ברית יעקב חלק א ז

כלל ואפ"ה אמרינן דהוי איסור סורה משום חצי שיעור. אך לפמ"ש לעיל טעם אחר בדברי הרמב"ם יש מקום לדברי החכ"צ העולה ממה שכתבנו דזהו הדין אם חצי שיעור דאורייתא. בשארי איסורין שאינו איסורי מאכל הוי פלוגתא דרבוותא. לדעת הרמב"ם והתוס' והרב המגיד ליכא איסור דחיי שיעור רק באיסורי אכילה. ודעת רש"י והג"א והמג"א והסמ"ע הוי כלל זה דחצי שיעור אסור מן התורה הוא לכל האיסורין

ולפמ"ש יבואר דברי מרן הב"י ביו"ד (סי' ק"פ סעי' ט') לנכון. שכתב שיעור קרחה כדי שיראה בראשו כגריס פנוי בלא שערות. ויש אומרים שתי שערות. ויש מי שאומר דאיסורא איכא אפי' בשער אחת. לכאורה אינו מדוקדק מה שכתב יש מי שאומר דאיסורא איכא אפי' בשער אחת משמע דיש מי שפליג ע"ז. הא הוי דבר ברור לאיסור אפי' שער אחת מטעם דחצי שיעור הוי איסור תורה. ולפמ"ש כוונת דבריו דכתב דיש מי שאומר דאיסורא איכא היינו איסור דאורייתא מטעם חצי שיעור וכן משמע ברא"ש במוע"ק פא"מ (סי' ק"מ) דכתב דפליגי אי בעינן כגריס או שתי שערות היינו למלקות הא לענין איסורא אסור למתלשי כלל בשערי'. ולא קאמר דמדרבנן אסור למתלשי כלל משמע דהוי איסור תורה. וע"כ הוי הטעם דס"ל דחצי שיעור אסור מן התורה לכל איסורין. וכ"כ בביאורי הגאון מוהרא"מ הטעם דאיסורא איכא אפי' בשער אחת משום דחצי שיעור אסור מדאורייתא. ובזה הבאנו דעת כמה ראשונים דס"ל דלא אמרינן דחצי שיעור אסור באיסורין שאינו איסורי מאכל ע"כ כתב הב"י בשם יש מי שאומר. ולפ"ז נדחין דברי החכ"צ שכתב בדעת הרא"ש הא דפחות מכזית דא"צ לבער הוא דס"ל דלא אמרינן דחצי שיעור אסור מן התורה באיסורין שאינו איסור אכילה. דהא מדברי הרא"ש במוע"ק גבי שיעור קרחה נראה דהוי איסור דאורייתא אפי' בשער אחת וע"כ הוי מטעם דחצי שיעור אסור מדאורייתא א"כ ס"ל דחצי שיעור אסור מן התורה בכל איסורין אפי' דלא הוי איסור אכילה. והא דס"ל להרא"ש דפחות מכזית א"צ לבער ולא אמרי' בזה דאסור משום חצי שיעור משום דפחות מכזית הוי בכלל פרורין דממילא בטל ולא עשאן הכתוב כאלו הן ברשותו. דאיסור בל יראה הוי רק בכזית דחשיב דלא בטיל ממילא ע"כ לא שייך בזה משום חצי שיעור דאסור מן התורה. וכ"כ בחידושי פני יהושע בביצה ועי' בתשו' ש"א (סי' פ"א) כתב ג"כ טעם נכון דלא שייך בבל יראה לאסור בו משום חצי שיעור. דלא דמי לכל חצי שיעור דחזי לאצטרופי. היינו אם יאכל חצי שיעור האחר יהי' האיסור למפרע מכל שהוא הראשון דמצטרף לשיעור אכילה. אבל בבל יראה אפי' דישלים אחר זה לכזית יהי' האיסור רק מכאן ולהבא ולא למפרע א"כ אינו חזי לאצטרופי מקרי ע"ש

