ברית יעקב חלק א מד

בב"ח אינו חייב אפי' באכילתו דוקא היכי שנתבשל כל צרכו כמו שכתב רש"י בחולין (דף ק"ח) ובאיזה בישול אמרו בבישול דשאחרים אוכלין אותו. וכתב רש"י שנתבשל כל צרכו. א"כ היכי דנתבשל רק כמאב"ד אינו חייב משום בב"ח. ועל בישול יו"ט חייב כמאב"ד. א"כ חייל בישול בב"ח על איסור בישול יו"ט. ובישול יו"ט הוי כגרוגרות ובישול בב"ח הוי בכזית. א"כ מגו דאיתוסף איסורו לגבי כזית חל נמי על כגרוגרות דחייב נמי משום מבשל ביו"ט. דז"א דהריטב"א בחולין מפרש דברי רש"י אחרים עכו"ם כלומר שנתבשל כל צרכו ע"כ ומסתברא דכל צרכו היינו כמאכל ב"ד שדרך אומות העולם לאכול כן. וכ"כ הפר"ח (ביו"ד ס"ק ג') אם בישל בב"ח אלא שלא נתבשל כמאכל ב"ד לא אסור מן התורה כדאמרינן בחולין (דף ק"ח) באיזה בישול אמרו כל שאחרים אוכלין אותו אלמא כל שאין אחרים אוכלים אותו לא מקרי בישול וכיון דלא אסור אלא מדרבנן שרי בהנאה ע"ש. א"כ היכי חל איסור בישול יו"ט דהוי כגרוגרות על בישול בב"ח דהוה בכזית

וראיתי להמג"א (סי' תפ"ו ס"ק) שכתב להרמב"ם דגרוגרות הוי שליש ביצה ופחות מכזית. והא דאמרינן בשבת (דף צ"א) כל שהוא לאפוקי מכגרוגרות ולעולם עד דאיכא כזית דמוכח דגרוגרות הוי יותר מכזית מיירי בזית קטן ואנן כזית בינוני בעינן ע"ש. [וקשה לי מירושלמי דמאי (פ"ה ה' ה'). רבי יוסי בשם רבי יונה בשם חזקי' אין בלילה אלא לשמן ויין בלבד רבי יוחנן אמר עד כזיתין הנבללים. מתניתין פליגא על רבי יוחנן בתמרים ובגרוגרות בולל ונוטל. (דס"ל לרבי יוחנן אף שיהי' גדול עד זתים יש בילה ביבש. ומתניתין דתני בגרוגרות ותמרים בולל ונוטל אלמא אפי' יותר מכזית יש בילה) פתר לה עד כזיתין (דממעטין כותשן עד שיהי' רק כזיתין). א"כ מוכח דגרוגרות יותר מכזית. דהכא ליכא למימר דמיירי בזית קטן. א"כ מאי פריך לרבי יוחנן ממתניתין נימא דמיירי בזית בינוני. ודוחק לומר דתמרים גדול אפי' מזית בינוני דפריך רק מתמרים דבולל ונוטל. ועי' בביאורי הגרא"מ]. א"כ להרמב"ם קשה בהיפך. דכיון דנתבשל כגרוגרות דהוי פחות מכזית דחייב משום יו"ט. א"כ היאך חייל איסור בישול דבב"ח דהוי בכזית דהוי יותר מכגרוגרות על בישול יו"ט. ואפשר לומר בזה כמ"ש בכרו"פ (סי' צ"ב ס"ק ג') דבישול בב"ח מחייב תיכף כשנותן בכלי ראשון רותח הוי איסור ביכול דמפליט ומבליע. ורק לענין אכילה דבב"ח קאמר בגמ' דאינו חייב עד שאחרים אוכלין אותו דהוא כמאב"ד. א"כ איסור בישול בב"ח קדים דתיכף כשהתחיל להרתיח חייב משום בישול בב"ח. ועדיין לא נתבשל הבשר כלל שיהי' לאכילה אפילו כמאב"ד א"כ לגבי בישול יו"ט הוי כמו שלא נתבשל כלל עדיין. א"כ שפיר חל בישול יו"ט על בישול בב"ח. ואין כאן שום איסור חל על איסור

