ברית יעקב חלק ב רעג

גם מה שכתב המל"מ שם לתמוה. מהא דיבמות (דף פ) עבד רבא תוספאה עובדא באשה שהלך בעלה למד"ה ונשתהה עד תריסר ירחי שתא ואכשריה וטעמא משום דאמרינן דהולד משתהה אחר גמר צורתו ג' חדשים אבל טפי לא והולד ממזר ומותר בממזרת כמ"ש הרמב"ם (בפט"ו מה' איסורי ביאה ה' י"ט) שאין העובר משתהה יותר מי"ב חדשים במעי אמו. ואם איתא אמאי לא חיישינן שמא באמבטי עיברה. שהרי לסברת בן זומא מטעם חששא זו אנו תולין אותה להכשירה לכה"ג. וא"כ איך לא נחוש שלא להתיר אותו בממזרת עכ"ד. לפמ"ש לא קשה כלל דעיברה באמבטי הוי מיעוטא דמעוטא. וכיון דע"פ רוב לא מזדמני. א"כ הוי ממזר ע"פ רובא ומותר בממזרת. והא דבתולה שעיברה דמותרת לכה"ג לבן זומא, שאני התם כמ"ש רש"י דמיירי שנמצא לה בתולים. שנשאה ולא ידעה שהיא מעוברת ומצא לה בתולים ואח"כ נמצא מעוברת מהו לקיימה משום בתולה מעמיו יקח אשה. או כמ"ש התוס' שם ד"ה בתולה שעברה. דמיירי דבדקינהו ע"פ חבית כדאיתא בכתובות (דף יו"ד) דבתולה אין ריחה נודף. אי חיישינן לדשמואל דאמר דיכול אני לבעול כמה בעילות בלא דם. אמרינן דלא נבדקה יפה. ואי דשמואל לא שכיחי. אמרינן כיון דבדקו אותה ואין ריחה נודף חיישינן דבאמבטי עברה. או דהאבעי' הוי אי טרחינן לבודקה ע"פ חבית. כמ"ש התוס' בתי' אחד. ואי דשמואל חיישינן טרחינן לבדקה ע"פ חבית. וכיון דבדקו אותה ע"פ חבית ואין ריחה נודף ע"כ דהיא בתולה ע"כ מותרת לכה"ג: והנה התוס' שם בחגיגה כתבו בתולה שעיברה מהו לכהן גדול פרש"י שהיא אומרת בתולה אני. ואי שכיחא דשמואל מהימנא. וקשה להר"י דהא בפ"ק דכתובות (דף י"ג) תנן היתה מעוברת. מה טיבו של עובר זה מאיש פלוני וכהן הוא כו' רבי יהושע אומר לא מפיה אנו חיין כו'. והכא משמע דקבעי אליבא דכ"ע ושמא כאן שאף היא בכלל האיסור כדכתיב והוא אשה בבתוליה יקח קרי בי' יקיח נאמנת עכ"ל. ולכאורה תמוה דא"כ ברישא דמתניתין דכתובות ראוה מדברת עם אחד ואמרו לה מה טיבו של איש זה. איש פלוני וכהן הוא כו' רבי יהושע אומר לא מפיה אנו חיין. אלא הרי זו בחזקת בעולה לנתין ולממזר עד שתביא ראי' לדבריה. (ואסורה להנשא לכהן) דהא הכא גם היא בכלל האיסור להנשא לכהן. ואפ"ה אינה נאמנת. וראיתי כי בטורי אבן הקשה כן. ונראה לענ"ד בזה דשאני התם בראוה מדברת דחזקת כשרות דידה ליכא. דידעינן דנבעלה בזנות ואין אשה בודקת ומזנה. כדאמרינן בכתובות (דף י"ד) ע"כ אינה נאמנת לומר דלכשר נבעלת. אבל הכא גבי בתולה שעיברה והיא אומרת שימצאו לה בתולים. וע"כ אומרת מה שנתעברה בהט' הוא מכשר. דנאנסה מכשר ולא מפסול. דאי נבעלה מפסול אפילו שלא כדרכה פסול לכהונה. ע"כ אי חיישינן