוא ע"ד חובה כנ"ל ושבא אליהם מטבע הבריאה ע"פ מעשיהם לשנות הליכות עולם שכן הי' מעיקר יצירה מני קדם באמת כנ"ל וע"ז אמר בסמוך לו מ"ד והבור רק וכו' אבל נחשים ועקרבים יש בו ובכל זאת אמר ראובן להשליכו לשם והיינו ג"כ שחשב זה להצלה ול"ה סומך על הנס כלל כיון שגם זה בטבע היצירה הטביע שיראו מפניו הנחשים והעקרבים כנ"ל וא"ש הסמיכות לאהדדי ויש עוד לדבר בעניי זה הרבה אך המדפים והוצאות הדפוס אצים עלי א: לאמר כלה מעשיך: ולפ"ד נתבאר שע"י קיום התורה והמצות נתקיימה העולם ובעוברם עליהם עי"כ נאבדה הארץ ומלואה ועוד נוסף לזה יש לומר בביאור דהש"ס דנדרים הנ"ל על מה אבדה החרץ וכו' ולה הלכו בה שלא ברכו בתורה תחלה די"ל ע"ד הזה לפי שבעו"ה יש לומדים בתורה ורק שלא על מנת לקיימה בואדי שהם גורמים גורמים לאיבוד ארץ וירתו תרתי גהינם בזה ובבא ובכלל זה הגונב ד"ת יחשב שגוזל חבירו כמבואר בהש"ס בכורות דף ל"א ע"ב גבי ר' אידי סרסיא דרב ששת דשמתי' רב ששת משום דלא אמרה משמי' דרב ששת ועש"ה ובכלל זה הלומד כדי לקנתר חבירו שכבר כתבו ב התוס' בכ"ד דנוח לו שלא נברא והוא בודאי אינו ממקיימי התורה ומאבדי העולם ע"י התורה גופה ובכלל זה אצלי היא מה שאחז"ל בירושלמי והובא גם בתוס' סוטה דל"ז ע"פ ארור אשר נא יקים את דברי התורה וכו' וכי יש תורה נופלת אלא זה הב"ד ונראה דזה שאינו דן דין אמת לאמתו והוא אצלי ג"כ שאמרו בש"ס כתובות ק"ה מ"ד מלך במשפט יעמיד ארץ ואיש תרומות יהרסנה אם הדיין דומה למלך שא"צ לכלום יעמיד ארץ ואם דומה לכהן שמחזיר על הגרנות יהרסנה ירצה שבהיותו דן דין אמת לאמיתו בלי שום עוות ומרמה יעמיד ארץ כמו שאמרו בריש ב"ב דהדן דין אמת לאמתו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית וכ' התוס' לאפוקי דין מרומה והיינו לפ"ד דרק בדין אמת לאמתו בלי שמץ מעוות דידי' רק לאמתו של הדיין ה"ז גורם בהדין לקיום התורה והעולם כנ"ל ולאפוקי כשהדין מרומה שגורם בזה איבוד עולם באיזה מהפנים לפי שבפוגם ביסודי התורה גורם פגם וקלקול בארץ שהתורה קוטב הארץ כנ"ל וזהו שי"ל א בפי' דרש"י ז"ל בחומש ע"פ צדק צדק תרדוף שפי' כדאי מניית הדיינים להחיותן ולהושיב ישראל על אדמתן והיינו שע"י שממנים הדיינים הדנים הא אמת לאמתו בלי עוות ומרמה שה"ז לקיומה של תורה בעיקר בכלל וא"ש כפל הלשון צדק צדק תרדוף שיצדיק הצדק בכל האופנים שיהי' הדין אמת ולאמתו של הדיין ואזי בודאי דגורם בזה להעמדת ארץ ולקיומה וזהו שכדאי בזאת המניי' להחיותן ולהושיבן את ישראל על אדמתן שכל עולם כדאי להם כנ"ל ולכן אמר שבהיות הדיין דומה למלך שא"צ לכלום שבודאי הוא דן דין אמת ולאמתו של דיין מכל הצדדים ואחד שא"צ לכלום ואזי יעמיד ארץ ואולם ואיש תרומות היינו כשרודף שלומים ובצעים ושחדים אזי לא ימלט שלא יהי' הדין מרומה באיזה מהפנים ואזי גורם בהדין להירוס ולאיבוד העולם ועד"ז יתכן שאמרו בירו' הנ"ל ע"פ ארור אשר לא יקים וכו' זה הב"ד והיינו הוא הדיין איש תרומות כנ"ל וי"א זה החזן שנאמרה גם שם בהירושלמי נמי איכא לפרושי בענין התורה דחזן זה שקורא לתורה הז' קרואים ועושה עול ומרמה לקרא זה עלי' פחותה מכפי סדר מעלתו ולחבירו הפחות עליה מעולה מכפי סדר מעלתו לעיני בני אדם ונתכוין בזה כדי לבזות חבירו ועושה עול ע"י התורה וכדומה להם שאינן ממקיימי התורה והעולם ורק ממכילם וממורדי אור ומאבדי העולם באשר יעותו דרכם ויעשו עול ומרמה בדברי תורה גופם והנה בהיות כשמברכים בעלי התורה על התורה מתחלה והיא ברכת אשר בחר בנו מכל העמים וכו' ונותנים הודאה ושבת לאל על נתן להם התורה שעי"כ מברכים על חיי העולם וכמ"ש בכ"מ שמברכין על התורה שהיא חיי העולם והיינו שהיא שורש ועיקר חיותה של העולם וכדרך שנתבאר לפנינו ולכן מברך על התורה שע"י קיום התורה נוח לו שנברא ונותן הודאה כזה לשעבר על עיקר בריאתו והעולם כנ"ל ואולם זה יונח בלומד תורה כדי לקיימה ובלי שמץ דופי ופסול ואזי ברכתו והודאתו כהוגן אבל כשלומד רק לעוות כנ"ל שגורם לאיבוד העולם ונוח לו שלא נברא משנברא בודאי ה"ז כבוצע ברך נאץ ד' ולכן אמרו על עזבם את תורתי ולא הלכו בה היינו שזהו גופה עזיבת התורה גדולה מאד מה שלא הלכו בה ע"ד הנ"ל דגלל כן בודאי אבדה הארץ מאחר אשר עותו בתורה גופה ואולם כשד' בעזרתו שאינו לומד ע"ד מעוות ויזכהו ללמוד רק ע"ד קיומה של תורה אזי לו נאה לברך לשם ד' אשר בחר וכו' ועל עצם בריאתו ועד"ז נמי יפה אמרו בריש ע"ז דאמר ר"ל בואו ונחזיק טובה לאבותינו שאלמלא הם אנו לא באנו לעולם ומיושב קושית התוס' שם דלולי שלומד עד"ז אדרבה נוח לו שלא נברא שגורם לאיבוד עולם ורק כשהיא ע"ד קיום התורה והעולם כנ"ל אזי הוא צריך להחזיק טובה לאבותיו