ולכאורה הי' מקום בזה ליישב דברי הראב"ד בהשגות (בה' עכו"ם פי"ב ה' יו"ד) דהרמב"ם כתב המלקט שערות לבנות מתוך השחורות משלקט שערה אחת לוקה מפני שעדה עדי אשה. והראב"ד כתב לא מחוור שיהי' לוקה באחת. שלא אמרו אלא אסור. ועוד מאי עדי אשה איכא בחדא דלא מנכרא כלל. והכ"מ תמה עליו בזה. דא"כ אמאי קאמרי בגמ' (שכת דף צ"ד) דבר זה אפי' בחול אסור משום לא ילבש גבר כיון דלא מנכרא מלתא בחדא ולאו עדי אשה הוא לא הוי לאתסורי כלל. וכן השיג עליו בב"י (סי' קפ"ב) עי"ש. דאפשר דטעם הראב"ד דאעפ"י דלא מנכרא מלתא בחדא וליכא מלקות בשער אחת. מ"מ איסורא איכא משום חצי שיעור בשער אחת שמלקט הלבנות מן השערות וחזי לאצטרופי

אך נראה דאפ"ה יפה הקשה הב"י עליו. דכה"ג אינו שייך לאסור משום חצי שיעור כיון דעיקר האיסור להראב"ד משום עדי אשה דלובש בגד אשה וניכר דזהו בגד אשה. ע"כ בלוקט שער אחד דלא מנכרא מלתא כלל אין כאן שום התחלת איסור שיהא נראה בו עדי אשה. ע"כ לא שייך בזה עדי אשה לאסור משום חצי שיעור. דלא דמי לכל איסורין דאפי' כל שהוא הוא מגוף האיסור אלא דאין כאן שיעור שלם. ע"כ אמרינן דחצי שיעור הוי איסור תורה אבל הכא האיסור הוא רק במלקט שני שערות לבנות דניכר עדי אשה. ובאחת דלא מנכרא עדי אשה כלל לא הוי כלל מהאיסור. וכה"ג צריך לומר בהא דאיתא בע"ז ג (ח"א) (דף מ"ג) ויבואר ביו"ד (סי' קמ"א סעי' ד') דאסור לצור כדמות משמשים של מעלה כגון ד' פנים בהדדי או לצור י"ב מזלות בהדדי אבל פחות מזה כגון שני פנים או מזל אחד ליכא שום צד איסור (כמ"ש הש"ך שם ס"ק למד) ואמאי לחסרו משום חצי שיעור להני פוסקים דחצי שיעור אסור בכל איסורין א"כ אפילו צורה אחת יהי' אסור גם חזי לאצטרופי. ולכ"ע הוי לפחות איסור מדרבנן בחצי שיעור שאינו איסור מאכל. וע"כ משום כיון דעיקר האיסור משום לא תעשון כדוגמא של מעלה. ע"כ היכי דלא הוי בכלל דוגמא של מעלה לא הוי כלל מהאיסור, ע"כ לא שייך בזה לאסור משום חצי שיעור

ובזה מיושב שפיר מה שראיתי להרבה אחרונים שנתקשו במעביר ד' אמות בר"ה אמאי לא אמרינן גם בפחות מן ד' אמות יהיה אסור משום חצי שיעור דאורייתא וחכמים התירו להלוך המציאה פחות פחות מד' אמות וע"כ דהוי רק מדרבנן וע"כ לא עמדו דבריהם במציאה. דאי הוי איסור תורה היכי התירו בזה, דיש לומר דהתורה נתנה לכל אדם ד' אמות כמבואר בעירובין (דף מ"ח) והוי הד' אמות כמו רשותו וביתו מוקף מחיצות דהוי רה"י גמור ע"כ מותר להוציא פחות מד' אמות בר"ה דכה"ג לא הוי כלל מהתחלת האיסור. דהאיסור אינו מתחיל רק דוקא חוץ לד' אמות דהוי כמוציא חפץ מרה"י לר"ה דהוי בכל שהוא. א"כ אינו שייכי לאסור פחות מד' אמות משום חצי שיעור דכה"ג לא הוי כלל מהאיסור כמ"ש. תדע דאל"כ קשה למ"ד דתחומין דאורייתא או להירושלמי והפוסקים דס"ל די"ב מילין הוי מדאורייתא א"כ יהי' אסור לילך בשבת אפי' אמה אחת משום חצי שיעור וחזי לאצטרופי לב' אלפים אמה או לי"ב מילין. וע"כ כמ"ש דאלפים אמה או י"ב מילין הוי כמו רשותו וביתו. והאיסור מתחיל רק אם הולך מחוץ לתחום ובתוך אלפים אמה לא הוי כלל התחלת האיסור דדמי לבית דמוקף מחיצות. א"כ לא שייך בזה לאסור משום חצי שיעור