לדשמואל. או באמבטי נתעברה מהימנה משום שאף היא בכלל האיסור[אך א"כ היו יכולים התוס' לתרץ דשאני התם בראוה מדברת דאמר רבי יהושע דלא מפיה אנו חיין. דזנתה ואין אשה בודקת ומזנה. ע"כ אינה נאמנת. אבל הכא דהיא אומרת שהיא בתולה ונתעברה בהטיה באונס מכשר אי חיישינן לדשמואל או באמבטי עיברה מותרת לכה"ג וצ"ע]: ולפמ"ש יש ליישב ג"כ מה שהקשה המל"מ מתוס' קידושין (דף ע"ג) ד"ה מאי איכא מיעוט ארוסות ומיעוט שהלכו בעניבן למד"ה דהקשו דהאי נמי יש להכשירו דלמא בא בעלה ע"י שם כמו אבוהו דשמואל כמ"ש הרא"ש בשם בה"ג. ואם איתא להא דבן זומא. למה לי לטעמא דלמא בא ע"י שם תיפוק משום דלמא באמבטי עיברה שהיא חששא קרובה יותר. וע"כ דמציאות זו שתתעבר ע"י אמבטי לא יתכן ע"ש. לפמ"ש דלא תלינן דאיעברה באמבטי רק היכי שהיא אומרת כן ולא מבעי' לדעת התוס' בקידושין שם שכתבו דבא ע"י שם רק היכי שהיא אומרת כן א"כ גם באמבטי עיברה תלינן דוקא היכי שהיא אומרת כן אפילו לדעת הרא"ש שהביא דברי בעל הלכות גדולות דאשה שהלך בעלה למד"ה לא חיישינן לממזרות והולד כשר, דתלינן שמא בא ע"י שם. (ועי' באע"ז סי' ד' סעי' י"ד בח"מ וב"ש). יש לומר דמיירי שהיא אומרת דמבעלה נתעברה וממנו הולד תלינן אנן שבא ע"י שם אע"ג שהיא אינה אומרת כן. אבל לומר מעצמינו דעיברה באמבטי היכא שהיא אינה אומרת כן לא אמרינן רק דוקא היכא שהיא אומרת שנתעברה באמבטי:, וראיתי בטורי אבן שהקשה בהא דיבמות (דף יו"ד) דקאמר באחותו דהתירא קמיירי באחותו דאיסורא לא קמיירי. והשתא אם איתא דאפשר להתעבר באמבטי בהתירא נמי משכחת לה אם נופלת לפני בנה ליבום כגון שנתעברה כלה מחמיה באמבטי והולידה בן ומת בלא בנים ונפלה קמי ברה ע"ש. וכן קשה לי בכריתות (דף ט"ו) דאמרינן התם דאמר קרא ערות אחותו גילה לחייב על אחותו שהיא אחות אביו שהיא אחות אמו אמר רב אדא בר אהבה משכחת לה ברשיעא בר רשיעא שבא על אמו והוליד שתי בנות וחזר ובא על אחת מהן והוליד בן ובא בנו על אחות אמו שהיא אחותו ואחות אביו שחייב על כל אחת ואחת דהא משכחת בכה"ג בהתירא שנתעברה אמו באמבטי מבנה והוליד' ב' בנות ואח"כ נתעברה אחת מהן באמבטי מאותו הבן. והוליד בן. אזי הבן חייב על אחותו שהיא אחות אביו ואחות אמו. ואפשר משום דגם זה מקרי דאיסורא דזרע שיצאה אינו מתעברת כדמשמע בכריתות (דף י"א) כמ"ש רש"י שם ובמזיד ומתכוין איכא איסורא כדאמרינן בנדה (דף י"ב) ורשע מקרי: אך בנדה (דף מ"ג) אמרינן במשמש מטתו בחלום דאי אפשר שלא בהרגשה ויורה כחץ. א"כ ראוי להתעבר מסדין זה שנמצא ש"ז א"כ יש לאשכוחי בהתירא כה"ג. ויש לומר ג"כ משום דאמרינן ונשמרת מכל דבר שלא יהרהר אדם ביום