ברית יעקב חלק ב רעד

גם נעלם ממנו תלמוד ערוך בגיטין (דף פ"ט) יצא עליה קול מראשון ובא אחר וקדשה קידושי תורה מהו שלח להו תצא והעמידו הדבר על בוריו מאי היא כו' אלא דאי מגליא מלתא דקידושי קמא קידושי מעליא נינהו לא צריכה גט משני ופליגא דרב הונא דאמר רב הונא אשה שפשטה ידה וקבלה קידושין מאחר מקודשת מדרב המנונא דאמר רב המנונא האשה שאמרה לבעלה גירשתני נאמנת אין אשה מעיזה פניה בפני בעלה כו' לא מצאו הדבר על בוריו מהו רב הונא אמר מגרש ראשון ונושא שני אבל מגרש שני ונושא ראשון לא מאי טעמא אתי למימר מחזיר גרושתו מן האירוסין. רב שיננא ברי' דרב אידי אמר אף מגרש שני ונושא ראשון מימר אמרי עייני רבנן בקידושי וקדושי טעות הוי ועי' בתוס' ד"ה אמר רב הונא אבל במצאו הדבר על בוריו פשיטא דלא יגרש שני ונושא ראשון כיון דודאי קדשה ראשון ומקודשת נמי לשני לרב הונא כיון שפשטה ידה וקבלה א"כ חיישינן שמא גרשה ראשון ואם יגרש שני ונושא ראשון הוי ליה מחזיר גרושתו מן האירוסין עכ"ל וכן הוא ברמב"ם (פ"ט מה' אישות ה' ט') יצא עליה קול שנתקדשה לפלוני ובא שני וקדשה בפנינו מגרש ראשון שקידושיו בקול ונושא השני שקדשה מודאי ואם גירש השני לא יכנוס הראשון שמא יאמרו החזיר גרושתו מן האירוסין אחר שנתארסה לאחר וכן מבואר באע"ז (סי' מ"ו סעי' ה') ובספרי (פ' כי תצא) מבואר בהדיא אחרי אשר הוטמאה אין לי אלא מן הנשואין לנישואין ומן הנשואין לאירוסין מן האירוסין לאירוסין כו' ת"ל לא יוכל בעלה הראשון לקחתה לא יוכל הראשון לקחת אשר שילח רבי יוסי בן כיפר אומר מן האירוסין מותרת כו': וראיתי בלבוש באע"ז (סי' יו"ד) שכתב שם ג"כ אם לא היתה נשואה או מקודשת אלא זינתה עמו אפילו היתה מיוחדת לו ונתקדשה לאחר וגרשה מותרת לחזור לראשון דכתיב כי יקח איש אשה ובעלה וגו' לא יוכל בעלה הראשון לשוב לקחתה משמע שהיתה אשה לראשון ע"י ליקוחין היינו קידושין דכי יקח פירושו יקדש כמו שיתבאר בה' קידושין ועליה קאי לא יוכל בעלה הראשון לשוב לקחתה אבל אם לא היתה לראשון לאשה ע"י קידושין מותרת לשוב לבעלה עכ"ל: גם מש"כ להוכיח מהא דקידושין (דף ט') הא דלא דחי הש"ס דע"כ לא יליף רבי יוחנן דאשה נקנית בביאה מהא דרבי דיליף מובעלה מלמד שהאשה ניקנית בביאה משום התם הוי אמינא דהא דכתיב ובעלה משום מחזיר גרושתו דבלא ביאה ליכא איסור מחזיר גרושתו דאיירי ביה קרא. וע"כ דגם בקידושין איכא איסור דמחזיר גרושתו. מזה לאו הוכחה כלל דהא הש"ס מסיק לרבי יוחנן ובעלה מאי עביד ליה ההוא מבעי לי' זו נקנית