בשמים ראש קכח

בש"ך שם וא"כ לא עדיף נמי זה השטר לכל מוציא מכל שאר מטלטלין דלא נקנין בכסף רק באידך הקנינים ועיין בנתיבות שם וא"כ אי מצד קנין הקוויטל ל"ה מהראוי לקנות שמעון בנתינתו רק הכסף אלא דלפע"ד נראה לדון דהנה באמת כ' הרא"ש בב"ב וקדושין דף י"ג לענין טבעת השאול דאם אמר לי' השאילני טבעת כדי לקדש בו את האשה דכיון שהשאיל לו לקדושין מסתמא נתן לו באופן המועיל לקדש בו אשה ואם לא יועיל לשון שאלה מסתמא היה בדעתו במתנה על מנת להחזיר באופן שיכול לקדש בו האשה וקשיא לי לכאורה מהאי דש"ס כתובות דף נ"ח גבי מקדיש מעשה ידי אשתו דקאמר לא תימא טעמא דר"מ משום דסבר אדם מקדיש דבר שלא בא לעולם אלא טעמא דר"מ מתוך שכופין למעשה ידי' נעשה כאומר יקדשו ידיך לעושיהן ופריך והא לא אמר הכי ומשני כיון דשמעינן לר"מ דסבר אין אדם מוציא דבריו לבטלה נעשה כאומר לה יקדשו ידיך לעושיהן והשתא קשה לי על הרא"ש כיון דלא קיי"ל כר"מ בהא דאין אדם מוציא דבריו לבטלה וכמו דפסק הרמב"ם בפרק א' מה' ערכין, וא"כ היכי כ' הרא"ש בהאי טבעת דאע"ג דאמר בלשון שאלה מ"מ אמרינן דבודאי הי' בדעתו באוה"מ ונעשה כאומר במתנה עמ"ל אך נראה דהחילוק מבואר למעיין דרק התם לשנות הדיבור שאמר בלשון שהקדיש מעשה ידי' שאינו מועיל משום דהוי דשלבל"ע וצריכין אנו לשנות כל דיבורו ולומר דהיה בדעתו לומר על הידים להקדיש הידים לעושיהן דהוי ענין אחר מכפי משמעות דיבורו דהדיבור אינו משמע כלל על הידים רק מעשה ידי' גופא דל"מ ההקדש משא"כ כאן דבלשון השאלה דקאמר יש משמעות נמי במתנה עמ"ל דהוא גם כן כענין שאלה כיון שמחזירו לאחר כאן ואין אנו משנין כל הדיבור לכן בידינו לתקן באופן המועיל לומר דברצונו הי' על דרך מתנה עמ"ל באופן שיתקיימו שניהם הדיבור לא ישונה ואופן המועיל לקדושין שאמר לו ששאול לו הטבעת לקדש בו אשה יתקיים וכיון שיכולין לומר דכוונת דיבורו הי' כך בלי שנשנה דיבורו אנו אומרים כדי לקיים אופן הנתינה שלו לקדושין דקאמר כיון דבאמת אין אדם מוציא דבריו לבטלה דבכה"ג אית לן כר"מ ורק לענין לשנות הדיבור מטעם אין אדם מוציא דבריו לבטלה בזה לא קיי"ל כר"מ וכן נראה להדיא מדברי התוס' כתובות דף ע' ע"ב גבי נעשה כאומר לה צאי מעשה ידיך במזונותיך והקשו בתוס' ואמאי לא פריך והא לא אמר לה הכי ע"ז כתבו וז"ל דהכא אין אנו משנין הנדר מכמו שנדר ולכן אמרינן הטעם דלמה הוא מדירה מסתמא הוא רוצה שיתקיים הנדר באופן הזה שיהי' המעשה ידיה שלה ע"ש וע"ש בש"מ דבכה"ג הוי כאלו משמעות לשונו הכי הוי כיון שרוצה בקיום נדרו ואין אנו משנין דיבורו שנדר ועד"ז נלע"ד