בשמים ראש קה

אין לו התרה קאי רק מדרבנן ובמקום מצוה לא גזרו רבנן ואין לומר דלא תשיב הכא דבר מצוה משום דיכולה לאתשולי על נדרה הראשון ולא יהי' תו מצוה לאתשולי על נדר הב' כדי לאכול הפירות מכח נדרה הראשון דז"א דהרי באמת כיון דאין לה חרטה עכשיו אנדרה הראשון ואדרבה רוצה היא בקיומו כדי לאכול הפירות ואין בידה לאתשולי עלי' מאחר שאין לה חרטה עלי' עתה והלכך שפיר חשוב דבר מצוה הא לשאול על הנדר הב' כדי שלא תעבור מכח נדרה הראשון בבל יחל וכאשר יתבאר זה לעינינו באר היטב מהש"ס זכות דף ט"ז גבי אונס שגירש דמוקי התם הש"ס כגון שהדירה להאשה עד"ר והדר מסיק לקמן התם דאונס לא כיון דחשוב לדבר מצוה דיש לו התרה גם עד"ר ע"ש הרי לן מבואר דאף דגם שם אי אמרה לא בעינא ליתא להעשה דולו תהי' לאשה כלל אצלו ועיין בפי' רש"י בכתובות ד"מ לענין דאין העשה דוחה ל"ת שפי' דמלמדין אותה לומר איני רוצה ואפ"ה קאמר התם הש"ס במכות דחשוב דבר מצוה והיינו לפי שכמו שהוא עכשיו תאמר רוצה אני בו איכא העשה חשיבדבר מצוה שפיר לאתשולי אנדרו ולקיים ולו תהי' לאשה וא"ד כאן שא"א לה לשאול אנדרה הראשון עכשיו דאין לה חרטה עלי' כלל ורוצה היא בקיומו כנ"ל דשפיר חשוב דבר מצוה לשאול ע"ז כדי שלא תעבור על הראשון ומיושב היטב קושית התוס' דל"מ בעד"ר כיון דמ"מ אית להנדר התרה ואולם אם נאמר דצריך לפרט את הנדר החכם לא ירצה להתירה כיון שיכיר ממה שבאה להתיר לה נדרה שגבתה כתובתה ולא יזדקק לה וא"ש דמיושב קושית התוס' דמש"ה לא מדרינן לה עד"ר כיון דתוכל לעשות ערמה בדבר דיהי' מצוה להתיר נדרה של עכשיו כנ"ל וא"ש השתא דלהכי לא כתב הרמב"ם בפי"ו מה"א דמדרינן לה עד"ר דזה ל"מ מטעם הנ"ל דחיישינן דלמא עשתה נדר מעיקרא בתנאי באופן שתהי' עלי' בבל יחל מכח נדר הראשון ואם רק מטעם עד"ר מהני ההיתר כנ"ל אי לאו מטעם דצריך לפרט את הנדר אבל גבי כהן אף דיהי' עלי' איסור בל יחל מ"מ לא יועיל ההתרה בעד"ר כיון שעבירות נשים פסולות בידו ואין כאן דבר מצוה דנימא דלא גזרו בה רבנן דאדרבה משום עבירות נשים פסולות גזרו שפיר שלא יהי' לו התרה ולא יבא לידי העבירות ולכן שפיר כ' הרמב"ם רק התם גבי כהן הנושא נשים בעבירה משום עד"ר שפיר

אברא דעדיין לא יונח לנו דברי רבינו לאידך גיסא והוא דיש לדקדק עלי' דלמה לא סגי לי' לכתוב שם גבי כהן משום טעמא דצריך לפרט את הנדר ולא יתיר לו החכם וכמ"שכ הטעם זה גבי אשה דבודאי די לו בזה הטעם ולמה לי' לפרש גבי כהן בנדר עד"ר דוקא

ולכן אודה לד' אשר האיר את עיני גם בזה וכאור בוקר יזרחו שמש דבריו ז"ל ואקדים דברי התוס' בסוגיא זו שם בד"ה ותני עלה שכתבו דאמתניתין גופא ל"ה מצי למיפרך דא"א דאין צריך לפרט את הנדר נחוש דלמא אזיל לגבי חכם ושרי לי' משום דבמתני' ה"מ למימר דפסול מלעבוד אפילו אחר שגירש עד שידור הנאה שלא יקח לעולם נשים פסולות ולכך ל"ש למיפרך וליחוש דלמא אזיל לגבי חכם וכו' כיון דכבר גירש תו ליכא למיחוש שמא ישאל על נדרו כדי ליקח נשים פסולות משא"כ אהא דתני נודר ועובד יורד ומגרש פריך שפיר ניחוש וכו' כיון שעדיין לא גירשה איכא למיחוש דלמא אזיל לגבי חכם ושרי לי' ולא יגרש עכ"ל התוס' וביאור דבריהם שכתבו דאמתניתין גופא ליכא למיפרך משום דכיון שכבר גירש ליכא למיחוש דישאל על נדרו כדי ליקח נשים פסולות דלכאורה אי ליכא למיחוש שישאל על נדרו כדי ליקח נשים פסולות למה הוצרך להדירו כלל מליקח נשים פסולות כיון דאמרת דלאחר שגירש ליכא למיחוש שישאל על נדרו לכך אך דהדבר פתוח לפנינו והחילוק מבואר בפשיטות דרק השתא כשמדירו הנאה לא חיישינן שילך שאול על נדרו כדי לשוב לקחת נשים פסולות אחר שכבר גירש משא"כ לא היינו מדירין אותו כלל שפיר יש לחוש שיקח נשים פסולות מאחר שאין עליו שום איסור נדר גם אחר הגירושין זה הוא מבואר התם בדהתוס'

וגם הנה לכאורה קשיא לי אכן ראיתי שוב בהאחרונים שהקשו כן ע"ד הר"י הובא בתוס' שבועות דף כ' ע"ב וכן הוא בש"ע יו"ד סימן רט"ו דאין נדר חל לקיים מצות ל"ת כמו שלא לאכול נבלות וכדומה דאין איסור חל על איסור והשתא קשה כאן גבי נושא נשים בעבירה דהרי רש"י פי' עד שידור הנאה ממנו לגרשה דהיכי חל הנדר על קיום הל"ת דנשיאת נשים פסולות ואולם דע"כ י"ל דמיירי כגון שמדירו הנאה להאי כהן מנשים פסולות ע"י כולל עם שאר הנאות היתר דבכה"ג חל הנדר שפיר מגו דחל אהיתרא חל נמי על איסור ל"ת דנשיאת נשים פסולות אך דלפ"ז צריך להבין לכאורה גם במתני' דמדרינן לי' אחר שגירש שלא יקח עוד נשים פסולות למיחוש מיהו בעי דדלמא ישאל על