ברית יעקב חלק א סט

אך קשה לדעת הרא"ש בתשו' הביאו הטור באע"ז (ס"ס קמ"ג) שכתב דגם בנתן גט בתנאי מעכשיו. שיכול לבטל התנאי שיתקיים הגט מיד. כי בביטול התנאי חל הגט למפרע משעה שהגיע הגט לידה והבעל לבדו יכול לבטלו ולא בעינן דעתה. וכ"ש לדעת בעל העיטור שכתב אפילו בתנאי מעכשיו יכול הבעל לבדו לבטל הגט כל זמן שלא נתקיים התנאי. והביאו הרמ"א באע"ז (סי' קמ"ג סעי' ב'). ועי' ב"ש (בסי' קמ"ד ס"ק ט"ו) ע"ש. א"כ קשה מאי פריך הגמ' ודלמא לא מייתא חברתא ולא עיילא היא לבית הכנסת. והוי לי' גיטא דתרווייהו דהאי גיטא וקם בלא בית. הא לדעת בעל העיטור לימא כיון דחזי כהן דלא מייתא יבטל הגט בההיא דהתנה על מנת שלא תכנסי לבית הכנסת והוי לי' בית. ומצאתי קושיא זו בשעה"מ (ה' גירושין פ"ח) ע"ש. ולדעת הרא"ש דס"ל דהבעל לבדו יכול לבטל התנאי כדי שיחול הגט. קשה טובא בהא דפריך הש"ס בהא דאמר לה הרי זה גיטך על מנת שתמותי או באמר לה הרי זה גיטך על מנת שתמות אחת מכם. ודלמא לא מייתא ולא חדא מינייהו והוי לי' שני בתים. לימא כיון דחזי כהן דלא מייתא בעבודה אזי יבטל התנאי כדי שיחול הגט ויתקיים הגט למפרע משעה שהגיע הגט לידה ולא הוי לי' שני בתים. ואפילו להר"ן והה"מ בשם הרמב"ן שכתבו דתנאי שאין בידם והוא מתקיים בעל כרחן כמו בתנאי אם מתי אין בידם לבטלו מכל מקום זה ברור אם היו מתנין מתחילה גם בתנאי אם מתי אם ירצה לבטל התנאי דאם מתי כדי שיחול הגט מיד יבטל. או אם יבטל התנאי אח"כ לא יהי' גט בודאי מהני. כיון דאתני מעיקרא ע"ז אפילו בתנאי כה"ג שהוא מתקיים בעל כרחן יכול הבעל לבדו לבטל אם התנה ע"ז מעיקרא. א"כ בכהן גדול ביו"כ שמגרש לא מבעי' היכי דאתני שיהי' יכול לבטל התנאי או הגט מהני ויכול לבטל אח"כ. אלא אפילו בלא אתני מעיקרא מכל מקום כיון שמגרש אשתו כדי שיעשה עבודה בהכשר איכא אומדנא דמוכח טובי דהוי כאלו אתני. גם משום מעלה דכפרה הוי כאלו אתני. א"כ מאי פריך הש"ס ודלמא לא מייתא ולא חדא מינייהו והוי ליה שני בתים. נימא כיון דחזי דלא מייתא יבטל התנאי דעל מנת שתמותי או ע"מ שתמות אחת מכם כדי שיחול הגט. והבעל לבדו ג"כ יכול לבטל