סימן יד

אמנם לפמ"ש יש לי מקום עיון על הרמב"ם (פ"ט מה' מ"א ה' ו'). שכתב אם בישל בשר מתה או חלב בחלב לוקה על בישולו ואינו לוקה על אכילתו משום בשר בחלב. שאין איסור בשר בחלב חל על איסור נבילה או איסור חלב. שאין כאן לא איסור כולל ולא איסור מוסיף וצא איסור בת אחת. ולפמ"ש הא בשר בחלב הוי איסור כולל. מגו דחל על החלב דנאסר משום נבילה ובשר בחלב דבאין בבת אחת חל נמי אנבילה משום איסור כולל. והא דקאמר הגמ' בחולין (דף קי"ג) המבשל חלב בחלב דפליגי רב אמי ורב אשי ח"א לוקה וח"א אינו לוקה כו' אאכילה כ"ע לא פליגי דלא לקי דאין איסור חל על איסור אע"ג דהוי איסור כולל בב"ח באיסור חמור כמ"ש. יש לומר דהש"ס קאמר דכ"ע ס"ל דאין איסור חל על איסור אפי' באיסור כולל באיסור חמור כמו דס"ל לרבי שמעון האוכל נבילה ביוה"כ דפטור אע"ג דהוי כולל באיסור חמור אבל הרמב"ם דס"ל דאיסור כולל לחודי נמי חל על איסור. קשה דהא המבשל בשר נבילה בחלב הוי איסור כולל מגו דחל על החלב חל נמי על הבשר. וביותר קשה לי לפמ"ש הב"י ביו"ד (סי' צ"ח) דרמב"ם ס"ל דטעם כעיקר דרבנן כמ"ש הרמב"ם (בפט"ו מה' מ"א ה' ב') דטעמו ולא ממשו הוי מדברי סופרים וכ"כ בכ"מ דרמב"ם ס"ל כר"ש ע"ש. א"כ החלב לא נאסר כלל משום נבילה מדאורייתא רק משום בב"ח דטעם כעיקר בב"ח לכ"ע דאורייתא א"כ הוי איסור כולל בב"ח משום החלב. ואין לומר דהרמב"ם מיירי במבשל נבילה או חלב בחלב הרבה שיש בו ששים נגד הבשר א"כ לא נאסר החלב כלל מן הבשר רק הבשר אסור משום בב"ח. וכיון דהבשר הוי איסור נבלה או חלב אין איסור בב"ח חל על הנבילה דאין כאן כולל. דזה אינו דאכתי החלב שנבלע בהבשר גופא. נאסר משום איסור נבילה ובב"ח א"כ חייל בכולל על הבשר נבילה. דהא איסור כולל הוי אפי' מחתיכה לחתיכה כמו כנטמא הגוף שאכל קודש. כדאמרינן בכריתות (דף י"ד) הוי לי' טמא מגו דאסור בחתיכות טהורות אסור נמי בחלב. וכן בנשבע שלא יאכל תאנים וחזר ואמר שבועה שלא יאכל תאנים וענבים מגו דחל מל ענבים כו' בשבועות (דף כ"ד). וכ"ש הכא דבחתיכה גופא נימא מגו דחל איסור בב"ח על החלב שנבלע בבשר חל נמי על הבשר