בביאה ואין אמה העבריה נקנית בביאה. ס"ד אמינא הואיל וכתב אם אחרת יקח לו הקישה הכתוב לאחרת מה אחרת נקנית בביאה אף אמה העבריה נקנית בביאה קמ"ל ורבי האי סברא מנא ליה א"כ לכתוב רחמנא ובעל מאי ובעלה ש"מ תרתי א"כ ליכא למימר לרבי יוחנן דהאי ובעלה אתי למחזיר גרושתו אבל ביאה לא קני כלל א"כ לכתוב ובעל דהשתא דהוי ס"ד דביאה לא קני כלל א"כ לא הוי ס"ד כלל דאמה מקניא בביאה מהיקשא דאחרת כיון דגם אחרת לא מקני בביאה לא בעינן למעוטי אמה העבריה: אך לפ"ז תקשי גם השתא דדחי הש"ס אי מהתם הוי אמינא עד דמקדש והדר בעיל דא"כ לכתוב ובעל דהשתא לא בעינן קרא למעוטי אמה העבריה דלא מקניא בביאה דהוי ס"ד אמינא מהקישא דאחרת יקח לו הקישה הכתוב לאחרת כיון דגם אחרת בעינן כסף עם ביאה וכיון דבאמה ילפינן דנקנית בכסף מוהפדה א"כ תו ליכא למימר דתהי' כסף עם ביאה דא"כ כסף מאי אהני. כמ"ש רש"י בד"ה הואיל וגומר ומוציא גומר ומכניס. אבל השתא דנפקא לן מבעולת בעל דבבעילה לחודי קני א"כ כי יקח דיליף קיחה קיחה אגמריה דבכסף לחודי מיקדשא דאי עד דמקדש והדר בעיל כסף מאי אהני עכ"ל: ואפשר לומר בזה דהוי ס"ד דאמה העבריה מהקישא דאחרת יהי' ג"כ כסף עם ביאה לפמ"ש התוס' בקידושין ( דף ד') ד"ה מעיקרא דדינא פרכא דבאמה העבריה דילפינן שנקנית בכסף מוהפדה מלמד שמגרעת פדיונה ויוצאה בעינן כסף שתי פרוטות וכסף פרוטה לא מהני באמה העבריה א"כ שפיר הוי ס"ד דאמה העבריה כסף פרוטה עם ביאה תקני כמו באחרת דה"א עד דמקדש והדר בעיל וכסף אהני לשתי פרוטות ע"כ כתב ובעלה למעוטי זו נקנית בביאה ואין אמה העבריה נקנית בביאה כלל: אבל אכתי קשה לי מאי פריך א"כ נערה המאורסה דאמר רחמנא דבסקילה היכי משכחת לה אי דקדיש והדר בעיל בעולה היא ואי דקדיש ולא בעיל לאו כלום הוא דהא לפמ"ש התוס' להא דבעינן כי יקח איש דאין קיחה אלא בכסף ולא יליף מהקישא שהקישה הכתוב לאמה העבריה מואם אחרת יקח לו ואמה העבריה נקנית בכסף מוהפדה כדאמרינן (דף יד), ומה אמה נקנית בכסף אף אשה נקנית בכסף דאין משיבין על ההקש ותירצו משום אי מהיקש לחודי ה"א דבעינן שתי פרוטות כדבעינן באמה העבריה ולא סגי בפרוטה ע"כ כתיב כי יקח ע"ש. וא"כ אע"ג דנימא עד דמקדיש והדר בעיל משכחת נערה המאורסה דבסקילה היכי דנתקדשה בשתי פרוטות דבזה ילפינן מאמה העבריה דמהני כסף לחודי ומכי יקח איש אשה ובעלה ה"א עד דמקדיש והדר בעיל אם קדיש בפרוטה בעינן ביאה אבל ביאה לחודי לא הוי ידעינן דאשה מתקדשת ע"כ כתיב בעולת בעל שנקנית בביאה דביאה לחודי מהני: ונראה בזה לפמ"ש בחידושי הא דלא אסיק רבי אבא בר ממל אדעתי' הא דפריך א"כ נערה המאורסה דאמר רחמנא בסקילה היכי משכחת לה אי דקדיש והדר בעיל בעולה היא כו' כדמשני רב נחמן בר יצחק כגון שקדשה בשטר משום דכתיב כי יקח איש אשה ובעלה וילפינן דאין קיחה אלא בכסף דגמרינן קיחה קיחה משדה עפרון והוי אמינא עד דמקדש והדר בעיל א"כ כי יקח איש אשה ובא אליה דכתיב גבי מוציא שם רע ואם אמת הי' הדבר הזה לא נמצאו בתולים לנערה וגו' דדינה דבסקילה דנערה המאורסה דכתיב והוציאו את הנערה אל פתח בית אביה וסקלוה. א"כ ג"כ התם לימא כי יקח איש אשה ובא אליה עד דהוי' תרוייהו דמקדש והדר בעיל א"כ נערה המאורסה דהתם דמוציא שם רע היכי משכחת לה דהתם נמי כתיב כי יקח ואין קיחה אלא בכסף אי דקדיש והדר בעיל בעולה היא ואי דקדיש ולא בעיל לאו כלום ורב נחמן בר יצחק דמשני כגון דקדשה בשטר הואיל וגומר ומוציא גומר ומכניס ס"ל דהאי כי יקח דכתיב גבי מוציא שם לא אמרינן דהוי בכסף אלא כי יקח כולל כל הקנינים ומשכחת לה בשטר: וא"כ אתי שפיר כיון דעיקר הא דפריך ר"א בר ממל נערה המאורסה דבסקילה היכי משכחת לה הוא משום כי יקח איש אשה ובא אליה דכתיב גבי מוציא שם רע דכי יקח הוי בכסף דאין קיחה אלא בכסף וגמרינן קיחה קיחה משדה עפרון א"כ הוי כמאן דכתיב כסף בהדיא גבי מוציא שם רע דהוי בפרוטה כמו פריך הש"ס (דף י"א) על הא דאמר אמר רב יהודא אמר רב אסי כל כסף האמור בתורה כסף צורי והרי קידושי אשה דכתיב כי יקח איש אשה ובעלה וגמר קיחה קיחה משדה עפרון ותנן בית הילל אומר בפרוטה ובש"פ א"כ ליכא למימר דנערה המאורסה מיירי בקדשה בשתי פרוטות דמהני כסף לחודי דילפינן מאמה העבריה והא דכתיב כי יקח איש אשה ובעלה עד דמקדש והדר בעיל מיירי בקידש בפרוטה דבעי ג"כ ביאה א"כ נערה המאורסה דאמר רחמנא בסקילה גבי מוציא שם רע דכתיב נמי כי יקח איש אשה ובא עליה וגו' הוי נמי האי קיחה בפרוטה היכי משכחת לה דאם לא נמצאו בתולים לנערה דהוי נערה המאורסה דדינה בסקילה אי דמקדיש והדר בעיל בעולה היא ואי דקדיש ולא בעיל לאו כלום: ידידו דורש שלומו יום ג' שלשה ימים לחודש תמוז שנת תרכ"ה לפ"ק. ברוך מרדכי ליבשיץ חופ"ק נאווהרדאק יע"א. סימן ו תשובה לחכם אחד על דבר אשה אחת שנאנסה מעכו"ם ובעלה לא היה בביתו זה יותר משנה ונתעברה האשה ואח"כ בא בעלה אם יש לחוש בזה משום מעוברת חברו ומיניקת חברו וסגי בהפרשה דהבעל צריך לפרוש כל ימי העיבור והנקה. או להפוסקים דס"ל גם אם נשא בשוגג מעוברת חברו ומניקת חברו דצריך דוקא