נמי הא דקאמר הש"ס בר"פ המפקיד גבי כפל נעשה באומר לכשתגנוב וכו' הרי פרתי קנוי' לך מעכשיו היינו כיון שרוצה שיתקיים הקרן בידו מקנה לי' הכפל ומסתמא הוי באופן המועיל ונעשה כאומר כיון שאין משנין דיבורו וכי"ב מצינו הרבה בש"ס ופוסקים ואשר לפ"ז עלתה בידי לישב דברי רבינו הרמב"ם ז"ל בפ"ו מה' ערכין הלכה ד' שפסק במקדיש עצמו לא הקדיש אלא דמיו וכו' וע"ש במל"מ שהקשה על הרמב"ם דהרי בש"ס גיטין מוקמינן לה כר"מ דסבר אין אדם מוציא דבריו לבטלה ורבינו לא פסק בריש הלכות ערכין בזה כר"מ וע"ש שהניח זה בצ"ע ולפי דרכינו י"ל משום דכיון דבלשון שהקדיש עצמו איכא נמי שום משמעות על קדושת דמיו וניהו דעל צד הריחוק בכה"ג שפיר דיינינן כר"מ כיון שאין משנין דיבורו ודיינינן משום דאינו מוציא דבריו לבטלה מסתמא כוון בהקדשו הקדש דמיו באופה"מ ואשר להרמב"ם ז"ל נראה לפסוק בכה"ג כר"מ כמו שנראה ממה שהבאנו למעלה מסתימת דברי הש"ס בכ"ד והיוצא לנו מכל מה שביארנו דהיכא דאין אנו משנין דיבורו שאמר ורק היכא דאית לן לקיים בשום פנים דיבורו ואפילו על צד הריחוק כדי לקיים ענין המקח וכדומה שהי' בלבו לעשות בכה"ג שפיר אנו דנין שבודאי לא הי' דיבורו ומקחו לבטלה ושע"ד קיים הוא עושה וקיימינן מעשהו ודיבורו בכל מה דאפשר ובי"ב לענין להתקיים ענין המכירה שלו מצינו בש"ס גיטין דף מ' גבי האומר עשיתי פלוני עבדי בן חורין והוא אומר לא עשני וכן האומר נתתי שדה לפלוני והוא אומר לא נתן חיישינן שמא זיכה לו ע"י אחר וע"ש ומעתה נלע"ד דאע"ג דמצינו דאין אדם מקנה דשלבל"ע דומיא דמקדיש מעשה ידי אשתו וכן בב"מ מה שתעלה מצודתי מכור לך וכי"ב ל"מ רק באמר בפי' שהקנה הדבר שלבל"ע וכדצריכין אנו לשנות דיבורו כדי לקיים מקחו בזה לא אמרינן אין אדם מוציא דבריו לבטלה לומר נעשה כאומר שהקנה גופו לדשלב"ע לשנות דיבורו שאמר משא"כ בשא"צ לשנות הדיבור ואיכא לפרש נמי שהי' בדעתו באופן שיועיל מקחו בודאי אנו דנין דיבורו וכוונתו באופן המועיל לקיים מקחו שמכר ולא לבטלו כגון בשיש לפרש דיבורו וענינו שהי' באופן שמשעבד גופו לדשלב"ע דמהני בודאי אנו אחראין וא"כ אינו דין כאן אילו הוי א"ל סתם שמוכר לו מחצה הקוויטל שלו בודאי ל"ה מהני הכסף לחודא לקנות רק לפי שאמר ליה שנותן המחצה על הקוויטל שיהיה העסק בשותפות א"כ כיון דאיכא לפרש לשונו שהיה באופן המועיל שיהיה שותפים שניהם בהריוח שירויחו בגורל דמהני כש"כ בהדיא בהגה"מיי בפ"ד מה' שותפין הלכה ב' וז"ל שותפין שהתנו ביניהם שותפות במה שירויחו תנאן קיים אע"ג דאין אדם לקיים מקחו ולדון שבדעתו היה כך באופן שיתקיים