ונראה לענ"ד בזה. דלרבי יהודא דס"ל דאף אשה אחרי מתקנין לו שמא תמות אשתו. לדידיה הא דמתקנין לו כהן אחר תחתיו. משום דחיישינן למיתה דכהן גדול גופא והא דתנינן מתקינין לו כהן אחר תחתיו שמא יארע בו פסול הוא דוקא לרבנן דלא חיישין למיתה. אבל לרבי יהודא דחייש למיתה אפי' לזמן מועט. א"כ מטעם זה גופא בעי למתקן לו כהן אחר תחתיו שמא ימות הכה"ג. וא"כ יש לומר הא דלא קאמר הגמ' בהא דפריך דלמא לא מייתא חדא מינייהו והוי לי' שני בתים. כיון דחזי דלא מייתא יבטל הכהן גדול התנאי דעל מנת שתמותי או על מנת שתמות אחת מכם כדי שיחול הגט מיד למפרע. דאכתי לרבי יהודא חיישינן דלמא ימות כהן גדול גופא קודם הביטול תנאי או קודם שיבטל הגט דלמיתה דחדא חייש רבי יהודא

ומעתה יתפרש הסוגיא כמין חומר ולא קשה כלל כל הקושיות שהצענו. דמה שהקשו התו"י (באות א') בהא דאמר לה על מנת שתמותי דאם מתה אין צריך כלל שתהא מגורשת ואי משום תחילת עבודה דבעי באשה אחת א"כ למה לו להתנות כלל בעל מנת שתמותי כ"ש שאם לא תמות שצריך לגרשה יותר כיון שלא תמות חברתה. דיש לומר בזה דהוי ס"ד דאי לא מייתי תרווייהו והוי שני בתים. דכיון דחזי הכהן גדול דלא מייתא יבטל הכהן גדול התנאי דע"מ שתמות כדי שיחול הגט. והש"ס דחה זה דלמא לא מייתא והוי שני בתים ואי דכהן גדול יבטל התנאי חיישינן שמא ימות כהן גדול גופא קודם שיבטל התנאי או הגט. ובהך סברא מחולקים הס"ד והתרצן כדרך הש"ס בכולי דוכתי דהמקשן והמתרץ היו מחולקים בסברא אחת ואע"ג דשני לי' חוזר ומקשה כעין קושיא זו

וא"כ גם מה שהקשו התו"י (באות ב') בהא דקאמר אלא דאמר לה הרי זה גיטך על מנת שלא תמותי. אי לא מייתא מיגרשא לה ואי מייתא הא קיימא הך. דהוי מצי למפרך ודלמא מייתא והוי ליה שני בתים מאותו שעה. ולמה לסלוקי מקושיא קמייתא דדחי ודלמא לא מייתא והוי ליה שני בתים. לא קשי'. דיש לומר כיון דחזי כהן דבעי למימת אזי יבטל התנאי דעל מנת שלא תמות כדי שיחול הגט למפרע. והכא לא שייך לחוש דלמא ימות הכהן גדול גופא קודם שיבטל התנאי. דכיון דקיימינן השתא דניחוש דהיא מייתא ויתבטל הגט דאמר לה על מנת שלא תמות. א"כ ליכא למיחש למיתה דכהן גדול דהוי מיתה דתרתי דלא חייש רבי יהודא. ע"כ פריך הגמ' רק ודלמא הא לא מייתא והוי גיטא דהאי גיטא. ומייתא חברתא וקם ליה בלא בית. והכא ליכא לדחויי כיון דחזי כהן דבעי למימת יבטל הגט הראשונה דאמר לה על מנת שלא תמות. דע"כ מיירי דאמר ע"מ שלא תמות היום. וקודם כלות היום לא נגמר התנאי. א"כ אכתי יכול לבטל הגט לדעת הבעל העיטור ולשארי פוסקים היכי דאתני מעיקרא ע"ז כמ"ש לעיל דאכתי ניחוש דלמא מייתא חברתא בפלגא דעבודה. א"כ אע"ג שיבטל הגט הוי למפרע פלגא דעבודה בשני בתים