אך אפשר לומר דכה"ג לא הוי איסור כולל. דהחלב נאסר משום טעם בשר. והבשר נאסר משום חלב שנבלע בו. א"כ הוי שני ענינים לומר מגו דחל על החלב חל נמי על הבשר וכיון דהוי תרי ענינים לא אמרינן כולל כה"ג. ודמי למ"ש התוס' ביבמות (דף ל"ד) בד"ה איסור כולל הוא. דאשת איש ונעשת חמותו לא הוי איסור כולל מגו דאתסר בשארי קרובות אתסר נמי בחמותו. דהוי תרי שמות. והא דקחשיב בעל מום ששימש בטומאה דהוי איסור כולל. דמעיקרא בעל מום שרי באכילה ואסור בעבודה איטמי לי' מגו דאסור באכילה אסור נמי בעבודה משום טומאה וחייב שתים משום דאכילה ועבודה הוי משם אחד. דשניהם נאמר בלשון קריבה דבעבודה כתיב כל איש אשר מום בו לא יגש להקריב ובאכילה בטומאה כתיב איש אשר יקרב מכל זרעכם ע"ש. א"כ כיון דבתרי שמות לא אמרינן איסור כולל. ה"נ אע"ג דהוי משם אחד דאסור משום בב"ח. מ"מ כיון דהוי משום תרי ענינים דחלב נאסר מטעם בשר והבשר נאסר משום טעם החלב לא אמרינן כולל כה"ג

ולכאורה דברי התוס' תמוהים. דבחולין (דף ק"א) פרי ורבי יוסי הגלילי לית לי' איסור כולל. והתניא שבת ויוה"כ ועשה מלאכה מנין שחייב ע"ז בפ"ע וע"ז בפ"ע ת"ל שבת הוא יוה"כ הוא דברי ריה"ג. וכתב רש"י שם דיוה"כ הוי איסור כולל לגבי שבת. דשבת אסור במלאכה ומותר באכילה ויוה"כ מגו דאסור באכילה אתסר נמי משום מלאכה. א"כ חשבינן איסור כולל אפי' מתרי שמות מלאכה ואכילה. ואפשר דהתוס' לא כתבו כן רק לרבי יוסי אליבא דרבי חייא. אבל רבנן דס"ל עבר עבירה שיש שתי מיתות נידון בחמורה ואשת איש ונעשית חמותו נידון בחמורה וחייב משום חמותו. וע"כ דהוי משום איסור כולל דחייל איסור חמותו מגו דאתסר בשארי קרובות אתסר נמי בחמותו. א"כ לרבנן אפי' בתרי שמות אמרינן איסור כולל וריה"ג ס"ל כרבנן דרבי יוסי. א"כ גם הכא דהוי משם אחד דבב"ח אע"ג דהוי כתרי ענינים אמרינן איסור כולל. (ודוחק לומר דכה"ג דתרי ענינים גרע טפי. משא"כ ביוה"כ דחל על שבת משום איסור כולל דאכילה אתסר נמי בעבודה דיוה"כ דהוי מענין אחד דיוה"כ. וכן א"א ונעשית חמותו דהוי איסור כולל משום דמגו דמתסרי בשארי קרובות דהכל מנישואי אשתו. אבל הכא דחלב נאסר מטעם בשר. והבשר נאסר מטעם חלב לא אמרינן כולל כהאי]

ועוד קשה טובא אפי' דלא נימא דהוי איסור כולל במבשל בשר נבילה בחלב מגו דחייל איסור בב"ח על החלב חל נמי על הבשר נבילה. מ"מ דל מהכא הבשר נבילה לתחייב משום החלב שנבלע בהבשר נבילה דהחלב שנבלע בתוך הבשר נאסר בבת אחת משום נבילה ומשום בב"ת. ובגמ' דקאמר אאכילה כ"ע לא פליגי דלא לקי. דלא ס"ל אפי' איסור בת אחת כמ"ש רש"י שם (דף ק"א). דרבי יוסי בר"ח ס"ל דמאן דס"ל דאין איסור חל על איסור אפי' בכולל אפי' איסור בת אחת נמי לית לי' ע"ש

ואין להקשות דא"כ מאי קאמר דאאכילה כ"ע לא פליגי דלא לקי משום איסור בשר בחלב. משום דלא סבירא להו גם איסור בת אחת. דהא מאן דלא ס"ל איסור חל על איסור גם באיסור בת