בשמים ראש קכה

לבדיל ואומר אני וכי מה ענין הבדיל אצל הפרימעסע דשם בבדיל שלקח לכסות הגג ונשבר ונמצא שהיא של כסף מבפנים הרי זה המוכר לא ידע מהכסף ולא נתכוין לקנותו כמבואר שם בהג"ה אשר"י בפרק אלו מציאות הלכך ל"ה הכסף של המוכר ואין לומר דתקנה לי' חצרו דחצרו של אדם קונה לו שלא מדעתו דהרי כתבו התוס' בש"ס ב"ב דף נ"ד וכן בב"מ דכל שאין הוה שימצא לא קנה החצר אלא מדעתו משא"כ הכא הרי הפרימעסע הוי של המוכר וא"כ אחר ההגרלה שנעשה שוה לכל העולם הסך הרב הרי זו שלו ממש ושלו היא ששוה הרבה וא"כ שוב כשמכר אותה בעד איזה רייניש אחר אשר יצא עליו הגורל ברכוש הנעלה הלזו לפי שלא ידע עוד המוכר מזה הרי זה מקח טעות דדמי ממש לההוא דש"ס כתובות דף צ"ז ההוא בצורתא דהוי בנהרדעי דזבנינהו לאפדנייהו לסוף אתו חיטי וקאמר התם הש"ס דדינא דהדרו אפדנייהו למרייהו משום דהוי מקח טעות בשעת המכירה דאגלאי מלתא דההוא ארבא בעקלי הוי קיימא בשעה שמכרו לאפדנייהו והם לא מכרו רק משום הבצורתא וכיון דאז האי ארבא בעקלי הוי קיימא הרי גלוי לכל הוא דהוי המכורה בטעות ואדעתא דהכי ל"ה מכרו לאפדנייהו וכי"ב אמרו בב"מ דף ל"ה גבי כיפי דשומא בטעות הוי דהוי כיפי מעיקרא בשעת השומא ע"ש וא"כ ה"נ בנ"ד הרי כיון דלא ידע המוכר מזה כי בא עת ההגרלה כנראה מהשאלה הרי בודאי דל"ה המכירה מכירה אחר שכבר בשעת המכירה יצא עליו הגורל בסך הרב ה"ז מקח טעות גמור משום דדמי ממש להאי בצורתא כיון דאגלאי מלתא דבההיא שעתא דמכירה הפרימעסע זו הגרלת הסך הנ"ל ובודאי דגלוי לכל הוא שעל דעת כן ל"ה מכר אותה לאיש אחר במעט זה

ובכי"ב מצינו גם בנתיבות בסימן ר"ל וז"ל הנתיבות ומעשה בא לידינו שפעם א' בשעת מלחמה הוצרך המלך לקנות פשתן הרבה בלי מספר עד שקנו הפשתן ד' או ה' פעמים ביותר רב מכפי שקונין בפעם אחר והמלך עשה קאנטראקטען עם הרבה אנשים על פשתן והלך ראובן ועשה עם שמעון ג"כ קאנטראקט על סך רב פשתן והראה לשמעון קאנטראקט מהמלך ואח"כ הפסיד המלך המלחמה ולא רצה ליקח הפשתן ודנתי שפטור ראובן דבכה"ג כ"ע מודים שלא הי' ראוי למכרו רק למלך וכו' וגם כיון שנתברר למפרע דבשעת קנין נ"ה המלך רוצה שוב לקיים הקנין ולכל העולם אפי' החצי אינו שוה הוי כנתברר האונאה למפרע וכו' עכ"ל ע"ש והיינו דהא נמי דמי ממש להאי דבצורתא וכמ"ש אצל הפרימעסע כנ"ל

אלא דבנ"ד גבי פרימעסע י"ל דעדיפא מכל הנ"ל דרק בכל הנך ל"ה רק המכירה מכירה בטעות ואולם הכא כיון שבעת שמכר הפרימעסע סגופה הוי שוה הסך הרב לכל העולם והוי כמכר זהב בחזקת שסבר שהוא בדיל ונמצא שהי' זהב דהא פשיטא כיון שהמקח גופו בטעות דבטל מקחו דרק התם דהוי הטעות במק"א מחמת שלא ידעו מוכרי לאפדני דהאי ארבא בעקלי הוי קיימא וכן בההוא דפשתן שלא ידע שהמלך חזר מליקח פשתן ואינו דין כאן דהוי הטעות בגוף המקח פשיטא דהמקח בטל כדתנן בב"ב דף פ"ג ע"ב

אך ורק אם גם לפעמים נמכרו הפרימעסען גם אחר שידעו כי בא העת הגרלה ורק מקודם שנודע מהנימרין שהגרילו ימהרו וימכרו ויקנו על הספק הגרלה זו או לא אז ג"כ נראה ברור מאחר דאתברר שהלוקח הוי ידע מהנימרין ע"י הטעליגראף ורק שהמוכר לא ידע מהמה א"כ אדעתא דהכי שידע הקונה שהגרלה בודאי לא מכר כיון שי"ל כמו שכ' הרא"ש בש"ס חולין דף נ"א דכיון שהמוכר מכיר במומי השור והעבד ע"ז הוי סמך הלוקח ול"ה בעי אתנויי עמו משום דשארית ישראל לא יעשו עולה ולא יאנהו במקחו ואינו דין כאן דסמך המוכר עליו שמסתמא גם הלוקח לא ידע עוד מהנימרין שהגרילו משום שבודאי שארית ישראל לא יעשו עולה ולא יאנהו ואדעתא דהכי מכר והכא בלא זה ל"ה בעי מוכר אתנויי עמו שאינו מוכר לו רק על מנת כן שלא ידע גם הוא עוד מהנימרין שהגרילו כמוהו דהוי מלתא דל"ש כלל שיגריל נימער כידוע וא"כ מסתמא כאלו התנה דמי שרק מוכר על מנת הספק שגם הלוקח לא ידע שעלה עליו הגורל ושרק כשגם שניהם המוכר והלוקח אינם יודעים מהנימרין שהגרילו ואעפ"כ מוכרים וקונים זה מזה משום הספק הוא די"ל דאיידי דבעי לקנות המחיר של הפרימעסע גמר ומקנהו וכמו שמצינו גם בסמ"ע בסר"ט סק"ג דרק בשנים שהחליפו שאין שום אחד מהם יודע מה שבבית השני מש"ה אגב דבעי למקני גמר ומקנה והוא דומה למשחק בקוביא משא"כ בשאחד יודע ע"ש אלא דיש לחלק דהסמ"ע לא כ' זה רק לענין אסמכתא דלא אמרינן דל"ה אסמכתא רק בשנים שהחליפו כיון דשניהם א"י דמי למשחק בקוביא