אך קשה הא דאמרינן בריש שבת דעקירה או הנחה. לחודי הוי רק איסור דרבנן אמאי לתסר להני פוסקים דס"ל דחצי שיעור אסיר מדאורייתא בכל האיסורין א"כ לתסר גם הכא מדאורייתא משום חצי שיעור. ואפשר לומר בזה דדוקא באיסורין דשני החצי שיעור שווים זה כזה. ולא מתלי חדא בחברי'. אסרינן כל חצי שיעור שבו משום דחזי לאצטרופי. אבל הכא דעל הנחה לא שייך לומר דהוי חצי שיעור דאורייתא דהא אי אפשר להנחה בלא עקירה וכיון שנעשית מכבר העקירה ע"י אחר ליכא למחשב להנחה לחצי שיעור דלא חזי לאצטרופי הנחה זו לעקירה שיעשה אח"כ האי גברא בחפץ זה דהא לא הוי בזה שיעור שלם הנחה ואח"כ עקירה ע"כ אפי' בעקירה לא חשבינן לאסור משום חצי שיעור דלא דמי לכל איסורין כמו בכזית דחלב ונבילה. דשני חצי שיעור שווים דכל חדא ראוי לאצטרופי לאחריני

שוב ראיתי בתשו' חות יאיר (סי' ט"ו) שהעיר ג"כ בזה להקשות בזה דנאסור לטלטל פחות מד"א בר"ה משום חצי שיעור. וכמו כן יהי' אסור להלוך בשבת אפי' פחות מאלפים אמה משום דחצי שיעור דאורייתא. וכתב הטעם שאין לאסור מחמת חצי שיעור. בדבר הנזכר בפירוש בתורה כמו טלטול ד' אמות בר"ה דילפינן משבו איש תחתיו בעירובין (דף מ"ח ונ"א). ואלפים אמה ילפינן ממגרשי הערים וי"ב מילין מאל יצא איש ממקומו דמחנה ישראל. דכיון שהתורה התירה בהדיא לא מצינו לחז"ל שיאסרו משום חצי שיעור וכה"ג כתב הט"ז ביו"ד (סי' קי"ז) ולמ"ד דתחומין אלפים אמה הוי רק מדרבנן אע"ג דהתורה התירה בהדיא פחות מי"ב מילין היינו משום שמצאו סמך מן המקרא דמדותם אלפים אמה כמבואר בעירובין (דף נ"א) ע"ש. ודבריו אינן מספיקים בזה רק למ"ד דחצי שיעור הוי רק מדרבנן לא תקשי אמאי לא גזרו רבנן בזה בפחות מאלפים אמה ובטלטול פחות מד"א בר"ה. אבל למ"ד דחצי שיעור הוא מדאורייתא. א"כ בשלמא בטלטול דד' אמות בר"ה לא קשה דיהי' אסור פחות מד' אמות בר"ה משום חצי שיעור. די"ל דקרא התירא אתי לאשמעינן בקרא דשבו איש תחתיו דד"א מותר. א"כ התורה התירה בהדיא זה. אבל למ"ד דתחומין דאורייתא דילפינן מקרא דאל יצא איש ממקומו נימא דזה השיעור רק למלקות. ופחות מזה הוי רק איסורא דחצי שיעור כמו גבי איסורי