גם א"ש מה שהקשו בתוס' ותו"י כמ"ש (באות ג') בהא דאמר ע"מ שתמות אחת מייתא הא קיימא הך. דהא לאו שינויא הוא כלל. דהא אי מייתא חדא ושני' מגורשת תקשי קושיא קמייתא דקם בלא בית. לפמ"ש לאו קושיא היא משום אי חזי כהן דבעי חדא למימת יבטל הכהן הגט כיון דאכתי לא נתקיים התנאי יכול לבטל הגט כמ"ש והוי ליה בית. והשתא ליכא למיחוש שמא ימות הכהן גופא קודם שיבטל הגט דכיון דחיישינן דתמות חדא א"כ הוי לי' מיתה דתרתי לא חיישינן. אלא דיש לחוש דלמא מייתא חדא בפלגא דעבודה ואי כדחזי הכהן דבעי למימת יבטל הכהן הגט והוי למפרע פלגא דעבודה בשני בתים. א"כ פריך הש"ס טפי טובא ודלמא לא מייתא ולא חדא מינייהו והוי לי' שני בתים. ואי דכהן דחזי דלא מייתא יבטל התנאי דע"מ שתמות אחת מהם. דהשתא דקיימינן בצד דלא מייתא חדא מינייהו יש לחוש למיתה דכהן גדול גופא

וכן א"ש מה שהקשו התוס' ותו"י (באות ד') בהאי שינויא דאמר לה על מנת שתמות חברתך. דפריך ודלמא מייתא חברתא והוי לה גיטא דהאי גיטא וקם בלא בית דהוי מצי לפרוכי כקושיא קמייתא דלמא לא מייתא חברתא והוי ליה עבודה בשני בתים. משום דבזה אפשר לומר כמ"ש מתחילה. כיון דחזי דלא מייתא יבטל התנאי דע"מ דאמר על מנת שתמות חברתך כדי שיחול הגט. כמו דסבר בס"ד דלא חייש למיתה דכהן גדול גופא קודם שיבטל התנאי. ע"כ פריך טפי קושיא דלמא מייתא חברתא והוי גיטא דהאי גיטא וקם בלא בית. דהשתא ליכא למימר כדחזי כהן דבעי למימת יבטל הגט דאכתי יש לחוש דחברתא מתה בפלגא דעבודה ואם יבטל הגט הוי למפרע פלגא דעבודה בשני בתים

וגם א"ש מה שהקשינו (באות ה') הא דפריך הגמ' מרבא דאמר הרי זה גיטך על מנת שלא תשתי יין כל ימי חייכי אין זה כריתות. לימא דאמר לה על מנת שתמות אחת מכם היום. היינו שיהי' הגט חל בשעה קודם המיתה בחייה כשתמות יהי' חל למפרע בשעה שקודם המיתה. דכה"ג הוי כריתות. גם למה בעינן כלל קושיא זו כמ"ש (באות ו'). גם למה לא פריך מהא דרבא טל האי שינויא דמעיקרא דאמר לה הרי זה גיטך על מנת שתמות. דהא כבר כתבנו דהא דמשנינן באמר לה על מנת שתמות אחת מכם. דהא לאו שינויא כלל כמ"ש התו"י. משום דאי חזי דבעי למימת יבטל הכהן הגט והוי לי' בית כמ"ש לעיל. וע"ז הקשה מתחילה ודלמא לא מייתא ולא חדא והוי לי' שני בתים. ואי דכהן יבטל התנאי כדי שיחול הגט חיישינן למיתה דכהן גופא קודם שיתבטל. וע"כ פריך ועוד קשה מהא דרבא דכה"ג לאו כריתות דהשתא ליכא למימר דאמר על מנת שתמות אחת מכם היינו שתבוא לשעה שקודם המיתה ויחול הגט בחייה. דא"כ תקשי כמ"ש התו"י דאי מייתא חדא ושני' תהי' מגורשת א"כ קם בלא בית וליכא למימר דאם תבוא לשעה זו דקודם המיתה יבטל הגט. א"כ אכתי הוי לי' שני בתים באותו שעה. ועל כרחך מיירי דהתנה בע"מ ששמות אחת מכם היינו לאחר מיתה. א"כ קשה: מהא דרבא דאמר כל ימי חייכי אין זה כריתות. וע"כ לא פריך