כו' כדאמרי' בכתובות (דף מ"ו) א"כ הוי נמי דאיסורא. והנני דורש שלומו ומברכו לשבת באהלי תורה ברוך מרדכי ליבשיץ חופ"ק וואלקאוויסק יע"א סימן ה תשובה לרב אחר בדבר אשר כתב מעכ"ת אף דקי"ל כחכמים דפליגי עליה דרבי יוסי בן כיפר ביבמות (דף י"א) המחזיר גרושתו בין מן הנישואין ובין מן האירוסין אסור. אפשר לומר דוקא היכי דהיתה נשואה לראשון וגרשה ואירסה השני וגרשה אסורה לחזור לראשון אבל היכי דאירסה הראשון וגרשה ונשאה לשני וגרשה מותרת לחזור לראשון משום דכתיב כי יקח איש אשה ובעלה וגו' לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה לשוב לקחתה. א"כ דוקא כי יקח ובעלה דהוי נשואה לראשון אסור משום מחזיר גרושתו אפי' היכי דרק נתארסה לשני אבל היכי דהית' רק ארוסה לראשון ליכא איסור להחזיר גרושתו. אך יש להוכיח מקידושין (דף ט') ובביאה מנא לן אמר רבי אבוהו אמר רבי יוחנן דאמר קרא בעולת בעל מלמד שנעשה בעל על ידי בעילה אמר לי' רבי זירא לרבי אבוהו כו' כעורה זו ששנה רבי ובעלה מלמד שנקנית בביאה אי מהתם הוי אמינא עד דמקדש והדר בעיל קמ"ל מתקיף לה רבי אבא בר ממל א"כ נערה המאורסה דאמר רחמנא בסקילה היכי משכחת לה אי דקדיש והדר בעיל בעולה היא אי דאקדיש ולא בעיל לאו כלום. ואמאי לא דחי הש"ס דע"כ לא יליף רבי יוחנן מהא דתני רבי ובעלה מלמד שניקנית בביאה די"ל דכתיב ובעלה משום מחזיר גרושתו דאיירי בי' קרא דבלא"ה ליכא איסור מחזיר גרושתו ולא מוכח מהתם דניקנית בביאה. וע"כ מוכח מהש"ס דגם באירסה הראשון ונשאת לשני ג"כ אסורה עליו משום מחזיר גרושתו. ותמה מדוע לא הזכירו בטור ובש"ע אה"ז (סי' יוד) מפורש אם אירסה הראשון וגרשה ונשאת לשני אסור לחזור לראשון משום מחזיר גרושתו עכ"ד: תמה אני עליו מאי מקום בזה להסתפק דהא כיון דקיי"ל דכסף לחודי קונה וגם ביאה לחודי בין לרבי יוחנן דיליף מבעולת בעל ובין לרבי דיליף מובעלה א"כ ע"כ מאי דכתיב בקרא כי יקח איש אשה ובעלה הוי כמאן דכתיב. או בעלה דהא לכ"ע בביאה לחודי נקנית א"כ ע"כ על כולהו אמר קרא לא ישוב בעלה הראשון לשוב לקחתה א"כ מבואר אפילו באירסה הראשון וגרשה אסורה לחזור לו ועוד דרבי יוסי בן כיפר לא פליג אדרבנן רק אם אירס' השני ונתגרש' דמותר' לחזור לראשון משום דבקרא כתיב אחרי הוטמאה ואם רק נתארסה לא נטמאה כלל אבל אם באירוסין מן הראשון ונשאת לשני ליכא מאן דפליג בזה דהא אין חילוק בעריות בין אם נשא או קידש כמ"ש ריש מס' ד"א והרמב"ם (בפ"ב מה' איסורי ביאה ה' ז') כיון שקידש אדם אשה נאסרו עליו שש נשים כו' א"כ פשיטא אם. אירס הראשון וגרשה ואח"כ נשאת לשני אסורה לחזור לראשון משום מחזיר גרושתו: